עוד מתייחס הדו"ח לעדויות ל"נשירת זום" משמעותית של ילדים ונוער מהלימודים, שאין ספק שמובילה לפערים לימודיים ומצוקות חברתיות: כמעט שליש מהילדים בישראל, על פי דיווחי הוריהם, לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק, או שלא התקיימה בכיתותיהם למידה מרחוק כלל. ללמעלה ממחצית מהתלמידים בבתי הספר דוברי הערבית ולכ-35% מהילדים בבתי הספר דוברי העברית לא היה מחשב זמין עבור שימוש לצורכי למידה מרחוק.
דווקא בתקופה שבה סיר הלחץ בבתים רבים מבעבע והמצוקות וגורמי הסיכון מקצינים, נראה שקיים קושי אדיר לזהות ולאתר ילדים בסיכון, בכלל, וילדים נפגעי עבירות מין והזנחה בפרט. ואכן, מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות מין בתוך המשפחה ירד, כמו גם מספר הדיווחים למוקד הסיוע של הרווחה בקשר לחשד לפגיעה מינית ובקשר להזנחה.
בדברים שנשאה באירוע פרסום השנתון הוסיפה וינדמן: "בעוד שהמחלה הקשה פסחה במרבית המקרים על ילדים ונוער, לא כך הם פני הדברים בכל הקשור ל'מחלה' החברתית-רגשית. היא פגעה בילדים ובנוער ללא רחם והנזקים והסיכונים מחייבים פעולה מידית. נראה שמדינת ישראל יושבת על סיר לחץ חברתי מבעבע בכל הקשור למצבם של ילדים ונוער, שאם לא ניערך להתפרצותו באופן ראוי והולם, השלכותיו מי ישורנו. אסור לחכות לכינונה של ממשלה חדשה ואסור שהעובדה שאנחנו שוב בתקופת בחירות והמדינה מנוהלת (שוב) על ידי ממשלת מעבר יעכבו מתן מענים מידיים, בניה של תוכנית ממשלתית מקיפה והוצאתה לפועל תוך גיבוי תקציבי. הבעיות, הנזקים והסיכונים הם כאן ועכשיו ולא הם ולא הילדים יכולים להתאים את עצמם לסדר היום הפוליטי או להמתין ליציבות והעברתו של תקציב".
הנשיא הוסיף: "החברה הישראלית זקוקה לתוכנית שיקום ולתקופת שיקום חברתית-כלכלית. לצערנו, אנחנו בפתחה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. אבל אנחנו האזרחים חייבים לעשות הכול, הכול, כדי להבהיר לנבחרי ונבחרות הציבור שלנו שאחרי הבחירות חובה עליהם להתגייס להבטחת הווה טוב לכולנו ועתיד טוב יותר לילדינו. כל ילדינו".