חבר הכנסת התייחס למצב המשא ומתן עם המורים במערכת החינוך: "צריך להבין שהפער הוא לא כספי, הוא פער בתפיסה. אנחנו רוצים שמערכת החינוך תתאים את עצמה למאה ה-21, בכדי שהתלמידים שלנו יוכלו לקבל את התמורה לזמן ולהשקעה שלהם בדמות הישגים בלימודים. תקציבי החינוך גדלו באופן דרסטי, אבל שום דבר לא השתנה".
קושניר הסביר כי "חשוב להבין שאנחנו לא מתערבים בתוכן הפדגוגי, זה עניין של יעילות. יש פה מערכת חינוך שלא מעודדת מצוינות. מעבר לזה, בכל הנושא של סינכרון חופשות - הרי אנחנו לא מתכוונים לקחת מהמורים אפילו לא שעה אחת של חופש, אנחנו מבקשים לעשות סדר. אי סנכרון החופשות גורם לעוול להורים, שלא יודעים עם מי להשאיר את הילדים, והמדינה מפסידה כל יום כזה - 200 מיליון שקלים. אני לא נמצא בחדר המשא ומתן. אנשי המקצוע צריכים להוביל אותו וככה זה צריך להישאר. הם צריכים לנהל את זה, לפוליטיקאים אין מה לחפש בחדר כי כולנו נמצאים חודשיים לפני בחירות".
"זה נכון לסקטור הציבורי באון כללי", הוא הסביר, "אני לא הייתי שר החינוך ולא יודע מה הולך שם. נעבוד קשה ונעשה הכל בכדי שמהערכת תיפתח, ואני רוצה להאמין שזה הרצון של כולם".
השניים שוחחו גם על העניינים הכספיים בארץ. "בנק ישראל העלה את הריבית מ־0.1 אחוז ל־2 אחוזים", ציין קושניר, "המשמעות היא שההלוואות שהלקוחות לקחו מהבנקים - יתייקרו. הייתי מצפה מהבנקים שיעשו את הפעולה המתבקשת ויעלו את הריבית על הפיקדונות".
הוא המשיך: "אני פניתי אתמול לכל מנכ"לי הבנקים בדרישה להעלות את הריבית על הפיקדונות. כרגע עוד לא קיבלתי תשובה, ואם לא אקבל אקיים ועדה - הרי יש כסף של הציבור שנשחק".
עוד אמר קושניר כי "מה שצריך להגיד לציבור הוא שהשר ליברמן העביר בסוף השנה הקודמת רפורמה של מעבר בין הבנקים בקליק. מה שצריך לעשות זה לפנות לבנקים ולבדוק איתם האם הריבית על הפיקדונות עלתה. במידה והתשובה היא לא, אז קודם כל לדרוש שהריבית תעלה. במידה וזה לא קורה, לעבור בלחיצת כפתור".