סנאט אוניברסיטת בן גוריון דחה אתמול ברוב גדול, את הצעת ההנהלה להקים קמפוס בהפרדה מגדרית לטובת האוכלוסייה החרדית. עשרות חברי סנאט הצביעו נגד, רק כ-15 תמכו.
הסנאט של אוניברסיטת בן גוריון מורכב מקבוצה של פרופסורים בכירים במוסד, שנבחרים ע"י הסגל האקדמי. הסנאט פועל תחת הרקטור, כזרוע האקדמית של האוניברסיטה ובסמכותו לקבל החלטות הרלוונטיות לתחום האקדמי. הנהלת האוניברסיטה, היא הזרוע התפעולית שלה והיא זו שהביא את ההצעה אתמול בפני הסנאט להחלטתו. גורמים שהשתתפו בדיון שהתקיים בישיבת הסנאט מספרים שהיה יצרי וסוער, עם זאת, הדעות השונות באו בו לידי ביטוי ובסופו של דבר נדחתה כאמור ההצעה.
קדם לכך קול קורא בו הזמינה המועצה להשכלה גבוהה הצעות, להקמת קמפוסים בהפרדה בצפון, מרכז ודרום הארץ. הקול קורא בא במסגרת מאמץ לאומי ותוכנית רב שנתית שמטרתם לקדם אוכלוסיות מוחלשות ללימודים בהשכלה גבוהה, ערבים, בני העדה האתיופית וחרדים. לא כולם רואים בעין טובה הפרדה מגדרית, משום שהפרדה מגדרית מעלה חשש להפליה ואחרים מתקשים להתפשר על הצביון של המרחב הציבורי, שהאקדמיה היא חלק ממנו. אך מצד שני, ללא הפרדה מגדרית, חרדים ימנעו ולא ישתלבו באקדמיה והשתלבותם בכלל בחברה הישראלית כתוצאה מכך תוגבל ובידולם יתרחב.
כמו כן, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כדי לאפשר הפרדה מגדרית בין גברים לנשים במוסדות הלימוד, צריך שההפרדה תעמוד בתנאי פסקת ההגבלה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שההפרדה תעשה לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. המועצה להשכלה גבוהה סבורה על סמך נתוניה וניסיונה שנצבר שמצביע על פערים פדגוגיים ותרבותיים בציבור החרדי, שהאינטרס שבשילובם בהשכלה הגבוהה מצדיק מסגרות ייחודיות ושמדובר בתכלית ראויה.
קמפוס שכזה אם יפתח, ייתן מענה לאוכלוסייה החרדית בנגב. קהילות חרדיות גדולות יחסית מתגוררות באופקים, בבאר שבע, ערד, נתיבות ובמושב תפרח. לימודים בהפרדה יעודדו ציבור חרדי ללמוד, להשיג תואר אקדמי ולקחת חלק מאוחר יותר בשוק העבודה.
כדי להגיש הצעה לקול קורא המדובר, חברו יחד שישה מוסדות אקדמיים דרומיים שהגישו את ההצעה שזכתה. הכוונה הייתה שכל אחד מהמוסדות ילמד ויהיה אחראי בקמפוס העתידי על תכנית לימודים אחת או יותר. תוכניות שאמורה הייתה להיות בחסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון הייתה לתואר בסיעוד. הלימודים בקמפוס תוכננו להתקיים בכיתות נפרדות לנשים ולגברים, אך מרצים וגם מרצות ילמדו בכיתות השונות גם את בני המין השני.
הודעה על הזכייה מסרה אוניברסיטת בן גוריון במהלך חודש ספטמבר האחרון. התוכנית שבהצעה הייתה לקמפוס בהפרדה מגדרית, שיפעל לצד הקמפוס הקיים וכעת כאמור כחצי שנה לאחר ההכרזה היא הוגשה לאישור הסנאט.
בעקבות תוצאות ההצבעה אתמול עולות הרבה שאלות - הראשונה, מה המשמעות המשפטית של חזרה מההצעה שהועברה בקול קורא? למה האוניברסיטה השתתפה בקול קורא והגישה הצעה לפני שקיבלה את אישור הסנאט? האם יש לכך השלכות חוזיות? כמו כן, האם חמש השותפות לבן גוריון בהצעה שזכתה ימשיכו בתוכנית בלעדיה? אם כן, היכן ימוקם הקמפוס?
עניין מהותי הרבה יותר, שנוגע בלב ליבו של השסע בין חרדים לחילוניים בחברה הישראלית, מעלה את התהייה, האם האליטות בישראל מעוניינות באופן אמיתי וכנה במעורבות ושותפות חרדית בחיים בישראל, בהשכלה ובמשק? או שמדובר רק במילים ריקות שמעשים בצידן אין?
חבר סגל שתומך בהצטרפות האוניברסיטה לפרויקט אמר: "לצערי החליט סנאט אוניברסיטת בן-גוריון כנגד הצטרפותה של האוניברסיטה לפרויקט המח״ר בדרום שיועד לשלב את האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית ולהנגיש למגזר זה את ההשכלה הגבוהה לה זכאים כל אזרחי ישראל. תוכנית הסיעוד נבחרה בקפידה כתוכנית הראשונה של האוניברסיטה כדי להבטיח אופק תעסוקתי לבוגרי ובוגרות התוכנית תוך כדי שילובם במערכת הבריאות של מדינת ישראל. אני מקנא בשאר המוסדות השותפים במח״ר הדרום שממשיכים במשימה החשובה, ומאחל להם ולסטודנטים ולסטודנטיות מהמגזר החרדי הצלחה".
מהמל"ג נמסר: בוחנים את המשמעויות הנובעות מהחלטת האוניברסיטה.