היא הזכירה: "בין כה וכה ישנם פערים אדירים בין הפריפריה למרכז, והם יתרחבו עוד יותר במקום להצטמצם. המלחמה לקחה אותנו עשרים שנה אחורה, ויש תחושה ברורה בקרב התושבים שאין מי שידאג לנו.
"הצפון כעת הוא חבל ארץ ישן ומת, גם התלמידים המפונים וגם הלא מפונים מגבול הצפון בפערים לימודיים קיצוניים, ולא מקבלים את שירותי החינוך הראויים שהם אמורים לקבל. אין להם שעות לימוד נורמליות, אין תגבורים ואין מספיק מורים. המדינה חייבת להתאפס על עצמה - ולהקים מנהלת תקומה שתדאג לאזרחים". עוד הוסיפה וקבעה: "אני לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה - אך שנת הלימודים הנוכחית אבודה עבורם".
"הקשיים שלנו צפים, הילד שלי עם חרדות, פחדים ולילות בלי שינה, הוא לומד לימודים חלקיים בשתי כיתות מעורבבות. אין לנו מושג איך להתמודד עם המציאות שנכפתה עלינו - ואין כלים להתמודד עם המצב. היחס בוועדה רק מדגיש עוד יותר את הניתוק של חברי הממשלה מהמצב בשטח".
בתוך כך, דו"ח חדש שפורסם לאחרונה על ידי "הפורום לחינוך בחירום" ע"י מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, מספק פרטים ותובנות על רציפות הלימודים של התלמידים - אשר פונו מיישובים המוגדרים כאזור בסיכון גבוה תחת אש - על רקע מלחמת "חרבות ברזל", וקובע כי מערכת החינוך התקשתה לייצר פתרונות לחינוך בחירום. הדו"ח מציג 3 סיכונים עיקריים העולים מהתנהלות מערכת החינוך במהלך ״חרבות ברזל״ - ובכלל במצבי חירום: קושי בניהול האירוע ע"י משרד החינוך ותכלולו כמתוכנן מראש, כמו כן שלומם הפיזי, הרגשי והמנטלי של התלמידים - וסיכונים הקשורים במורים הנאלצים להתמודד עם אתגרים הקשורים לתלמידים וכל זאת, לצד אתגרים פרטיים שהם עצמם חווים כמו קושי כלכלי, חיים הרחק ממקום מגוריהם הקבוע, בן משפחה מגויס וכו׳.
בחלקו האחרון של הדו"ח מוצעות דרכי פעולה שיאפשרו לגופי המדינה להיערך למצבי חירום עתידיים שעוד צפויים להגיע - ולסייע להתמודד עם הסיכונים הקיימים: ״ההזדמנויות המשמעותיות קשורות בהגדלת מעורבות החברה והתגייסות חברתית וערכית, הזדמנות לקידום חברתי ערכי בקרב התלמידים וההורים הן ברשויות המפונות והן ברשויות הקולטות, שינוי ארגוני משמעותי של מערכת החינוך ולבסוף, טיפול במבנים פיזיים של מערכת החינוך״.
התרעות פיקוד העורף