התקדמות נוספת בהכרת המדינה בחשיבות החינוך לגילאי לידה עד שלוש. שלושה שבועות לאחר שחוק המצלמות במעונות היום ובפעוטונים אושר בוועדה לזכויות הילד להצבעה בקריאה ראשונה, הערב (שני) הוא אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 67 בעד לעומת שני מתנגדים ואחד נמנע. לשמחת ההורים, הם יוכלו לשלוח את היקר להם מכל למעונות היום ולפעוטונים עם הרבה פחות חששות ועם הידיעה שיש תיעוד ובקרה לנעשה בין כתלי הגנים.

מנגד, המבקרים את הצעת החוק טוענים כי בגלל שהמפעילים לא יחויבו בהקלטת וידאו עם קול, יהיה קשה בעתיד לקבוע אם הייתה התעללות מילולית ולא רק פיזית. הם גם טוענים כי עובדי המעונות ידעו היכן נמצאים החללים בהם המצלמות לא מתעדות, בין היתר בחדרי הרחצה והשירותים, ועלולים לבצע עבירות באזורים אלו. בנוסף, הם מבקרים את החרגת מעונות היום הרבים הפועלים בבתים, לדבריהם בגלל התעקשות משרד המשפטים.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה בתגובה לחוק כי "יש גם מקרים שבהם נפגעו ילדים בבית או שנשכחו באוטו, אז מישהו מעלה בדעתו לחייב הצבת מצלמות בבית? אבל הכי קל זה לחייב את הגננות והסייעות כי הן חלשות ולא יכולות להתנגד. אתם מבינים גם איזו אבן שואבת זו לפדופילים? אפשר להילחם למען שלום ילדנו גם בלי להיות האח הגדול".



החוק יקבע כי המדינה תתמרץ מעונות יום ופעוטונים שיציבו מצלמות בשטחיהן באופן וולונטרי באמצעות מתן סבסוד שייקבע עפ"י חלוקה לאשכולות במהלך תקופה של עד שלוש שנים. לאחר תקופת הסתגלות זו, הצבת המצלמות תחויב עפ"י חוק ובאופן גורף, למעט במסגרות הפועלות במקום המשמש למגורים או במסגרות שבהן יותר מ-80% מההורים אינם מסכימים לכך.

ח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום אסף בר שיח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום אסף בר שי


הצעת החוק, שהוגשה לפני כשנתיים ע"י ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, קובעת כי יעשה שימוש בתיעוד שיוקלט במצלמות רק במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה ועל פי בקשה של רשויות החוק. התיעוד ייעשה במעגל סגור ויתבצע 24 שעות ביממה. ח"כ שאשא ביטון אמרה לאחר אישורה במליאה כי "מדובר במהלך משלים לחוק הפיקוח על מעונות היום שאושר סופית לאחרונה. ילדי ישראל בגילאי לידה עד שלוש יהיו מוגנים הרבה יותר לאחר ששני החוקים הללו ייושמו וייאכפו. אני מודה לשר האוצר משה כחלון על הדאגה העמוקה לביטחונם האישי של התינוקות והפעוטות בישראל, אשר מתבטאת בתקצוב ובהשקעת משאבים בהיקפים חסרי תקדים ולשרת המשפטים איילת שקד, שהייתה קשובה לזעקות הציבור והארגונים והסכימה למתווה המוצע. כל זאת, תוך שמירה על האיזון העדין שבין חובתנו כחברה להגן על חסרי הישע לבין הצורך להגן על הפרטיות".