לפני שבוע וחצי שוגרה החללית בראשית אל הירח, במה שהיה הישג היסטורי יוצא דופן עבור מדינת ישראל. רבים עדיין לא מבינים את משמעות האירוע, אבל אלפי תלמידים, שליוו לאורך השנים את הפרויקט, לא נמנים עמם. סופר כבר לא מעט על שלושת המייסדים של עמותת SpaceIL, שהחלו להשתעשע ברעיון בניית החללית במפגש בפאב בחולון לפני כשבע שנים. מאחורי היוזמה הזאת גם עמדה השאיפה לעודד את הדור הצעיר ללמוד מקצועות הנדסיים ולהגשים חלומות.
 
SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח, הפועלת לקידום המדע והחינוך המדעי־טכנולוגי בישראל. חבריה הקימו מערך של מאות מתנדבים המגיעים לגני ילדים ולבתי ספר ומעבירים הרצאות ופעילויות בנושא החללית, בניסיון ליצור את "אפקט אפולו" (החללית שנחתה על הירח ב־1969 ובעקבותיה הייתה בשנות ה־70 נהירה ללמידת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), שיגרום לדור הבא ללמוד את המקצועות ההנדסיים. בעמותה קוראים לזה"אפקט בראשית". נוסף לכך, קיימים מערכי שיעור ותוכניות לימוד כדי לקדם את נושא החלל אצל הילדים.
 

מי שמנהלת את מערך המתנדבים, הכולל אנשי מקצוע, פנסיונרים, חיילים, מהנדסים ומורים היא הילי שפירא (23), סטודנטית שנה שלישית למשפט ועסקים בבינתחומי. "זה בער בהם, הם הבינו שיש פה סיפור גדול מעבר לשליחת חללית לירח", היא אומרת. "אנחנו מספקים לילדים הוכחה: אנשים חלמו בגדול, עבדו קשה והגשימו את החלום. שלושת המייסדים הם מהנדסים, אבל הם לא באו מהתחום, ובכל זאת אנחנו מסבירים לתלמידים שהחלום שלהם הפך למציאות". 
 
במהלך השנים האחרונות נחשפו לפרויקט יותר מ־350 אלף תלמידים. רק בתקופה שלפני שיגור בראשית היו מעורבים בו כ־20 אלף צעירים. 
אירמה בן משה, מורה למדעים בבית ספר "דקל וילנאי אורט" במעלה אדומים ומתנדבת בעמותה, אומרת שהיא מלמדת תלמידים בחינוך המיוחד וגם מצטיינים, וכולם מתרגשים משיגור החללית. "הרבה תלמידים שלי נשארו ערים בלילה של השיגור", היא מספרת. "היה חשוב להם לראות את האירוע, לשתף אותי בהתרגשות שלהם. מבחינתי, עשינו את העבודה".

דגם של חללית שנבנה במסגרת המיזם

 
מתי נראה את פירות השקעה?
"לישראל אין הרבה משאבי טבע. יש לנו הון אנושי, והילדים הם הדור הבא של המהנדסים והמדענים. זה רווח אישי שלהם אם ילמדו את המקצועות האלה, אבל גם רווח למדינה. SpaceILהראתה לתלמידים שאפשר לעשות דברים גם בלי להיות איש נאס"א. מורה צריך לחשוף תלמידים לעולמות חדשים. בזכות זה, כמעט כל מי שלומד אצלי חושב ללמוד מקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון".
 
ניסים חכם, מורה למדעים בבית ספר "אמי"ת יהודה" בעפולה, מתנדב גם הוא בעמותה. במסגרת השיעורים שהעביר בנה עם תלמידיו מודל של חללית וירח. הוא מרגיש כי התכנים המועברים לילדים גורמים להם להרגיש חלק מהפרויקט: "זה מחבר אותם למשהו גדול שנעשה כאן בארץ. ככה הם מבינים איך הדברים המורכבים בחלל עובדים. הנושאים שהם לומדים במסגרת תוכנית הלימוד הרגילה פתאום מקבלים ביטוי מעשי. זה יוצר עניין ורצון לשאול ולדעת. גם לי, כמורה, זה נותן כוחות. אני מקבל השראה מהתלמידים".

להגביר את הסקרנות
 
פרט למערך המתנדבים קיים מיזם נוסף המקיים שיתוף פעולה עם העמותה: "תחלום, תעז, תצליח - השמיים הם רק ההתחלה" של מרכז דע־גן והאגף לחינוך קדם־יסודי במשרד החינוך. זהו מרכז ארצי לקידום מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, הפועל יחד עם אוניברסיטת בר אילן. המיזם מתקיים במאות גנים ברחבי הארץ ומטרתו היא הגברת סקרנותם של הילדים לנושאי טכנולוגיה וחלל. הוא כולל תמיכה לגננות בפיתוח מקצועי, פיתוח חומרי הוראה, הרצאות מומחים וליווי בתכנון הפעילויות בגן. 
 
לפני שיגור בראשית, גננות מכל הארץ העבירו תמונות של חלליות שנבנו בגנים וציורי הילדים, והם כעת בחללית, בדרכם לירח. טלי שכטר, סגנית מנהלת במרכז דע־גן ומנהלת המיזם, מסבירה כי "לפני כמה שנים נחשפנו לרעיון של SpaceIL, נפגשנו והחלטנו להכין תוכנית שנתית להוראת נושא החלל בגנים ובבתי הספר. בראשית היא סיפור המסגרת. לקראת השיגור הייתה חגיגה".
 
אחת ממשתתפות הפרויקט היא רותי פלצקי, גננת בכרמי צור: "בנינו חללית ועשינו תהליך מדעי של חקר החלל. הילדים מאוד אוהבים את זה. החלל הוא אחת הדרכים ללמד את כל תחומי הידע - מתמטיקה, מדעים, כתיבה וקריאה. כל הילדים היו שותפים לבניית החללית: השלדה, הקירות, המכשור והחלונות".
 
גם ילדי אשדוד נהנים מתוכניות בנושא חלל בעקבות בראשית. רונית נחמיאס, מנהלת המרכז לחקר המדעים לגיל הרך בעיר, שאליו מגיעים ילדי הגנים כמה פעמים בשנה ליום העשרה, מספרת כי "יחד עם עמותת SpaceILבנינו תוכנית שמתאימה לגיל הרך. קיבלתי ממנה סרטונים בנושא וגם קשר ישיר עם החללית. נציג מהעמותה הגיע לגן וסיפר לילדים עליה. מדהים לראות כמה מערכי הלימוד משפיעים על הילדים. הם בונים חלליות וחוקרים את החלל".