במהלך לימודי תארים מתקדמים באקדמיה, נשים נתקלות בקשיים רבים העלולים להוות מכשול בדרך לתואר הנכסף - בין אם מדובר בשיקולים אישיים הקשורים למשפחה וילדים ובין אם מדובר בשיקולים כלכליים הנוגעים לקושי לשלב בין לימודים לפרנסה, במהלך תקופה לא פשוטה. לתוך חלל זה נכנסת תוכנית אריאן דה רוטשילד, תוכנית ייחודית לנשים המאפשרת לדוקטורנטיות מרקעים מגוונים בחברה הישראלית להתמיד ולממש את כישוריהן בתואר השלישי ולצמצם את הפער הקיים בשיעור הנשים באקדמיה בישראל.

בשנה האחרונה משתתפות בתוכנית 48 נשים, מתוכן 20% מהחברה הערבית ו-12% מהחברה הדתית. התוכנית פועלת בחמישה מוסדות אקדמיים: האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן גוריון וכל משתתפת מקבלת מעטפת של מלגת מחייה כולל מענק נסיעות להשתתפות בכנסים בחו"ל ובנוסף, מקבלות המלגאיות תוכנית הכשרות ומפגשים עם נשות מפתח באקדמיה בישראל.

לילך אלון, בת 39 מכרמיאל, נשואה + 3 ילדים, עושה את הדוקטורט שלה בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב. אל התוכנית הגיעה לאחר שהמנחה שלה, פרופ' רפי נחמיאס, חשב כי היא תוכל להתאים לה. "זו תוכנית יוקרתית ומעניינת", אומרת אלון, "היא נותנת אפשרות לדוקטורנטיות כמוני המגיעות מהפריפריה להתמקד בדוקטורט ולא רק במירוץ של החיים. מעבר למלגה הכספית שניתנת כל חודש יש תוכנית מעטפת הנותנת תמיכה רבה".

"מסלול מאוד בודד"

"זה מסלול מאוד בודד ופה יש קבוצה של דוקטורנטיות מדהימות מהרבה מוסדות בארץ", מסבירה אלון. "השתתפתי בסדנאות דרך התוכנית שנתנו לי כלים להרצאות שאני מעבירה בארץ ובחו"ל, מבחינתי זה עוד בית, הכרתי שם חברות קרובות. אני מאוד נהנית מהדרך הזו והמלגה מאפשרת לי להתמקד במחקר, לכתוב מאמרים ולנסוע לכנסים. השאיפה שלי היא לצאת לפוסט דוקטורט עם כל המשפחה ואח"כ להשתלב באקדמיה כמרצה וחוקרת".

חנאן אבומנהל מצראווה נולדה באום אל-פחם וכיום מתגוררת בחיפה. נשואה + ילדה בת שנתיים, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית בטכניון, בהובלתו של פרופ' אבי שרודר, החוקרת את האינטראקציה של תאי סרטן עם סביבתם. "בשונה ממלגות אחרות", היא מסבירה, "חוץ מהתמיכה הכלכלית זה נותן תוכנית מעטפת עם סדנאות העשרה, נותן לנו להתחזק בפן האישי".

"כשאסיים את הדוקטורט אני יודעת שאני רוצה להמשיך במחקר ויש כמה אופציות. אני מגששת ומקווה להגיע להחלטה, זו גם החלטה משפחתית לא רק אישית. אני יודעת שמעבר למדינה בחו"ל יהיה חוויה, אבל זה כרוך בקשיים חברתיים וכלכליים ואני מתחילה לשקול האם אני רוצה את זה".

על הקושי בהתמודדות כאישה היא אומרת כי "אישה לבד בלי תמיכה אם היא רוצה להיות גם מדענית, אמא, אישה ובת זוג, לבד היא לא יכולה. אם אין לה תמיכה מהסביבה היא לא תוכל להצליח. ורדית מהקרן יודעת עלינו הכל, דואגים לנו ורוצים שיהיו לנו חיים יותר טובים בתור חוקרות ואמהות, זה מעודד, זו עוד תמיכה שאנחנו צריכות אותה".

ורדית גילאור, מנהלת תחום מצוינות באקדמיה בקרן אדמונד דה רוטשילד מוסיפה כי "התוכנית מאפשרת לדוקטורנטיות מפגש עם קבוצת השוות, אפשרות לחלוק את האתגרים והקשיים שבדרך לצד ההצלחות, הן המקצועיים והן האישיים-משפחתיים. הן הופכות אחת עבור השנייה למעין קבוצת תמיכה מחזקת ומעצימה. תהליך הלימוד והצמיחה שעוברות הדוקטורנטיות במגוון התחומים אותם הן חוקרות, מרשים ביותר. חשוב להוסיף כי המשתתפות הן מקור השראה לצעירים וצעירות אותם הן מלוות בהתנדבות במסגרת התוכנית".