מעבדות לחירות? לא כשמדובר במורי קבלן. התלמידים ועובדי ההוראה חזרו השבוע ללימודים לאחר חופשת הפסח ויחד איתם שבו כ־27 אלף מורי קבלן, שעבורם לא היה מדובר בחופשה – אלא ביציאה כפויה לאבטלה. מדובר במורים ללא קביעות, ביטחון תעסוקתי או יציבות כלכלית. הם אינם יודעים בוודאות כמה תלמידים ילמדו ולכן גם אינם יודעים כמה ירוויחו והאם יצליחו לגמור את החודש.
למשרד החינוך אין נתונים מדויקים על כמות המורים המועסקים באמצעות עמותות שונות, חברות עירוניות, חברות כוח אדם ותוכניות ייעודיות שהוצאו למכרז בידי המשרד. אולם, לפי הערכות "הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך", מדובר בכ־27 אלף מורי קבלן המופלים לרעה בשכרם ובתנאיהם ושהופכים למובטלים בחופשות.
ש', מורה בתוכנית היל"ה - תוכנית השלמת יסוד ולימודי השכלה לנוער בסיכון - וחברה בוועד המורים המאוגדים ב"כוח לעובדים", מסבירה כי "חלק מהמורים בתוכנית עובדים לפי שעה. המורים האלה לא מקבלים שכר בחופשות. הם מקבלים שכר בערך תשעה חודשים". "זה גורם לתסכול ולעוגמת נפש גדולה", היא מוסיפה. "מי שמצליח לשרוד בדרך כלל חייב להחזיק עוד עבודה או שתיים, ואז זו הופכת לעבודה שולית ואתה לא יכול להשקיע בזה. מי שלא מצליח לשרוד עוזב מרוב תסכול".
מנגד, ד"ר ארז כהן, מומחה לכלכלה מדינית מהמחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל, מסביר כי "אין מספיק מורים אז צריך להשתמש במורי קבלן. נכון שעדיף לא להעסיק עובדים כעובדי קבלן, אבל צריך לזכור שהם לא קיבלו את ההכשרה המספיקה כדי להיות מורים. הם באים להחליף לתקופה מסוימת".
ממשרד החינוך נמסר כי השימוש במונח "מורי קבלן" הוא שגוי ומטעה.