שיפור בהישגי תלמידי יוצאי אתיופיה במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית), אך הפערים בינם לבין כלל התלמידים דוברי העברית נשמר, כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמת הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך במשרד החינוך. מדובר בנתונים המציגים תמונת מצב רב-שנתית של הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בישראל כפי שהיא משתקפת במדדי המיצ"ב בין השנים 2007 ל-2017. מהם עולה כי למרות השיפור, עדיין נרשמו פערי הישגים בין כלל התלמידים דוברי העברית ובין התלמידים יוצאי אתיופיה, בעיקר במקצועות המתמטיקה, מדע וטכנולוגיה.

שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה שנבחנו במיצ"ב עומד על מאות בודדות של תלמידים ומהווה כ-2% מכלל הנבחנים. מהתפלגות התלמידים יוצאי אתיופיה במבחני המיצ"ב בתשע"ח לפי רקע חברתי כלכלי, עולה כי 86% מגיעים מרקע חברתי כלכלי נמוך, לעומת ההתפלגות של שאר התלמידים בבתי הספר דוברי עברית שם רק 11% מגיעים מרקע חברתי כלכלי נמוך.

ממוצע הציונים בכיתה ה' במבחן שפת אם עברית בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה עמד בתשע"ח על 508 נקודות, לעומת 545 בקרב כלל התלמידים דוברי העברית, פער של 37 נקודות בלבד. אולם, התמונה משתנה כשבוחנים את נתוני תלמידי כיתות ח' במבחני המתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, שם הפערים גדולים הרבה יותר בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים דוברי העברית ועומדים על כ-90 נקודות ובעברית ובאנגלית הפערים עומדים על כ-65 נקודות.



תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה מצליחים יותר

התמונה שעולה מהדוח מדאיגה עוד יותר כי היא מראה שכשמשווים תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך ניתן לראות שהפערים מצטמצמים. כך למשל בקרב תלמידי כיתות ח' הפערים עומדים על כ-30 נקודות בעברית, 40 נקודות באנגלית, 45 נקודות במתמטיקה וכ-50 נקודות במדע וטכנולוגיה.

בפילוח הממצאים לפי מגדר ניתן לראות כי בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים במקצוע העברית, בדומה לכלל התלמידים דוברי העברית. בשפת אם עברית ממוצע ציון הבנות עומד על 517 לעומת 490 בקרב הבנים - פער של 27 נקודות. בקרב כלל התלמידים דוברי העברית ניתן לראות גם כאמור כי קיימים פערים - בנים דוברי עברית מקבלים 535 והבנות 551. בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה בכל המקצועות ובכל השנים הישגי הבנות גבוהים יותר מהישגי הבנים, כאשר הפערים הגדולים ביותר נרשמו בעברית - פער של 32 נקודות וביתר מקצועות ההיבחנות הפערים מצטמצמים ועומדים על כ-10 עד 15 נקודות.

בראמ"ה ציינו בדוח כי "מן הראוי למפות ולבחון את הפעולות והתוכניות הנעשות בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, ובפרט במקצועות שנבחנו, אם באופן ממוקד בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ואם באופן מורחב בקרב אוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי כלכלי נמוך, אל מול השפעותיהן על הישגי התלמידים וזאת כדי להוביל לצמצום נוסף בפערי ההישגים".

עוד נכתב כי "חשוב לבדוק באופן מעמיק את ההלימה בין מיקוד התכניות בתחומי הדעת השונים ואת יישומן הלכה למעשה ודרכי ההוראה שלהן

אל מול הקשיים של תלמידים יוצאי אתיופיה ופערי ההישגים שלהם לעומת כלל תלמידי ישראל".