הנתונים נחשפים: משרד החינוך נותר בימים האחרונים ללא שר ועם בעיות לא מעטות, בהן סיום הסכם "אופק חדש" עם מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בסוף החודש וכניסה למשא ומתן חדש, אבל לפחות נראה שבעיה אחת - עזיבת עובדי ההוראה את המערכת יכולה לרדת מהרשימה, לאור הנתונים שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
 

לפי הנתונים העוסקים בניידות פנימית ועזיבת המערכת בקרב עובדי הוראה, בין השנים 2000 ל-2018, עולה כי חלה ירידה, קלה אומנם, בשיעורי העזיבה של עובדי הוראה, מ-4.6% בממוצע בשנים 2003-2001 ל-3.9% בממוצע בשנים 2016-2014. שיעורי העזיבה השנתיים גבוהים יותר לרוב בקרב עובדי הוראה בחטיבה העליונה, בחינוך הממלכתי, במחוז תל-אביב, בקרב גברים, עובדי הוראה צעירים (עד גיל 29) ועובדי הוראה ותיקים (גיל 50 ומעלה), בעלי היקף שעות עבודה קטן (עד 10 ש"ש) ובעלי דרגות שכר לא-אקדמיות. 
 

גם בקרב עובדי הוראה חדשים נרשמה ירידה - מכ-15% בממוצע בשנים 2003-2001 לכ-11% בממוצע בשנים 2016-2014 וכעבור 3 שנים מתחילת עבודתם גם נרשמה ירידה - מכ-23% בממוצע בשנים 2003-2001 לכ-19% בממוצע בשנים 2014-2012. לפי הנתונים ניתן לראות כי שיעורי העזיבה כעבור שנה גבוהים יותר בדרך כלל בקרב עובדי הוראה חדשים בחטיבה העליונה, במחוז ירושלים, בקרב גברים, גילאים מתקדמים (40+), בעלי היקף שעות עבודה קטן (עד 10 ש"ש) ובעלי דרגות שכר לא-אקדמיות. 
 

בקרב מנהלי בתי הספר הטוענים לא אחת כי הם לא מתוגמלים בהתאם לתפקיד עמוס המטלות והאחריות, קיימת מגמת יציבות לאורך השנים ובין השנים 2012 ל-2014 עזבו את המערכת לאחר שלוש שנים כ-7%, לאחר שבשנים 2002-2000 עזבו כ-12%. שיעור גבוה יותר של עזיבה ניתן למצוא אצל מנהלי בתי ספר בחינוך העל-יסודי, בחינוך הממלכתי, במחוז תל-אביב, בקרב נשים ומנהלים ותיקים. 
 

ירידה נרשמה גם במעבר למוסדות אחרים של עובדי ההוראה לאורך השנים ובין 2016 ל-2018 שיעורי הניידות הפנימית השנתית עמדו על 6%, כאשר שיעורי הניידות השנתיים גבוהים יותר בקרב עובדי הוראה בחינוך הקדם-יסודי (גננות), בקרב נשים, צעירים ובעלי היקף שעות עבודה קטן יותר. למרות נתונים אלה, עובדי הוראה חדשים עוברים יותר בשנותיהם הראשונות מוסדות לימוד, כאשר בין 20 ל-25% מהם עובדים מוסד לאחר שנת עבודתם הראשונה, בעיקר כאלה העובדים בחינוך הקדם יסודי, בחינוך הממ"ד במחוז הדרום, ובקרב נשים וצעירים.