לא פעם מדברים אצלנו על הפערים בין הפריפריה למרכז, על המחסור בכוח אדם ועל ההגירה השלילית. ובכן, קבלו את הפרויקט "בוחרים גליל", שמנסה לשנות את צבעי התמונה ולהפוך אותה להרבה יותר אופטימית.
בארבע השנים האחרונות חברו יחד הסוכנות היהודית, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומפעל הפיס, ומדי שנה הם מעניקים מלגות לסטודנטים נבחרים מהפקולטה לרפואה בצפת ולסטאז'רים בבתי החולים בגליל במטרה לדרבנם ללמוד ולבצע את עבודתם, וגם כדי שבסוף התהליך הם יבחרו לגור באזור וישפיעו בכך על איכות הקהילה.
"אחת המטרות העיקריות של מפעל הפיס היא לסייע לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית במדינת ישראל", הסביר ארז גרניט, מנהל תחום המלגות במפעל הפיס. "הבעיה המאתגרת של הפריפריה, ובעיקר הצפון, מתמקדת בשירותי הרפואה ובטח בכמות הרופאים ומספר הרופאים המומחים בבתי החולים. לצורך הגדלת הכמות נוצר מיזם משותף שמטרתו לייצר מצב שסטודנטים לרפואה יבחרו לעשות את הסטאז' באחד מבתי החולים בצפון ואחרי זה ימשיכו לקיים את חייהם באזור. זו מטרה גדולה וחשובה".
מדי שנה בוחרת ועדה מיוחדת כ־40 סטודנטים ו־12–15 סטאז'רים לקבלת המלגות, והתנאי הוא תרומה של 140 שעות התנדבות לטובת הקהילה.
"ההבדל המספרי בין הסטודנטים לסטאז'רים הוא בגלל שאנחנו לוקחים בחשבון שמבחינת הזמן הפנוי יש הבדל, הסטאז' יותר תובעני ולוחץ", הסבירה הילה שדה–קטן, יועצת מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. "המלגה הזו יש בה גם משהו שונה ממלגות אחרות. זו לא עוד התנדבות, זה להפעיל מיזם. זה להיות מעורה בקהילה, לרצות לקחת בה חלק ולא כולם יכולים לעשות זאת במקביל ללימודי הרפואה. הרעיון שלנו הוא למצוא את הסטודנטים המחויבים. אנחנו קוראים להם ‘רופאים חברתיים'. רופאים שמבינים את משמעות החברה והקשר עם הקהילה".
למעשה, המסלול של הסטודנטים בפקולטה לרפואה בצפת שונה מזה שבבתי ספר אחרים לרפואה. מדובר בסטודנטים שכבר למדו לתואר אחר, או הגיעו אחרי מספר שנים של לימודים בחו"ל. כאן, בצפת, מדובר בלימודים הקליניים.
הסטודנטים לומדים בבתי החולים בגליל. במרכז הרפואי פוריה שליד טבריה, במרכז הרפואי זיו שבצפת ובמרכז הרפואי לגליל בנהריה, ואת הלימודים הם משלבים עם עשייה חברתית.
"אלה סטודנטים איכותיים שבדרך כלל מתנדבים לדברים שסטודנטים אחרים לא יכולים לתת להם מענה", אומר גרניט. "התנדבות בקהילה במקומות שיש בהם חסכים ולסטודנטים לרפואה יש יתרון. כמו הנחיות לתזונה נכונה, היגיינה, שמירה על בריאות, אבחון בעיות".
אחד הסטודנטים בתוכנית הוא דניאל בהיר, בן ה–29, במקור מקריית טבעון והיום מתגורר במושבה כנרת. בהיר, הלומד בפוריה ומתכנן בעתיד להיות רופא עיניים, עושה את שעות ההתנדבות שלו במחלקה הגריאטרית בבית החולים.
"הפרויקט המרכזי שלנו נקרא ‘בוחרים גריאטרי'", מספר בהיר. "הגעתי למחלקה עם שתי שותפות, בדרך כלל בחגים או בימי שישי אחר הצהריים, המטרה העיקרית היא להפיג את בדידותם של הקשישים, מאחר ויש גם כאלה שהם לבד. אתה נותן להם את האופציה, בגלל שאתה סטודנט לרפואה, לעזרה שהיא מעבר לשיח הרגיל. תרופות, הסברים. העיקר להיות שם בשבילם. אני יכול להקריא להם קטע של עשר דקות ובסוף המטופלים, עם דמעות בעיניים, מודים לי שלא שכחתי אותם".
השאלה היא כיצד לשכנע את אותם סטודנטים להישאר בסוף תקופת הלימודים בגליל. לא רק שהם זקוקים למקום לעשות בו את הסטאז', לחלקם יש בני או בנות זוג שצריכים למצוא תעסוקה בסביבה, ולפעמים מדובר במשימה לא קלה.
"יש לנו כמה תוכניות שמדברות על הרצף הרפואי של רופא צעיר בפריפריה, בעיקר בגליל", מספרת הילה שדה–קטן. "אחרי תוכנית ‘בוחרים גליל' של הסטודנטים והסטאז'רים יש תוכנית הנקראת ‘מנהיגות רפואית בגליל', שזו כבר עתודה ניהולית ובה מכוונים למתמחים, מומחים צעירים שמקבלים כלים ניהוליים, מענקי מחקר, מנטורים וליווי. אם סטודנט רוצה להישאר וצריך לחפש תעסוקה לבן או בת הזוג, אנחנו נרתמים לעזרה, זה חלק מעבודתו של רכז התוכנית, ואכן אנחנו רואים באחוזים יפים שסטודנטים בוחרים להישאר ולעשות סטאז' בבתי החולים בגליל". השנה, מתוך 12 סטאז'רים שקיבלו מלגות במסגרת התוכנית, עשרה החלו בה כסטודנטים.
קחו לדוגמה את נועה מרטינוביץ', בת ה–30, מרמת אפעל שבמרכז הארץ. היא ממקבלי המלגה, סיימה עכשיו את השנה השישית וצריכה להחליט היכן תעשה את הסטאז'. היא קיבלה אפשרות להתמחות בבית החולים שיבא, אבל שוקלת להמשיך לגור בנהריה, היכן שלמדה.
"אני רוצה להמשיך לגור בנהריה", נועה אומרת. "אני מתה על העיר ולא מבינה איך אנשים מצטופפים בקופסאות הגפרורים בתל אביב. אני גרה במרחק של 20 מטר מהים, גולשת מתי שאני רוצה ומבחינתי אני גרה בריביירה. אני יודעת שמעטים רוצים להישאר, והעניין שלי הוא ליצור פה קהילה, כי קהילה היא בסופו של דבר גם שורשים".
נועה השתתפה מטעם "בוחרים גליל" בפרויקט שנקרא "נהריה גוד וייבס", ומטרתו הייתה לעורר את החיים בעיר הצפונית בתקווה שהצעירים יפסיקו לפזול לכיוון המרכז ויבחרו כמוה לגור שם. היא מספרת שבמסגרת הפרויקט היא וחבריה ארגנו מסיבות בסגנון הוואי ומקסיקו, מדורת ל"ג בעומר, נתנו הזדמנות לאומנים מקומיים, שילבו את העולים החדשים הצעירים. "במהלך הפרויקט מצאתי כאן חברה נפלאה", היא מספרת. "הכרתי סטודנטים אחרים, עשיתי הרבה מינגלינג ובניתי נישה שמתאימה לי".
"היום הרוב המוחלט של הסטאז'ים מתרכז בבתי החולים במרכז", מספר גרניט ממפעל הפיס. "אנחנו רוצים שהסטודנטים יבחרו לעשות את הסטאז' בבתי החולים בצפון וכשיסיימו יישארו כרופאים מומחים באזור. אנחנו רואים כל הזמן גדילה בכמות הסטודנטים שבוחרים לעשות זאת. כמובן שיש לכך סיבות רבות, אבל אחת העיקריות היא התוכנית ‘בוחרים גליל'".
אחד מאלה שבחרו להישאר הוא מאיר, בן ה–33, שעלה ארצה מצרפת, התגורר בירושלים וחשב לחזור אליה אחרי שיסיים את לימודי הרפואה. אבל מאיר עבר את תוכנית "בוחרים גליל" כסטודנט וממשיך בה היום כסטאז'ר במרכז הרפואי זיו שבצפת, העיר שבה גם בחר להתגורר עם משפחתו.
את שעות ההתנדבות מאיר עושה בהקמת גינה קהילתית בחברת בני נוער בסיכון. "אני מתכנן להיות רופא ילדים, אז העבודה עם בני הנוער עוזרת לי", הודה. "לקחנו שטח, ניקינו. עכשיו יש בו פרחים, עצים, מתכננים שם גינת ירק. אני עדיין שוקל לחזור לירושלים, כי מבחינת אופק מקצועי במרכז יש יותר אופציות, אבל מבחינת איכות חיים טוב לנו פה".
השבוע נערך טקס הסיום של "בוחרים גליל" לשנת 2018/9. לשנה הבאה כבר יש תוכנית להגדיל את כמות המלגות של הסטודנטים והסטאז'רים. "בגלל הביקוש, הנחיצות והצורך העצום", הסביר גרניט, "חשוב להבין שיש בעיה אמיתית במספר הרופאים והמומחים בצפון, והפתרון הוא לא רק דרך תקנים, בתי חולים ומשכורות טובות. הפתרון חייב לבוא גם דרך חיבור האנשים לקהילה והמקום. בבאר שבע היה לנו סטודנט בתוכנית, שהקים באחת השכונות הקשות קבוצת כדורסל שהורכבה מילדים על הספקטרום. כשסיים את התואר, אמר ‘אני לא יכול לעזוב את הילדים' ונשאר שם. לזה אני קורא חיבור לקהילה".
בשביל לצמצם את המרחק של הפריפריה מהמרכז צריך מיזמים רבים כאלה. להביא אנשים טובים, איכותיים, שירגישו שהם לא רק באים להרוויח כסף, אלא מגיעים עם שליחות חברתית שתשנה את המציאות.
"המודל של התוכנית והעבודה עם השותפים שלנו הם בכל מה שקשור לאקטיביזם חברתי של חבר'ה צעירים", אומרת ימית אזולאי–ירח, מנהלת אגף צעירים בסוכנות היהודית. "אנחנו מלווים ומסייעים להם לזהות את הנושאים הבוערים ולהשפיע. לגבש יזמות חברתית וללוותם בהקמה מהשלב הראשון עד ביסוסם של המיזמים. המיזם הוא חלק מאג'נדה לצמצום פערים ומתן שוויון הזדמנויות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. אנחנו רוצים שהצעירים האלה ישתקעו, יחזקו את האזור, יהיו אזרחים פעילים ושתהיה להם תודעה חברתית. המטרה היא שירצו להיות חלק מהקהילה וישפיעו עליה".