הצהרת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפיה החל מהממשלה הבאה יועבר האגף למעונות יום ממשרד העבודה והרווחה לאחריותו של משרד החינוך, גרמה לרבים לרגע לחשוב שהנה, אחרי עשרות שנים של המתנה סוף סוף הרגע המיוחל הגיע. אבל, מהר מאוד הבינו כי מעבר למילים צריך גם כיסוי בשטח, דבר שאינו קיים בזמן ממשלת מעבר עם גרעון כבד. בנוסף, ראש הממשלה דיבר על "הממשלה הבאה" - מי יעמוד בראשה אנחנו עוד לא יודעים כך שאין שום ערבות שהוא יוכל לעמוד בדבריו.
שר החינוך, הרב רפי פרץ, נפגש אמש עם נתניהו והציג את העלויות הכלכליות של התוכנית. עלויות שלא נראות ריאליות עם הגרעון הקיים - 2.63 מיליארד לבסיס התקציב ועוד תוספת חד פעמית בגובה של כחמישה מיליארד שקלים. על פי התוכנית, נדרשים 500 מיליון שקלים בבסיס התקציב לחיזוק מערך הפיקוח, הליווי והבקרה, 500 מיליון שקלים נוספים בבסיס התקציב לקביעת סטנדרט חינוכי הכולל חידוש מבנים ושינוי מפתח איש צוות לילד ועוד 700 מיליון שקלים לתקציב חד פעמי.
בנוסף, יש צורך ב-1.7 מיליארד שקלים להרחבת היקף התלמידים המקבלים שירות מפוקח, כשבמשרד החינוך מדברים על תוספת של לפחות 100 אלף ילדים ועל זה נדרש עוד ארבעה וחצי מיליארד שקלים לתקציב חד פעמי. במשרד החינוך מציינים כי בישראל יש כחצי מיליון ילדים בגילאי לידה ועד 3, כאשר כ-120 אלף מהם מצויים במסגרות המפוקחות ע"י משרד העבודה והרווחה וכ-380 אלף ילדים מצויים במסגרות שאינן מפוקחות או שמצויים בהסדר אחר.

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, ברך את ההחלטה על מעבר מעונות היום למשרד החינוך, אך הדגיש כי "חשוב לזכור כי קבלת החלטה זו דורשת עבודת מטה משמעותית במשרד החינוך, לטובת ילדי ישראל. לא ניתן להעביר במחי יד, אלא דרוש תכנון קפדני והתאמה, כדי לקדם תקנים מקצועיים, הכשרות ופיקוח נאות תוך שילוב הפעילות מול הרשויות המקומיות האמונות על הביצוע. איגוד מנהלי אגפי החינוך הגיש בנושא נייר עמדה כבר לפני מספר שנים והוא עומד לרשות הגורמים המקצועיים לטובת החלה מיידית".

אילוסטרציה. צילום: פלאש 90
ד"ר נירה ואלה, ראש המחלקה לחינוך בגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים, הסבירה כי מהלך כזה ידרוש תוכנית רחבה ושינוי בתוכנית הלימודים בחינוך הרך. "אני מקווה שעם המעבר תבנה תוכנית למקצוע מלידה: גננות בעלות הכשרה מקצועית, יחס מתאים בין מספר הילדים למבוגרים, מספר כולל של ילדים מותאם לגודל/שטח המעון ועוד". ד"ר ואלה הדגישה: "ממשלת ישראל תצטרך לגבות את המהלך הזה בתוכנית חינוכית ותקציבית. אנחנו במכללות נצטרך להיערך באופן מושכל להכשרת הגננות בגילאים הצעירים. סוף סוף תבנה בישראל מערכת לגיל הרך עם ראייה כוללת מלידה ועד גיל שש".
ד״ר ענת בן שבת, מומחית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך אמרה כי ״מן הראוי שמשרד החינוך יקח אחריות לתהליכי המיון, ההתאמה, ההכשרה והפיקוח במסגרות החינוך החל מגיל לידה. אני מברכת על כוונתו של ראש הממשלה להעביר את תפעול מעונות היום למשרד החינוך זאת הכתובת הנכונה, אבל אני מקווה שהצהרה זו תקרום עור וגידים ולא תשאר סיסמה ויוקצו לכך כל המשאבים הנדרשים להסדרת העניין. הנושא חשוב אלה הילדים של כולנו״.
מספר שעות לפני הודעת נתניהו על העברת אחריות מעונות היום למשרד החינוך, ארגוני מעונות היום המפוקחים הציגו אתמול לוועדה הבינמשרדית של האוצר, רה"מ ומשרד העבודה והרווחה תוכנית לטיפול במשבר בגיל הרך. במסגרת התוכנית לטיפול במשבר לגיל הרך, הארגונים מבקשים להשוות את תנאי המטפלות במעונות לאלו של הסייעות בגני הילדים והציגו בפני הוועדה את הפערים בין המודל הנהוג כיום למודל הרצוי.
לפי התוכנית, הארגונים דורשים תוספת של מיליון שקלים לשנה לכל מעון, בין היתר לתקינה - שיפור היחס מטפלות/ילדים באמצעות הוספת מטפלת בכל קבוצת גיל במעון, שכר - העלאת שכר צוותי המעונות ב-30%, מטפלת מחליפה – מתן מענה להיעדרויות ומילוי מקום והפיכת התחום לפרופסיה עם אופק מקצועי ומסלולי קידום.