שבוע נותר עד ל־1 בספטמבר, וכמדי שנה עולה השאלה אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה, מאחר שסכסוכי העבודה של הסתדרות המורים וארגוני המורים כבר הוכרזו. 


אנשי חינוך שעמם דיברנו לקראת תחילת השנה מתייחסים לסוגיות הבוערות לדעתם - השכר הנמוך לצוותי ההוראה, השחיקה שהם חווים, האיכות של כוח האדם המגיע לתחום וכן אופן ההסתכלות על התלמידים.


לדברי פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, שכר עובדי ההוראה הוא אחד הנושאים שיש לקדם. מורה מתחיל בעל־יסודי מרוויח כ־8,500 שקל בחודש, לעומת מורה מתחיל ביסודי המרוויח כ־5,500 שקל בחודש. לדבריה, "יש תחושה שמקפחים את המורים ולא משלמים להם את מה שמגיע להם. מה שכן משלמים להם הוא עלוב". על הרפורמה בחינוך המיוחד, שרבים מתריעים כי השטח אינו ערוך ומוכן לקראתה, ובשל כך הכריזו בהסתדרות המורים על סכסוך עבודה, היא אומרת: "אף אחד לא יודע מה בכלל צריך להיות שם, עשו פיילוט ולא ברור מה איתו, אין תקציב ומלחיצים את כולם".


צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, המעסיקה יותר מ־6,500 עובדי הוראה, מודאג מאיכות עובדי ההוראה: "כבר כמה פעמים הבענו את דעתנו שכל זמן שלא נמתג את עובדי ההוראה במיתוג גבוה יותר, ההתייחסות אליהם והקבלה שלהם תהיה ברמה רדודה. לא יכול להיות שמורה יתקבל עם גבולות של 500 פסיכומטרי, ובמקצועות נדרשים אחרים הממותגים גבוה יותר, יקבלו מ־600 ומעלה. לא מאתגרים את הטובים ביותר להגיע להוראה, ואלה שבאים הם בעלי יכולות נמוכות יותר. ככל שנעלה את רף הקבלה, קבוצות טובות יותר יגיעו, וכך לדעתי נקדם את איכות ההוראה".


הרצל שקרצ'י, מנהל בית הספר עירוני טכנולוגי ויצו רחובות, מתייחס לאופן שבו המערכת ועובדי ההוראה בפרט רואים את התלמיד, ומסביר כי הוא חושב שצריך לשים היום את הדגש על דברים כמו תפיסת האזרחות של התלמיד מתוך ההבנה והחשיבות של מקומם בחברה: "חינוך לערכים, שבסופו של דבר מוביל לתוצר, יש לזה חשיבות לא פחות גדולה מאיזה ציון התלמידים יקבלו בבחינות", הוא אומר ומוסיף: "החובה שלנו כמורים היא לראות את התלמיד בראייה רחבה יותר ולא רק ברמת המסוגלות הלימודית שלו אלא גם במסוגלות המנטלית והפניות הרגשית. לייצר מציאות בבית הספר שהתלמיד ירגיש בה בטוח לדבר על החולשות שלו ולהשתמש בחוזקות שלו כדי להפוך את זה לרוח גבית".