ההוצאה לחינוך לתלמיד בארץ היא בין הנמוכות ביותר במדינות ה-OECD בכל שלבי החינוך אך ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל גדולה מההשקעה בארגון המדינות המפותחות - 5.7% לעומת 4.3%. כך עולה מנתוני דוח החינוך של ה-OECD "מבט לחינוך" (Education at a Glance) לשנת 2019 המתפרסם היום (שלישי). הדוח מספק נתונים המתייחסים ברובם לשנת 2017, על מצב החינוך במדינות החברות בארגון ה- OECD, בהם הצפיפות בכיתות, שכר עובדי ההוראה, גיל המורים והשכלתם ומעניק עם פתיחת שנת הלימודים, הצצה לעבר אחת המערכות הגדולות ביותר - מערכת החינוך.

מהדוח עולה כי בנושא חינוך וטיפול בגיל הרך (ECEC) ישראל מובילה בשיעורי רישום גבוהים לגני הילדים בגילי 5-3 ומקדימות אותה רק בריטניה וצרפת. ישראל היא גם אחת מהמדינות עם העלייה הגדולה ביותר, בעוד ב-2005 שיעור הרישום עמד על כ-80%, ב-2017 הוא כבר עמד על קרוב ל-100% (99.4%). שינוי זה ניתן להסביר על ידי יישום המלצות ועדת טרכטנברג שהוקמה באוגוסט 2011 בעקבות המחאה החברתית, במטרה לבחון ולהציע פתרונות לבעיות החברתיות-כלכליות של ישראל, כשאחת מהמלצותיה התייחסה להרחבת חוק חינוך חובה החל מגיל 3.

8% מהתמ"ג הולכים לחינוך - אבל ההוצאה לתלמיד נמוכה מהממוצע

47% מהילדים מתחת לגיל שנתיים הלכו למעונות יום בשנת 2017, לעומת 24% בממוצע במדינות ה-OECD, ו-31% מהילדים מתחת לגיל שנה, יותר מפי שלושה מממוצע ה-OECD. אולם, חוק חינוך חובה מתחיל בגיל שלוש בלבד בישראל (בדומה למקסיקו והונגריה) ולכן שיעורי ההרשמה של ילדים מתחת לגיל 3 גבוהים בהרבה מה-OECD.

ההוצאה של ישראל על חינוך גבוהה מאוד ביחס לתוצר, אך ההוצאה לתלמיד עדיין נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD. ישראל מוציאה את אחד השיעורים הגבוהים ביותר בתוצר שלה על חינוך בכל הרמות, החל מקדם יסודי ועד תיכון - מקדימות אותה רק ניו זילנד ונורבגיה. בין השנים 2010 ל-2016 הסתכמה ההוצאה לחינוך כחלק מהתמ"ג בשיעור של 8%, הגבוהה ביותר בכל מדינות ה-OECD.

עם זאת, ישראל מוציאה כאמור פחות פר תלמיד - 8,891 דולר בשנה לעומת 10,502 דולר בממוצע במדינות ה-OECD. בפילוח לפי שכבות חינוך: ההוצאה לתלמיד לחינוך על-תיכוני נמצאת הרבה מתחת לממוצע - 11,153 דולר לעומת 15,556 דולר. גם בחינוך היסודי והתיכוני התמונה דומה - 8,365 דולר לעומת 9,357 דולר.

המורים מרוויחים פחות, לתלמידים צפוף יותר

למרות שסבב איומי השביתה האחרון של ארגוני המורים לא עסק בשכר עובדי ההוראה, נושא זה נמצא באופן תדיר על הפרק. לפי הדוח, שכר עובדי ההוראה עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות - משנת 2012 הוא עלה ב-18.3% בחינוך היסודי, ב-23.5% בקדם יסודי, ב-25.7% בחט"ע וב-31.8% בחט"ב. בחינוך הקדם יסודי השכר בישראל גבוה ב-4%, בחטיבת הביניים זהה לזה של ממוצע הארגון, בחינוך היסודי נמוך בכ-4% ובחטיבה העליונה נמוך בכ-8%. שכר מורים חדשים (בני 34-25) בארץ כמו ב- OECD, ובכל שלבי החינוך, נמוך מזה של מורים בני 64-55, אבל ההבדל גדול יותר בישראל ובעוד שכר המורים החדשים נמוך מהמדינות המפותחות, שכר המורים הוותיקים בארץ גבוה יותר.

למרות רפורמת הסרדינים של שר החינוך הקודם נפתלי בנט, שהובילה לצמצום מספר התלמידים בכיתות, צפיפות התלמידים בארץ היא אחת הגדולות - בחינוך היסודי היא גדולה בכ-25% - 26.5 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע ה-OECD. אפשר להתנחם בכך שמספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים ירד ב-9.4% משנת 2005 (עוד לפני הרפורמה של בנט) ל-28.1 תלמידים בשנת 2017, כאשר ממוצע ה-OECD עומד על 22.9 תלמידים בכיתה, פער של כ- 23%.

"יש מגמת שיפור, צריך לתת מענה לפערים"

שר החינוך, רפי פרץ, אמר כי "נתוני ה OECD האחרונים מצביעים על מגמת השיפור בהשקעות בחינוך ובשכר המורים. הדבר מבורך וראוי, ואני מברך עליהם, אך בד בבד הנתונים עדיין מטרידים. ההשקעה ברמת תלמיד בודד בישראל עדיין נמוכה ביחס לתלמידי העולם. זהו פער שצריך לתת לו מענה. התלמידים שלנו חכמים ומוכשרים, ומחובתנו  להעניק להם את כל הכלים והמשאבים הנדרשים כדי לאפשר להם להתמודד בעתיד בשוק תעסוקה, שאליו יכנסו הבוגרים של מדינות המזרח הרחוק ומדינות אירופה המפותחות. אנחנו מובילים במערכת שורה של שינויים משמעותיים, אך בפני המערכת עומדים אתגרים גדולים וחשובים, שכרוכים בהשלמות של פערים תקציביים".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, התייחס לדוח ואמר כי "אוכלוסיית המדינה היא הצעירה והמשכילה מבין מדינות ארגון ה-OECD. כך עולה מהדוח החדש של הארגון. מה זה אומר מבחינתנו, מעצבי המדיניות במשרד? ראשית – שיש במה להתגאות. תלמידי ישראל מקבלים יותר שנות חינוך, ההוצאה הלאומית על חינוך במגמת עלייה, ומסגרות החינוך איכותיות יותר. לצד זה, אנו רואים שתקצוב החינוך, פר ילד, עדיין אינו תואם את התקצוב במדינות ה-OECD. כך או כך, נמשיך את מגמות חיזוק מערכת החינוך בישראל, נמשיך להתאים את הלמידה למאה ה-21, ונמשיך להכין את תלמידי ישראל לעולם של המחר".

פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך: "דוח ה- OECD – Education at a glance מתפרסם מדי שנה בחודש הזה. ושנה שנה אנחנו עדים לתמונה דומה, שלפיה לצד הצדדים החזקים במערכת החינוך שלנו יש נקודות שטעונות שיפור. השקעה בחינוך בישראל היא מהגבוהות בעולם אבל בשל העובדה שמספר הילדים הוא גדול בישראל הרי שהשקעה פר תלמיד היא נמוכה יחסית  למדינות ה- OECD ונדרש שיפור בהשקעה פר תלמיד. עוד נקודה שחוזרת ועולה הוא שכר המורים הנמוך דורש שיפור. הוא השתפר אבל דורש שיפור נוסף בפרט ככל שמדובר במורים חדשים. נקודה נוספת שארצה להתייחס אליה היא הצורך החוזר ונשנה להשקיע בגיל הרך".