חודשיים לאחר שבית המשפט העליון אישר לבתי הספר לגבות תשלומי רשות מההורים ודחה שתי עתירות בנושא, שהוגשו על ידי ג’קלין שמשון ופרופ’ יוסי יונה נגד משרד החינוך, הוגשה לאחרונה בקשה לדיון נוסף.
 

תשלומי ההורים מורכבים מתשלומי חובה ותשלומי רשות המאושרים מדי שנה במהלך חודשי הקיץ על ידי ועדת החינוך בכנסת. בנוסף, יש תשלומי תל”ן, המתייחסים לתוכניות לימוד ומגמות ייחודיות, וכן גבייה עבור רכישת שירותים מרצון, הכוללת תשלום עבור כניסה למוסדות חינוך (לרוב בסמינריונים), העשרה לבגרויות, חוגים ועוד.
 

בעתירות שהוגשו ב־2014 וב־2015, באמצעות עו”ד הרן רייכמן, מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עו”ד יעל כפרי ועו”ד טל חסין, מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, נטען כי תשלומי ההורים יוצרים מצב שבו חלק מתכני החינוך הציבורי ניתנים רק לתלמידים שיד הוריהם משגת, וכי מכך נובעת פגיעה שאינה מידתית ואינה סבירה בזכות לשוויון בחינוך. 
 

בפסק הדין קבעו השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ואלכס שטיין כי לגביית התשלומים יש הצדקה מהותית, וכי אף שהם עלולים להביא לאי־שוויון ולפגיעה בתלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך, אין מקום להתערב באיזון שהתווה משרד החינוך, בין הזכות לשוויון לבין הזכות לאוטונומיה בחינוך, וזכותם של ההורים להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם.
 

כעת הוגשה כאמור עתירה לדיון נוסף בנושא, בטענה כי פסק הדין פוגע בילדים הבאים ממצב סוציו־אקונומי נמוך, ומותיר אותם מחוץ למוסדות חינוך ומסלולי קידום בית ספריים הדורשים גבייה נוספת.
 

“ההיתר שניתן לגביית אלפי שקלים מההורים הכשיר את יצירתם של מוסדות חינוך ומסלולי קידום נפרדים במסגרות חינוך רשמיות, לתלמידים שהוריהם יכלו לשאת בתשלומים”, נכתב בעתירה. “בית המשפט יצר הלכה, שלפיה קיומם של מוסדות חינוך ומסלולי לימוד נפרדים בחינוך הרשמי, פרי יכולת חברתית־כלכלית, אשר מתנים את הרישום אליהם בתשלומי הורים בסך אלפי שקלים בשנה - מגיעה לכדי הפליה. הלכה זו יוצרת מציאות של הפרדה משפילה ואסורה על רקע קבוצתי, בין אוכלוסיות חזקות ומוחלשות”.
 

עו”ד רייכמן, ממגישי העתירה, הוסיף: “העתירה לדיון נוסף הוגשה לנוכח הסתירות בפסק הדין להלכות קודמות, וחשוב מכך - נוכח ההשלכות החמורות של פסק דין זה על עתידה של מערכת החינוך והחברה בישראל”. עוד אמר: “ההנחה שלפיה הילדים וההורים המגיעים ממשפחות לא מבוססות אינם מעוניינים בחינוך מיטיב, הכולל צוותי חינוך רבים ומשופרים, תוכניות ייחודיות, מקצועות בגרות נוספים והעשרה, היא מוטה ואף מקוממת”.
 

לדבריו, “תפיסה זו היא שהניעה את בית המשפט להכשיר מציאות של מסלולי חינוך רשמיים נפרדים לבעלי ממון, ולכאלה שאינם, המובילים לשחיקת הערבות ההדדית ולכך שישראל מובילה בפערים על רקע כלכלי במערכת החינוך”.
 

ממשרד החינוך נמסר: “המשרד יתייחס לעתירה במסגרת ההליך המשפטי”.