יממה לאחר שמשרד החינוך הודיע על מודל הערכה חדש - "תמונת מצב החינוך", שיחליף את מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית) בבתי הספר, זאת בעקבות ניסיונות לזיוף התוצאות ולמרות ששר החינוך רפי פרץ ומנכ"ל המשרד שמואל אבוהב טוענים בתוקף כי מדובר במהלך שיוביל להפחתת העומס על בתי הספר ובעיקר להפחתת ההכנות המסיביות שהתלמידים עברו לקראת הבחינות, הביקורות עליו לא נפסקות.

אתמול, מיד לאחר ההכרזה עליו, בהסתדרות המורים הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם המודל וטענו כי מדובר ב"רעה חולה שתערער את מערכת החינוך". למתנגדים הצטרף פורום ההורים שהודיע כי יקרא להחרמתו כפי שעשה בשנה שעברה. המורים וההורים טוענים כי בניגוד לדברי המשרד על כך שהצוות המקצועי שבחן את נושא ההערכה הבית ספרית בחצי השנה האחרונה פעל בשיתוף גורמים רבים – הם לא היו מעורבים בתהליך.

טענות נוספות נשמעות בנוגע לשאלת פרסום תוצאות ההערכה. מנכ"ל המשרד אבוהב התייחס לכך ואמר כי מדובר בדוח פנימי בלבד של ביה"ס. "המשרד גרס בעבר וגם היום שהפרסום צריך להיות באופן הבא: צריך למסור דוח למדינה על תמונת המצב הלאומית בשפה, מתמטיקה, מדעים ואנגלית והדוח הבית ספרי צריך להישאר ברמה הבית ספרית". אבוהב התייחס גם להחלטת בית המשפט העליון שקבעה כי יש לפרסם את התוצאות ואמר כי "בג"ץ קבע שאנחנו צריכים לפרסם בתנאי שזה לא יפגע במהות ההערכה, המדידה והשגרה של בית הספר. לעניות דעתנו הפרסום הבית ספרי הביא לנזק ושיבוש של הפיכת ההערכה ממשהו תשתיתי פדגוגי לטבלת השוואות".

עוד הוא אמר כי "התפיסה שלנו היא שיש מידע מסוים שהוא נחלת ביה"ס בלבד, אנחנו מעריכים שעמדתנו זו העמדה הנכונה במערכת בחינוך. אנחנו לא מסתירים שום דבר, ביה"ס מקבל את הפרטים, ההורים יוכלו לקבל את הנתונים אבל מימד הפרסום יוצר נזק, זו מדיניות משרד החינוך ונשאף שהיא תקבל תימוך משפטי".

"פרסום התוצאות הביא ל'טבלת ליגה'"

ד"ר ענת בן סימון, מנכ"לית המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שהייתה חלק מהצוות שהמליץ על החלפת מודל בחינות המיצ"ב, מסבירה ל"מעריב" על הצורך מלכתחילה במודל הערכה חדש ואומרת כי "בשנים הראשונות מבחני המיצ"ב עברו בשקט והמנהלים למדו להשתמש בהם והביעו שביעות רצון מכך שמישהו עושה בשבילם את העבודה - בונה את המבחנים, מחשב את הציונים ונותן דוח מפורט. ברגע שפרסמו את התוצאות ובנו מזה 'טבלת ליגה' נוצרה תחרות מאוד פרועה, זה הביא למפנה מאוד קיצוני וגרם המון נזק למערכת. כל מערך הערכה עם השנים נשחק, אנשים לומדים לאכוף אותו, קצת לרמות ולכן צריך לרענן אותו מפעם לפעם כי הם נשחקים". על כך שהמנהלים והמורים נמצאים בחרדה לקראת הבחינות אמרה כי "אני לא חושבת שבכלל צריך להתכונן לבחינות ההערכה, יש אינטרס למורה ולבי"ס לקבל תמונת מצב הכי אותנטית שיש כי אח"כ הם צריכים להשתמש בנתונים האלה כדי לבנות תוכניות עבודה".

ד"ר תמי הופמן, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום החינוך לדמוקרטיה, וראש תוכנית המצטיינים בסמינר הקיבוצים, אומרת כי "בעיית היסוד של תרבות המדידה המוגברת במערכת החינוך לא באמת השתנתה - יש יותר מבחנים והם חלים על כל התלמידים בשכבות הנבחנות. ברמת ההצהרה, נראה כי ביה"ס מקבל במתווה החדש אוטונומיה ומרחב פעולה רחב יותר בכל הקשור להערכת התלמידים ושימוש בנתונים. מצד שני, מספר המבחנים גדל, ולא בטוח שגורם ההפתעה וחוסר הידיעה של מתי תתקיים הבחינה ובאיזה מקצוע, אכן יפתור את הבעיות שבעטיין החליטו לדון בנושא המיצ"ב מלכתחילה. זו מעטפת שאינה יוצרת אמון אמיתי ועלולה אף להגביר את תחושת הפיקוח".

"במקום להפחית בעומס הבחינות הוא יגדל משמעותית"

מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתיה"ס, מתייחס למודל החדש ואומר כי "משמעות ההחלטה היא שבמקום שבתי הספר ייבחנו במיצ"ב אחת לשלוש שנים, מעתה והלאה כל בתי הספר ייבחנו כל שנה כך שלדעתי, התוצאה תהיה שעכשיו כל הלמידה, במשך כל השנה במקצועות הליבה תכוון רק לבחינה. במקום להפחית בעומס הבחינות, עומס הבחינות יגדל כעת משמעותית, וילווה בכל הרעות החולות של מבחני המיצ"ב שהיו נהוגים עד עתה".

מהו המודל החדש?

המודל החדש נקרא "תמונת מצב החינוך" והוא מורכב מהערכה פנימית וחיצונית, שאלוני אקלים וסביבה פדגוגית, בדומה למה שהיה נהוג עד כה, וכן מדדים חדשים שיעריכו תהליכים חינוכיים בבית הספר. המודל יוטמע באופן הדרגתי, כך שהשנה בתי הספר יקיימו הערכה פנימית בלבד ולא תתקיים הערכה חיצונית של הישגים לימודיים.

על פי המודל החדש, יעמדו לרשות בתי הספר מכיתה א' ועד י' כלי הערכה פנימיים במקצועות: שפה, מתמטיקה ואנגלית. מדובר במבדקים שיווספו לאלה הקיימים וחלקם יעשו בצורה ממוחשבת ולכן, על מנת להוריד את העומס מבתי הספר, במשרד החינוך הודיעו כי יבוטלו מבחני מפמ"ר (משימות הערכה שנעשו כחלק מכלי ההערכה הפנימיים בבתי הספר), מבחנים רשותיים ומבחנים נוספים.

מבחינת ההערכה החיצונית - בתי הספר ישתתפו בבחינות חיצוניות פעמיים לאורך שנת הלימודים, כאשר תתבצע הערכה קבועה בה תלמידי כיתות ד' וח' ישתתפו במבדקים באוריינות שפה מדי תחילת שנה בכלל בתי הספר וכן הערכה משתנה בה כלל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה ומועדה יהיה ידוע מראש – אך רק בסמיכות לבחינת ההערכה יימסרו לבתי הספר תחום הדעת ודרגת הכיתה שתיבחן בכך.

כמו כן, אחת לשלוש שנים, כפי שהיה עד עכשיו, יועברו בכיתות ה' עד י"א סקרי אקלים וסביבה פדגוגית, רק שהם יקוצרו ויותאמו לשכבות הגיל השונות, וכן יפתחו הערכה של מדדים חדשים נוספים העוסקים בין היתר בחדשנות, יזמות, הכשרה ופיתוח הצוותים המקצועיים, כיתות חינוך מיוחד, השתתפות בחוגים ועוד.