בשנים האחרונות משקיעה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) משאבים רבים בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית, מתוך ההבנה כי הקניית תואר אקדמי תוכל לסייע להם להשתלב בהמשך בשוק התעסוקה בפרט ובחברה בכלל. לפי נתוני המל"ג, בשנת הלימודים הקודמת למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ־12.7 אלף סטודנטים חרדים, לעומת 2010, אז למדו כ־6,000 סטודנטים חרדים בלבד. אולם למרות העלייה במספר הסטודנטים החרדים המתחילים בלימודים גבוהים, מספר המסיימים את התארים הוא נמוך. 

כעת מחקר חדש של מוסד שורש המתפרסם הבוקר טוען כי הסיבה לכך היא רמת החינוך הנמוכה שהיא מנת חלקם של ילדים חרדים, המביאה לכך שמחצית מהנשים (53%) ו־76% מהגברים לא מסיימים את הלימודים האקדמיים. פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי וחבר סגל בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי מרבית הילדים שנמנעו מהם לימודי ליבה לא יוכלו לצמצם את הפער בהמשך חייהם, ואף שחל גידול במספר הסטודנטים החרדים, הוא נובע בעיקרו מהגידול המהיר באוכלוסייה החרדית. עוד הוא אומר כי רק 30% מהסטודנטים החרדים הם גברים, כך שלא מדובר במאפיין של החברה החרדית כולה ובמקרה של הנשים החרדיות הפונות לאקדמיה - רובן הולכות ללמוד חינוך במכללות להוראה המאופיינות ברמת לימודים נמוכה מאוד.
 

"מתן חינוך איכותי הכולל ליבת לימודים מלאה ומשודרגת באופן משמעותי לילדים חרדים עד סוף בית הספר התיכון מהווה תנאי הכרחי לקיומה הפיזי של ישראל", אומר פרופ' בן־דוד. "ממדי פריון הילודה של החרדים מבטיחים ששום דבר אחר לא יהיה רלוונטי אם ילדים אלה לא יקבלו את הכלים לתחזק משק של עולם ראשון. ישראל זקוקה לילדים חרדים, יחד עם ילדים מכל הזרמים והסקטורים של החברה, שיגדלו להיות רופאים, מהנדסים ומדענים שיוכלו לשמור על ישראל איתנה כלכלית, עם מערכת בריאות טובה ועם ביטחון מפני איומים חיצוניים".
 

עוד אומר פרופ' בן־דוד: "רבים בישראל נוטים להאמין שאפשר להסתפק בקיצורי דרך ושאין צורך אמיתי ללמוד לימודי ליבה בגיל צעיר. המספר הגדל של חרדים הנכנסים למסלול האקדמי מוצג כהוכחה שניתן להשלים את מה שחסר אחר כך. אין דבר רחוק מהאמת מזה".