"היינו בחצר עם הילדים ואז נשמעה אזעקה, חלקם נשארו קפואים והמומים וחלק מהמטפלות בכו. מובן שלא הספקנו להיכנס בזמן לממ"ד" - כך מתארת מנהלת מעון יום מפוקח בנתיבות את מה שאירע שם ביום חמישי, כמה שעות לאחר שהופר הסכם הפסקת האש.
בסבב הלחימה האחרון נגד עזה רענן פיקוד העורף ביום חמישי את הנחיותיו והסיר את המגבלות מעל מסגרות הלימודים במרבית יישובי הדרום. כמה שעות לאחר מכן התחדשו האזעקות ואף אותר נפל מאחד הטילים בגן ילדים סמוך למעון של אותה מנהלת.
תושבי הדרום רגילים לסבבי הלחימה, אך מדוע ילדיהם אינם צריכים להיות מוגנים כאשר מחליטים לאפשר את הפעילות במסגרות החינוך? בשיחה עם "מעריב" מסבירה מנהלת המעון כי יש מרחב מוגן במעון, אך הוא יכול להכיל כ־35 ילדים בלבד, בעוד שבמסגרת יש יותר מ־100 פעוטות ותינוקות בני שלושה חודשים עד גיל 3.
הנחיית פיקוד העורף היא לשהות באחד החדרים הפנימיים שבו יש הכי פחות קירות חיצוניים, חלונות ופתחים, אך ברור שאין בכך פתרון מיגון מלא לילדים, ונוסף לכך - נוכח משך הזמן הקצר שעומד לרשות הצוות החינוכי לארגן את הילדים - הוא כמעט לא מעשי.
בארץ קיימות אלפי מסגרות פרטיות עבור הגיל הרך, שבהן, לפי הערכות משרד העבודה והרווחה, מתחנכים כ־140 אלף פעוטות ותינוקות. היות שחוק הפיקוח על מעונות היום מ־2018 טרם יושם בשטח, אין מסד נתונים בנושא, ומיפוי, אם יהיה, ייעשה רק בעתיד ויתייחס רק למסגרות שעליהן יחול החוק.
על המסגרות הללו אין כרגע גוף אחראי מטעם המדינה, כך שכל אחת פועלת לפי רצון בעליה, והוא המחליט בשעת חירום אם לפתוח את שערי המקום. עו"ד קרן אוחנה־איוס, יו"ר איגוד גני הילדים הפרטיים: "לא לכל הגנים הפרטיים יש ממ"ד ומאחר שמדובר בילדים קטנטנים שמידת העצמאות שלהם נמוכה מאוד - לעומת גני עירייה ובתי ספר שהם עצמאיים ויכולים להגיע למקום מסוים - הם תלויים במבוגרים, וככל שזמן ההתרעה יותר קצר, כך קשה יותר להעביר מספר גדול של ילדים למצב של מוגנות".
יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה וממייסדי חינוך מלידה, הסבירה כי "למצוא את המסגרות לגיל הרך בלי מיפוי של פיקוד העורף והשלטון המקומי זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. עד היום לא בוצע מיפוי כזה, ובזמנים של חירום, כשיש צורך ליידע באילו אזורים סוגרים מסגרות חינוך, הגיל הרך נופל שוב בין הכיסאות. חוסר המדיניות לגבי גילאי לידה עד 3 יוצר תרחישים מסוכנים, פיזית ונפשית".
בעיית היעדר המיגון אינה רק נחלת יישובי הדרום. ברחבי הארץ אין די מרחבים מוגנים או שהם אינם במרחק סביר מהגנים והמעונות. כך, למשל, בתל אביב, לדברי גננת מהעיר, הממ"ד הקרוב דורש הליכה עם הילדים דרך שביל צר וברגע האמת הם לא יספיקו להגיע אליו. כשפנתה למפקחת מטעם משרד החינוך לבדוק מה ניתן לעשות, נאמר לה כי אם הקב"ט החליט שזהו המרחב המוגן שאליו הם צריכים להתפנות, שתפנה באופן עצמאי לעירייה ותדרוש פתרון, כך שגם כשיש אחראי - אין מי שייקח אחריות.
יו"ר ועד הגנים הארצי, אחז אגם, מבהיר כי אין פתרון באופק. "בגנים החדשים יש ממ"דים, אבל בישנים אין, ויש יישובים שבהם הגננות משתמשות בממ"ד בתור מחסן. יש גם גנים במבנים יבילים, קרוואנים, שלהם לא רק שאין מיגון אלא גם שבמקרה שתהיה פגיעה ישירה - זה מאוד בעייתי. המדינה חייבת לתעדף את הנושא ולתת לרשויות המקומיות את התקציב הדרוש כדי שכבר מחר תיעשה בנייה מסיבית או יוצבו מיגוניות כדי לספק פתרון בזמן אמת".
ממשרד החינוך נמסר כי המשרד פועל בנושא זה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, בתיאום עם הרשויות המקומיות ובהתאם לחוק. ממשרד העבודה והרווחה לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.