מחקרים רבים לאורך השנים מצביעים על כך שככל שאתה מגיע מרקע סוציו־אקונומי גבוה יותר כך יהיה לך קל יותר בחיים ואפשרויות הבחירה שלך, בין אם בלימודים או בשוק העבודה, יהיו רבות יותר. מחקר חדש של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), מצביע על כך שרקע חברתי־כלכלי גבוה משפיע גם על בחירת תחומי הלימוד, וכי ככל שכיס ההורים עמוק יותר, כך גדלים יותר הסיכויים להיבחן בבגרות במקצועות המדעיים.
לפי המחקר, במקצוע ביולוגיה, בקרב תלמידים מהחברה היהודית בתשע"ז (2016/17), שיעור הניגשים לבגרות המגיעים מרקע חברתי־כלכלי גבוה עמד על 19%, מרקע חברתי בינוני - 12%, ו־8% בלבד מרקע נמוך. בכולם מדובר בעלייה מאז תשע"א (2010/11), אך בעוד בקרב תלמידים מרקע חברתי גבוה מדובר בעלייה של 4%, בקרב תלמידים מרקע בינוני או נמוך מדובר בעלייה של 1% בלבד. 

תמונה דומה ניתן לראות גם בפיסיקה: בתשע"ז שיעור הניגשים לבגרות עמד על 16% מהרקע הגבוה, 8% מרקע בינוני, ו־4% מרקע נמוך. בקרב תלמידים מרקע גבוה נרשמה עלייה של 4% משנת תשע"א, ומרקע בינוני ונמוך שיעור הניגשים עלה ב־2% וב־1%, בהתאמה. 
דפוס דומה גם באוכלוסייה הערבית
גם בקרב האוכלוסייה הערבית ניתן למצוא דפוס דומה, אולם בקרב חברה זו קיימת יותר תנודתיות וכן מדובר בקבוצה קטנה יותר של כ־5% בלבד מהרקע החברתי הגבוה. למשל, בבחינה בביולוגיה נבחנו כשליש מהתלמידים מהרקע החברתי הגבוה (34%), מהבינוני (31%) ו־21% מהרקע הנמוך. 
בהשוואה לתשע"א, נרשמה עלייה של 4% מהתלמידים מהרקע הבינוני ושל 3% מרקע נמוך, אך בקרב התלמידים מרקע גבוה נרשם חוסר יציבות - שיעור התלמידים שניגשו למבחן זה בתשע"א היה 32%, בתשע"ו כבר עמד על 41% ובתשע"ז ירד ל־34%. 
בראמ"ה בחנו את שיעורי הניגשים לבחינות הבגרות במדעים בתשע"ז של תלמידי כיתה י"ב, לאור הישגיהם במיצ"ב מדעים בשנת תשע"ג, כשהיו בכיתה ח', והממצאים העולים מכך מחזקים את השפעת הרקע הסוציו־אקונומי על בחירת התלמידים בהמשך ולא את רמת הידע שלהם או את יכולתם המדעית. 
הפער בין תלמידים מרקע חברתי גבוה לבין תלמידים מרקע נמוך, בשיעור התלמידים שנבחנו לפחות בבגרות אחת ממקצועות הליבה במדעים, הוא 15% (44% לעומת 29%) והפער בין תלמידים מרקע חברתי גבוה לתלמידים מרקע בינוני הוא 7% (44% לעומת 36%).

מי מבין תלמידי המצטיינים הם המצטיינים ביותר?

בלימודי המדעים בחטיבות הביניים התלמידים לומדים בכיתות הטרוגניות אך קיימות מסגרות לימוד ייחודיות המיועדות לתלמידים מובילים, בהן כיתת מופ"ת לחיזוק מקצועות המתמטיקה, פיזיקה ותרבות, כיתת מצויינות הפועלת בתוכניות שונות, מחוננים ועמ"ט - עתודה מדעית טכנולוגית. כמו כן, משרד החינוך מקצה שעות ייחודיות לפיצול כיתות לקבוצות לימוד קטנות בהן לומדים כרבע מהתלמידים.

במחקר מפורסמים נתונים השופכים אור על ההבדלים בין הכיתות השונות במיצ"ב המדעים - כך ניתן לראות בקרב החברה היהודית כי לאורך השנים תלמידי קבוצות הלימוד המצומצמות השיגו ממוצע ציונים גבוה במעט מתלמידי כיתת האם - 564 לעומת 559 בתשע"ג והפער אף קטן בתשע"ח - 571 לעומת 569 ומעמיד בספק את חשיבות קבוצות הלימוד הקטנות.

במסגרות הייחודיות, המאפשרות לתלמידים לקבל כלים רבים יותר מאשר חבריהם לכיתת האם, ניתן לראות כי כיתת המחוננים (בה כ-1% בלבד מכלל התלמידים) מובילה כמעט לאורך כל השנים בפער גדול, על פני התלמידים בתוכניות האחרות. בתשע"ג ממוצע ציוני תלמידי כיתות המחוננים עמד על 645, נמוך מכיתת מופת (כ-5% מהתלמידים) - 654, אך גבוה מתלמידי עמ"ט (כ-7% מהתלמידים)  - 633 וכיתת מצוינות (כ-4.5% מהתלמידים) - 627. בתשע"ח הפערים כבר ברורים - כיתת מחוננים בראש עם ממוצע ציונים של 701 נקודות (ופער של 132 נקודות מתלמידי כיתת האם), כיתת מופת 664, עמ"ט 659 וכיתת מצוינות 649. בקרב תלמידי החברה הערבית קיימים גם הבדלים בין התוכניות הייחודיות וכיתת האם, אך הפערים פחות דרמטיים.