אחת האמהות, ליאת מנדלבאום: "כרגע אנחנו מנסים לאתר סידור אחר, עושים תורנויות עם הילד. לא אמרו לנו מה קורה, אנחנו די בטראומה, אני לא רוצה להכניס אותו לגן, אבל אצטרך, כי אני לא יכולה להישאר בבית. לכן החלטתי לשלוח אותו לגן בפיקוח משרד העבודה".
חלק מהילדים בגן היו עדים לסיטואציה הקשה שבה אנשי החירום ניסו להחיות את אריה ז"ל, וההורים צריכים להתמודד גם עם הטראומה שלהם. "הילד שלי בן שנה כמעט, הוא לא הבין מה היה, אבל יש ילדים גדולים שהבינו מה קרה עם אריה ועושים חיקויים עם ילדים אחרים - עושים החייאה אחד על השני וזה נורא", היא מספרת.
אריאל שטרן, גם היא אם לילד בגן: "הוא נחשב לגן טוב, והנה, גם שם זה קרה". כשחיפשה מסגרת חינוכית לבנה, נתקלה בבעיות לא מעטות. "ראיתי דברים איומים בגנים פרטיים - חצר שנמצאת על גג של בית, מנהלת שהחליטה שלמתחם קטן היא מכניסה 12 ילדים, ילדים שנמצאים בגן כשהגננת מנקה. ראיתי כל כך הרבה דברים מזעזעים. גם לי, בתור אזרח שרוצה לעשות משהו, אין למי לפנות ומה לעשות. זה המצב בארץ, לא הופתעתי כשזה קרה בגן, הכתובת הייתה על הקיר, הכל היה ידוע, אבל אף אחד לא טרח לעשות שום דבר".
ענת חלבי־נסראלדין, רכזת הקואליציה לחינוך מלידה בחברה הערבית מבית "אנו", המלווה את ההורים: "אנחנו מתמודדים עם אתגרים יומיים לא פשוטים בגיל הרך, והדרישה היא לקיחת אחריות בגילי לידה עד 3, שכרגע מופקרים. המסגרות שלא נמצאות תחת משרד העבודה והרווחה לרוב לא עומדות בתקן, ובימים אלו הקואליציה עובדת על קמפיין הסברה להורים שבו ננגיש את כל המידע, כך שהורים שרוצים לרשום את ילדיהם למסגרת יידעו מה הם צריכים להתעקש ולדרוש בשביל מקום בטוח לילדיהם".
התרעות פיקוד העורף