"אין ספק שבעידן שנכפה עלינו הלמידה מרחוק היא הכרחית, חיונית. זה מייצר איזשהו חוסן לכל הקהילות הקשורות לחינוך", אומרת אינה זלצמן, סגנית בכירה למנהלת המִנהל הפדגוגי במשרד החינוך. "למידה בכל עת מייצרת את העתיד שלנו. בימים אלה זה גם סוג של תקווה, נותן עוגנים למורים, לתלמידים ולהורים".

למידה מרחוק היא סוג של חבל הצלה בימים טרופים אלה, הן עבור הילדים שנתלשו בפתאומיות מהמסגרת הקיימת והן עבור ההורים, שחלק גדול מהם נמצא בבית וצריך להעסיק את הילדים, לפחות את אלה שבגן ובתחילת היסודי. תוכנית הלמידה מרחוק של משרד החינוך מיועדת לכל שכבות הגיל, בעברית ובערבית: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, כולל החינוך הבלתי פורמלי. היא כוללת למידה מרחוק בית־ספרית (מורים וגננות שמלמדים מבתיהם, שולחים תרגילים ומשימות, ואף מבחנים, ובונים סדר יום עבור תלמידיהם); למידה מרחוק לאומית באמצעות 36 אולפני למידה שמקליטים בכל יום מערכי שיעור; ולמידה מרחוק עצמית באמצעות המרחב הפדגוגי ואתרי הלמידה.

נכפה ב־100%

תהליך הלמידה מרחוק טומן בחובו לא מעט אתגרים. "קודם כל שאלנו את עצמנו איך מייצרים שגרה", אומרת זלצמן. "תלמיד אחד קם בשעה כזאת, האחר בשעה אחרת. זה לא מצב רגיל. לכן ייצרנו שגרה בכך שיש לנו מערכת ברורה של אולפנים שמשדרים בשעות מסוימות. אנחנו מגדירים מתי המרחב הווירטואלי של כל מורה וגננת קיים. יצירת שגרה זה גם משימות אישיות: יש תוכן דיגיטלי והמורים מפנים את התלמידים למשימה כזו או אחרת, גם לא מול המסכים. למשל, לקרוא ספר, לצלם את עצמם מכינים משהו. כל ילד יכול לעשות זאת בזמנו הפנוי".

אילו אתגרים נוספים קיימים בסוג כזה של למידה?
"למשל איך שומרים על מינונים של משימות וגם איך נותנים מענה בלימודי האונליין למגוון הילדים. כדי שלא יהיה עומס, מחנכת הכיתה מרכזת את המשימות השונות וחשוב גם שתהיה לילדים אפשרות בחירה. ואילו לגבי מגוון התלמידים, הכנו למשל חומרים שיותר מתאימים לעולים חדשים. יצרנו למשל שיעור וירטואלי של חינוך גופני, הכנסנו העשרה באמנויות, טיולים וירטואליים. הרעיון הוא שלא תהיה רק למידה של שאלות או תשובות אלא למידה מגוונת".

אתגר לא פחות חשוב בלמידה המקוונת הוא שמירה על האינטראקציות החברתיות. "ביקשנו שככל הניתן יהיה קשר אישי כזה או אחר של מורה עם ילדים", אומרת זלצמן, "שישימו לב אם יש ילדים שמרגישים יותר חרדה, ואז גם יועצים יכולים להתקשר להורים ולתלמידים. כדי לשמור על אינטראקציה חברתית, אנחנו גם מבקשים לצלם פעילות שהילד עושה ולהעלות בקבוצת הכיתה או לשלוח לגננת. דרושה הרבה הכנה מחשבתית כדי לצלוח את האתגרים, ואני מאוד גאה במה שאנחנו עושים".

ד״ר פנחס חליוה (צילום: יח''צ)ד״ר פנחס חליוה (צילום: יח''צ)

"כשרק החלה המגיפה, עשיתי ועדת היגוי עם הצוות שלי ברשת. כבר ראיתי את הנולד, שהולכים לסגור את בתי הספר", אומרת עו"ד רוית דום עיני, מנכ"ל קבוצת עמל. "צריך לחשוב כיצד מנהלים משבר כזה. איך שומרים על פרנסתם של העובדים וגם דואגים לפלטפורמות של למידה מרחוק. ברשת שלנו גם בימי שגרה משתמשים בפלטפורמות חדשניות שמאפשרות לייצר מערכי שיעור חדשניים. לכן הרבה יותר קל לנהל זאת כשאתה כבר ערוך לכך".

מהו מבחינתך האתגר המרכזי במצב הקיים?
"חוסר יציבות כלכלית. זהו אתגר מאוד גדול המתלווה ללימודים עצמם. תלמידים רבים חוששים לפרנסת הוריהם. יש הורים שפוטרו, יש שנשלחו לחל"ת. כל הנושא הזה מאוד מלחיץ את כל המערכת. לכן אנו שמים דגש על תמיכה נפשית וחברתית מעבר להיבטים הלימודיים".

לרשת עמל עשרות בתי ספר ומוסדות לימוד בכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה, יהודים וערבים. בתי הספר של עמל הם בתחומי המדעים, האמנויות והטכנולוגיה. לרשת כ־35 אלף תלמידים וכ־3,500 עובדים. "משבר הקורונה הפנה זרקור לחשיבות פיתוח הלמידה מרחוק, אך קיימת גם סכנה של הגדלת פערים בין המרכז לפריפריה, משום שלא לכולם יש את אותם כלים דיגיטליים. אנו נרחיב פיתוח אמצעי למידה מרחוק בבתי ספר בפריפריה כדי להבטיח הזדמנות שווה לכולם", אומרת דום עיני. "בלמידה מרחוק יש גם את אתגר התלמידים השקופים, שפחות חזקים מבחינה לימודית. זה אומר לשמוע אותם, לראות בדיוק היכן הם נמצאים, לפעמים גם לדאוג שחלקם יישארו בבתים שלהם ולא יצאו החוצה".

רוית דום עיני. צילום: איתמר רותםרוית דום עיני. צילום: איתמר רותם

בכל הסיטואציה המורכבת הזאת ישנו גם האתגר הלוגיסטי. "ציידתי מורים ועובדי מנהלה ברשת בציוד טכנולוגי", מספרת דום עיני. "צריך להיות להם מחשב כדי שיוכלו לעבוד מהבית וגם צריך להדריך אותם. כאמור, כבר נערכנו לכך מבעוד מועד. יש לנו גם הרבה מורים שיש להם כבר את הטכנולוגיות האלה, אז חיזקנו אותן. אני רואה מורים מול מספר מסכים – סמארטפון, וואטסאפ ומחשב. הם גם מלמדים וגם לומדים תוך כדי תנועה. לפני כמה ימים למשל עשינו כנס מקוון בהשתתפות כ־70 מנהלים ברשת. כל אחד סיפר איך התלמידים לומדים, איך המורים ניגשים אליהם. צריך גם לגשת בצורה חווייתית. אחד למשל עשה תוכנית בישול, אחר העביר שיעור חינוך גופני. צריך להיות מחובר לילדים לא רק טכנולוגית, אלא גם להיות איתם בקשר טוב, להראות שלמורה אכפת מהתלמיד".

למידה מרחוק לאורך זמן יכולה להחליף את בית הספר?
"אני כל הזמן חושבת כמה זמן הקונספט הזה יכול להוות תחליף לכיתות הלימוד האמיתיות, כמה זמן ילד יהיה מסוגל להיות מול המחשב מבלי לפגוש את חבריו. גם כשמורים מעבירים חומר זה לא כמו שהם פוגשים את הילד. בית ספר זה דבר מאוד חזק. אי אפשר לעבור עכשיו לבתי ספר וירטואליים".

"אין תחליף ללמידה בכיתה", קובע גם ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון. "בכיתה יש דיאלוג, שואלים, מתווכחים. ברשת אתה לא יכול לייצר דיאלוג מתפתח כמו בכיתה. זה לא אותו הדבר. חלק מהסטודנטים גם נמצאים בבית עם ילדים, וכשמפעילים את הרמקול שומעים אותם. אנחנו מנסים להחזיק את המערכת, לעשות את המיטב, להכניס תוכן לימים אלה. סטודנטים נכנסים לשיעור מקוון באותה שעה שהיו מגיעים למכללה, אבל כאמור זה לא פשוט".

חליוה מציין אתגרים נוספים בלמידה מרחוק: "בשונה מהשגרה, שבה סטודנטים יכולים לבחור לעצמם גם כמה קורסים מקוונים, בימים אלה המצב נכפה על 100% מהמערכת. יש למשל מרצים מבוגרים שפחות מכירים את המערכת המקוונת; יש קורסים שיותר קשה ללמד מקוון, כאלה הכוללים שעות קליניות, הכשרה מעשית. יש לנו סימולציות לאחיות שאי אפשר לעשות באופן מקוון. למרות זאת, בתום כשלושה שבועות של למידה מרחוק, אפשר להגיד ש־80% מהמערכת עובדת מקוון ורוב התלמידים נכנסים. אגב, גם לחלק מהסטודנטים יש בעיה. למשל, לא לכל התלמידים מהמגזר הבדואי ומהמגזר החרדי יש מחשב בבית, ומן הסתם אחוז הלומדים בצורה מקוונת אצלם הוא נמוך. יש לנו את כל הטכנולוגיה. בימים אלה יש גם מרצים שמגיעים למכללה, מקליטים בווידיאו שיעורים שאחר כך עולים לאתר המכללה או ליוטיוב. אנחנו עושים את המקסימום, אבל כמו שציינתי – אין כמו הלימוד בכיתות עצמן".

שינוי כללי המשחק

מול אתגרי הלמידה מרחוק, יש מי שמוצאים פתרונות יצירתיים. "כשכולם הלכו לאיבוד בים של מיילים והודעות, לקחנו כמה ילדים וכמה מורים ושאלנו את עצמנו איך מתקדמים קדימה", מספרת ציפי הרפנס, מנהלת תיכון אמי"ת טכנולוגי בבאר שבע, שבו לומדים 130 תלמידים בכיתות ט'־י"ב. "עשינו רגע עצירה. הבנו שזה הולך להיות ארוך. הבנו גם שאנשים מאבדים את הפרנסה, שיהיה לחץ בבית על הטכנולוגיה. לרבים יש מחשב אחד בבית, ואם יש בבית כמה ילדים, ובהם גם בגיל היסודי, אז גם הם יצטרכו את המחשב. או שיש הורים שהחלו לעבוד מהבית וגם הם צריכים את המחשב. כמו כן הבנו שבבתים רבים הילדים הגדולים יצטרכו לעזור בבקרים בהשגחה על אחיהם הקטנים. הפכנו את שעות הלמידה. הרי גם ככה בני נוער לא יקומו בשבע בבוקר אם אין למידה בבית הספר. לכן המערך הלימודי שלנו מתחיל בשעה 18:00 בערב בוואטסאפים, ב־20:00 יש מפגשי זום על הניידים, ואז מ־22:00 עד 05:00 לפנות בוקר עובדים עם המחשב. עשינו היפוך למידה מיוחד לימי הקורונה".

ציפי הרפנס. צילום פרטיציפי הרפנס. צילום פרטי

וזה מתאים לכל התלמידים?
"יש גם מערך לימודים מסוים בבוקר, אבל מרכז הלמידה שלנו במצב הנוכחי הוא בלילה. רוב התלמידים, כ־80%, בוחרים את מערך הערב והלילה. הם גם ככה ערים בשעות האלה ונמצאים ברשת. אז עדיף שיהיו איתנו ברשת ולא עם גורמים שמסכנים אותם".

זה מתאים גם למורים?
"אל תסתכלי על המורים כגוש. יש טיפוסים של בוקר, יש טיפוסים של לילה. יש הרבה מבוגרים שערים בלילה. השגרה של כולנו השתבשה עכשיו. המציאות התהפכה, אז יצרנו לעצמנו חשיבה אחרת על הלמידה וזה הולך אחלה. אני למשל עושה לתלמידים שיעורי אמונה ושיעורי חוסן. מתחילה בשעה 24:00 ועד השעה 06:00 בבוקר אני בפלטפורמת הלמידה המקוונת. יש לי שישה ילדים. בבוקר אני איתם, בלילה עם התלמידים. נכנסת לישון בשעה 20:00, קמה ב־23:00, עושה שיעורים עד 6:00. בשעות 16:00־14:00 אני ישנה צהריים. במסגרת שיעורי חוסן, למשל, אני מכינה להם משפטי חיזוק קורונה. הראש שלי לא מפסיק לעבוד".

"אנחנו קוראים לאתגר של היום טכנו־פדגוגי, אתגר הוראתי כולל", אומרת פרופ' גילה קורץ, דיקאן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב־HIT מכון טכנולוגי חולון. "באמצעות למידה מרחוק אנחנו מייצרים אי של שפיות במציאות הנוכחית. גם במערכת ההשכלה הגבוהה לומדים כעת מרחוק. זוהי הוראה סינכרונית מרחוק. הסטודנטים למשל מגיעים בשעה 16:00 ללמוד. אם פעם זה היה בקמפוס, עכשיו זה דרך האינטרנט. יש להם מחויבות ללמידה. אלה אנשים בוגרים שבחרו ללמוד מרצון. מבחינתם הפסקת הלימודים היא פגיעה בקריירה העתידית שלהם. במצב הנוכחי של התפרקות המערכות מסביב, השמירה על סדר היום היא הכרחית וחשובה להצלחת המהלך".

פרופ׳ גילה קורץ. צלם: ליבי קטן-נאורפרופ׳ גילה קורץ. צלם: ליבי קטן-נאור

לדברי פרופ' קורץ, האתגר של למידה מרחוק הוא להתאים את דרך ההוראה למצב החדש. "בזה בעצם מתמקדת הפקולטה שלנו", היא אומרת. "זה מצב שנכפה עלינו, זה משנה את כללי המשחק ומקפיץ את התחום שלי קדימה כמו שלא חשבתי שזה יקרה. הפקולטה שלי היא פקולטה לטכנולוגיות למידה. אנחנו יודעים איך ללמד. אנחנו גם מכשירים את הסגל שלנו מדי יום. יש להם מענה 12 שעות ביממה לכל שאלה".

מהו האתגר המרכזי, לדעתך, הניצב בפני מורים שמלמדים מרחוק?
"למורה שנמצא בכיתה כאילו יש שליטה. מרחוק הוא כאילו מאבד שליטה. הוא צריך לשנות את תפקידו ממומחה הידע למנחה אל הידע. במקום מומחה, להיות מנחה. מה שמורים צריכים הן אסטרטגיות הוראה מותאמות לדרך החדשה וזה חסר להם. צריך לדעת איך להעביר שיעור מרחוק כשאתה לא רואה מולך את התלמידים והם לא נמצאים באותו חלל פיזי. כיום ישנם ערוצי קשר מגוונים ללמידה מרחוק: וידיאו, קול, צ'ט טקסטואלי ומסכים. מי שמעביר את השיעור יכול למשל להשתלט על מחשב התלמיד, לראות מה הוא עשה ולהראות זאת לכולם. זה דבר מדהים. המורה גם יכול לבקש מהתלמיד לבוא אל הלוח שעל מסך המחשב וכולם יראו זאת. אלה אסטרטגיות למידה שחשוב שיהיו למורים. להפעיל את הכפתורים זה החלק הקל".