שיעורי בית: מי האנשים שמוותרים על בית הספר ומלמדים את ילדיהם בעצמם?

אי־ודאות רבה אופפת השנה את האחד בספטמבר, מועד פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים. בניגוד לשנים עברו, הפעם מעל שנת הלימודים מרחפת עננת הקורונה, ולצדה מתווה משרד החינוך, שאמור לאפשר את פתיחת השנה תחת שלל הגבלות, כמו למידה בחצאי כיתות, ימי למידה בזום בחלק מימי השבוע ועוד. לנוכח המצב המבלבל, והחשש מהידבקות של ילדיהם, יותר ויותר הורים בוחרים כעת לא לשלוח את ילדיהם לבית הספר, אלא להנהיג בביתם חינוך ביתי.

“היה לנו ברור בזמן הסגר שהקורונה הולכת להימשך תקופה ארוכה, אז מיד שינסנו את מותנינו והחלטנו על חינוך ביתי”, מסביר רועי אראלי, מדריך יוגה ואב לשניים בני שבע ותשע. “הכנסנו את הילדים לסדר יום כי לא רצינו שהם יישארו מאחור מבחינת הלימודים. עשינו סוג של חוזה עם הילדים, ויחד איתם הסכמנו מה הולך לקרות. סדר היום כולל תרגול פיזי ועבודה עם ספרי הלימוד על מקצועות הליבה. אשתי ואני מחלקים בינינו את הנושאים”.

ולא רק בישראל: לפי המרכז הלאומי לסטטיסטיקות חינוך בארצות הברית, בשנים עברו רק 3% מההורים דגלו בחינוך ביתי, אך בסקר שערך המרכז בחודש מאי האחרון הוא מדווח על עלייה של כ־40% בכמות ההורים שבחרו להמשיך בחינוך ביתי גם עם חזרתם של בתי הספר וגני הילדים לפעילות סדירה.

“הקורונה החזירה את החינוך למצב הטבעי שלו”, טוענת לימור ליברמן, אם לארבעה ילדים בחינוך ביתי, יועצת אישית ורוחנית ומייעצת להורים בחינוך ביתי. “ההתנהלות של משרד החינוך היום היא התנהלות שנוגדת את הטבע ולא תואמת את טבע הילדים, והקורונה בעצם אילצה אותנו לחזור למצב הטבעי שבו ילד גדל עם ההורים, לומד ומתפתח עם ההורים, וההורים לא מתרחקים מהילד”.

“ברגע שהקורונה החלה, בחודש הראשון ההורים היו בהיסטריה לגבי מה לעשות עם הילדים ועם החינוך שלהם, אבל אחרי שנרגעו והתרגלו למצב, המתח והלחץ שוחררו, וראיתי עלייה דרסטית בכמות ההורים שפונים לחינוך ביתי וכמות עצומה של הורים שפנו להתייעץ איתי לגבי הנושא”, אומרת ליברמן. “ניתן לחלק את ההורים שפונים לחינוך ביתי לשני סוגים: הסוג האחד הוא הורים שחשבו על חינוך ביתי לפני הקורונה, אבל היססו והתלבטו, ופתאום באה הקורונה ועזרה להם להיזרק למים וללכת על זה. הסוג השני הוא הורים שלא חשבו על זה בכלל ודי סלדו מהרעיון, אבל גילו את היתרונות הרבים בכך והחליטו לאמץ את זה גם לשנת הלימודים הקרובה. אני מקבלת לא מעט פידבקים מהורים שמספרים שהילדים שלהם פחות חרדים ויותר שמחים. זה הפך להיות תענוג משפחתי, ובעיקר שומר על הילדים, במיוחד בתקופה הזו”.

“ההתלבטות לגבי חינוך ביתי בוערת בי כבר הרבה זמן, והיא רק התעצמה עם פרוץ הקורונה”, אומר ירון פשיגודה מגבעתיים, אב לבן שבע. “אני פחות ופחות סומך על מה שהולך בבתי הספר ובמה שהם מעבירים לתלמידים, וסף הדאגה שלי התגבר בגלל הקורונה. לכן החלטנו, אשתי ואני, על חינוך ביתי. ישבנו עם הילד ועבדנו איתו על חומרי לימוד של כיתות גבוהות יותר, והוא קלט את זה ופרח. כשמסבירים את החומר נכון ומגישים את זה בצורה טובה, זה יותר יעיל, אבל זה לא הפתרון כי ביומיום אני ואשתי עובדים ועסוקים”.