לצד השמחה וההתרגשות עם החזרה לבתי הספר, אסור לשכוח ששנת הלימודים ה"מקוונת" תדגיש את הפערים החברתיים במדינה. פרופ' יוסי דהאן וד"ר סראב אבו רביעה מ"צוותי המומחים של המשבר", מצאו כי לרבע מתלמידי ישראל (375 אלף) אין חיבור לאינטרנט, ולשני שלישים ממוסדות החינוך אין בכיתות אפילו מחשב אחד - תוצאת ההבטחה הריקה של ממשלת נתניהו מ־1998, "מחשב לכל ילד". כך נותרו מאחור התלמידים החלשים כלכלית, כשלתקציב המיוחד להפעלת מערכת החינוך במתווה החדש חסרים כ־500 מיליון שקל למילוי הצרכים.

מוריה ואלקנה מינץ מתגוררים בקיבוץ סעד שבעוטף עזה עם ילדיהם הביולוגיים ועם 12 ילדים ובני נוער בסיכון. זאת כחלק מ"המפעל להכשרת ילדי ישראל", שהוא בית לכ־900 ילדים ונערים בני 6־18 במסגרת משפחתונים בכפרי נוער. 

ההמלצות של רה"מ נתניהו לשנת הלימודים

מוריה מינץ (צילום: המפעל להכשרת ילדי ישראל)מוריה מינץ (צילום: המפעל להכשרת ילדי ישראל)

הילדים הללו לא מגיעים עם מחשב משלהם, ובכל משפחתון ישנו מחשב אחד לצורך למידה ומשחק. גם אם חלק מהילדים מתחברים ללמידה מהטלפון הנייד, זו לא אווירת למידה. 

"אצלנו ישנם שני מחשבים בלבד, ואנחנו צריכים לפחות עשרה כדי לאפשר למידה מרחוק ולעזור לילדים לא לצבור פער בחומר הלימודי", מספרת מוריה. "הלמידה המקוונת מביאה עמה קושי ושאלות איך נערכים בצורה מסודרת, ואיך עושים את זה נכון כדי שתהיה לילדים הפינה השקטה שלהם ויכולת ללמוד כמו שצריך". 

נויה יחיאב (צילום: ליאור מגיד)נויה יחיאב (צילום: ליאור מגיד)

נויה יחיאב, בת 13 מנתניה, חניכת "נוער לתת", מובילה מצדה יוזמה חשובה: גיוס תרומות של מחשבים, חדשים וישנים, עבור תלמידים שאין להם. לדבריה, כבר נאספו עשרות מחשבים, והיא וחניכים נוספים בתנועה מחפשים גם טכנאים שיוכלו לתקן את המחשבים הישנים בהתנדבות.