מצב החינוך בישראל: ארגון ה-OECD, לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, פרסם היום (שלישי) את נתוני דוח ה-Education at a Glance) EAG) לשנת 2020, אשר מתייחס ל-38 מערכות חינוך בעולם החברות ב-OECD, ובכלל זה מערכת החינוך בישראל. נתוני הדוח מתייחסים ברובם לנתוני 2019 וחלקם לנתוני שנת 2017-2018.
הדוח סוקר שורה של תחומים לאורך השנים ומדרג מיקומן של המדינות בכל אחד מהתחומים, כמו הוצאה לאומית על תחום החינוך, גידול טבעי, הוצאות ציבוריות ופרטיות על מערכת החינוך, גודל הכיתות, שכר המורים, היקף שעות הלימוד וכן שיעורי ההשכלה. בחלק מהתחומים שנבחנו, ישראל רושמת יתרון ברור ביחס למדינות ה- OECD, ומנגד היא רושמת פערים ביחס למדינות הארגון בתחומים אחרים.
ממצאי הדוח מצביעים כי מערכת החינוך בישראל מובילה עם אחוזי משכילים גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD. כמו כן, ישראל היא מבין המדינות הבודדות בהן חל חוק חינוך חובה מגיל 3, ולכן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה מאוד ביחס למדינות אחרות. עוד עולה מהדוח כי שכרם של המנהלים בישראל גבוה יותר מזה של המנהלים ביתר מדינות ה-OECD.
לצד ממצאים אלו, מערכת החינוך הישראלית רשמה פערים בתחומים אחרים, כך למשל, הכיתות בישראל צפופות יותר. בעניין זה יוזכר, כי בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א) במערכת החינוך מתקיימת הלמידה במרבית שכבות הגיל (ג'-י"ב) בקבוצות קטנות יותר, של עד 18 תלמידים בכיתה.
עוד מציין הדוח כי תלמיד ישראלי לומד יותר שעות מתלמידים במדינות אחרות ב-OECD. גם בנושא זה חל שינוי השנה, כאשר היקף שעות הלימוד עבר התאמה לכל שכבת גיל, באמצעות צמצום החומר הלימודי בין 20% ל-30%.
כמו כן עולה כי שיעור המורים הגברים המלמדים במערכת החינוך הולך וגדל עם העלייה בשכבות הגיל. אולם שיעורם של המורים הגברים עדיין קטן מאד ביחס לשיעור המורות, ובכלל ביחס לשיעור המורים הגברים ב-OECD.
שר החינוך, יואב גלנט, מסר: "מערכת החינוך היא "המנוע הראשי" של המשק הישראלי ותנאי לקיומה של מדינת משגשגת וחברה מתקדמת. מאז כניסתי לתפקיד שר החינוך הובלתי מדיניות ברורה של גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים ולמורים. אני מאמין מנהלים ובמורים שלנו ומוכן להקנות להם יותר משאבים וסמכויות כדי שייצרו מרחב עבודה חינוכי משוחרר ופתוח".
"אני מאמין שהדבר יוביל לשינוי בעיצוב דמותו של התלמיד ובמפת ההישגים הלימודיים של מדינת ישראל. נגיף הקורונה אשר עלול להיות איתנו בשנה הקרובה, הביא איתו גם הזדמנות לשינוי משמעותי במערכת החינוך, ולראייה, רוב התלמידים ילמדו השנה בקבוצות קטנות של חצאי כיתות, כאשר ב-90% מבתי הספר לומדים למעלה משלושה ימים בשבוע. משרד החינוך ישקיע השנה סכום תקדימי של כ- 1.2 מיליארד ש"ח בתשתיות טכנולוגיות ובתקשוב בתי ספר ורכש אמצעי קצה. ברוח הזאת אמשיך למלא את שליחותי למען ילדי ישראל. שליחות המבוססת על ההבנה כי המשימה שהוטלה עלינו היא החשובה מכל: לסלול את הדרך לחינוך והשכלה לשם דור העתיד של ישראל", הוסיף גלנט.
מנכ"ל משרדו, עמית אדרי, הוסיף: "ישראל מובילה בשיעור הלומדים שלה, ומבין המדינות הבודדות בעולם שחינוך חובה הוחל בה מגיל 3. היכולת של מערכת החינוך בישראל להחזיק את תלמידיה מוכיחה את מחויבותם ומסירותם של המנהלים והמורים כלפי התלמידים. לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילאים הנמוכים יותר מלידה ועד 3. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח".