במבט מהצד, אלה נראים כמו ימי שגרה במדרשת שדה בוקר: למידה ופעילות שטח, התנדבות בחקלאות ובקהילה, קליטה של מאות חיילים לסדרות חינוך וסיורי היכרות עם הנגב, כמובן תחת מגבלות הקורונה. אלא שענן סמיך וכבד רובץ בימים אלה מעל המקום שייסד דוד בן־גוריון ב־1963 במטרה להקים "אוקספורד עברי בנגב. מעין יבנה מודרנית. מוקד של יצירה רוחנית, מגן ילדים ועד מחקר מדעי". 

משבר הקורונה פגע גם במדרשה ובמוסדותיה המפוארים, שנמצאים בימים אלה בסכנת סגירה, בהם מרכז גל למנהיגות (ובתוכו מכינת הנגב), התיכון הפנימייתי לחינוך סביבתי ובית ספר שדה להדרכה ולאירוח. המדרשה היא גוף חינוכי שפועל לא למטרות רווח, והכנסותיה המרכזיות מגיעות מתמיכת המדינה ומהכנסות בית ספר שדה. אלא שבית ספר שדה, בשל הקורונה, אינו פועל ברצף זה יותר מחצי שנה, וכאשר הוא מורשה לפעול, הפעילות מועטה. גם טיולים שנתיים, שמהווים נתח משמעותי בפעילות, כמעט אין. סך הכנסות המדרשה בתקופה זו היו נמוכות בכ־6.5 מיליון שקלים בהשוואה לשנים קודמות.

בחודשים האחרונים פנו אנשי המדרשה למשרד החינוך, למשרד האוצר ולרשות החברות בבקשה לקבלת תמיכה שתאפשר את המשך פעילות המדרשה. כדי להימנע מחדלות פירעון, החליט דירקטוריון המדרשה שאם לא תימצא תמיכה, תופסק בה כל פעילות מיום ראשון הקרוב. התלמידים והחניכים יישלחו לביתם, העובדים יוצאו לחל"ת, ומדרשת בן־גוריון תיכנס להקפאה עד למציאת פתרון.

עומר אלבלינג (18), תושב כפר ביל"ו בשפלה, הוא אחד מ־35 חניכי שלוחת חולית של מכינת הנגב הפועלת בפיקוח מדרשת שדה בוקר. בדומה לרבים מחבריו לשכבה ביישוב מגוריו, בחר אלבלינג לדחות את גיוסו לצה"ל בשנה ולהקדיש שנה זו ללימודים, לתרומה לקהילה ולחיים מחוץ לבית החם. אלבלינג, בוגר מגמת מדעי המחשב של בית הספר התיכון המקיף ברנקו וייס במועצה האזורית גזר, עבר במשך כמה חודשים מיונים למכינות שונות עד שהתקבל.

עומר אלבלינג (צילום: פרטי)עומר אלבלינג (צילום: פרטי)

"עשיתי דרך ארוכה כדי להגיע למכינה בשל הרצון שלי להתמודד עם אתגרים חדשים", הוא אומר. "היציאה מהבית, חלוקת חדר עם אנשים אחרים והעובדה שאנחנו מנהלים את עצמנו לגמרי לבד הם דברים שעוזרים לי בפיתוח חשיבה עצמאית של אדם בוגר. אחת ההתמודדויות היא המפגש עם עשרות צעירים בגילי ממקומות שונים, ולמרות זאת מצאתי פה, בתוך זמן קצר, חברים לחיים. בנוסף, המכינה עוזרת לנו לפתח חשיבה עצמאית ומפגישה אותנו עם סוגיות שונות בחברה הישראלית, דבר שיגרום לי ולחבריי להיות אזרחים טובים יותר הפועלים למען החברה והמדינה. דחינו את השירות הצבאי שלנו בשנה בשביל להתנדב, לגבש השקפת עולם, ליזום ולהתפתח מבחינה אישית וחברתית.

סגירת המכינה תוביל לפגיעה קשה בכל החניכים ובמטרות שהצבנו לעצמנו. אנחנו מבקשים מכל מי שיכול להציל את המדרשה והמכינה - לעזור לנו לסיים את השנה הזאת בצורה הטובה והמשמעותית ביותר. בתור מכיניסטים אנחנו מרגישים שהשנה הזו מעצבת ובונה אותנו ונותנת לנו להרגיש חלק מהחברה הישראלית ולדאוג לעתידה. חוץ מזה, מדובר במפעל של שנים רבות שמוביל בני נוער לעשות רק דברים טובים".

"מגדלור ייחודי"

לשם הקמת המדרשה הקים בן־גוריון את "קרן הנגב", אגודה עותמאנית שקיבלה בזיכיון 1,925 דונם אדמת מדבר, שעליה הוקמו מבני החינוך ובהמשך המטבח, חדר האוכל ודירות השירות. כ־420 דונם הוקצו למכוני המחקר של אוניברסיטת בן־גוריון לחקר המדבר. בשנת 1973, לאחר פטירתו של דוד בן־גוריון, יזם שר החינוך יגאל אלון ז"ל הקמת חברה ממשלתית, בשיתוף יד בן־גוריון, שהיא המשכה של "קרן הנגב" בשם "מדרשת שדה בוקר". השותפות בחברה הוגדרה כך ש־%60 יהיו בבעלות משרד החינוך, ו־40% בבעלות יד בן־גוריון. ב־1998 הוקצו 80 דונם לבניית שכונת "בנה ביתך" לעובדי המדרשה ומכוני המחקר - נווה צין.

פעילות התיכון לחינוך סביבתי (צילום: Eratos the nes of Alexandria)פעילות התיכון לחינוך סביבתי (צילום: Eratos the nes of Alexandria)

"ב־2003 הוקם על אדמת המדרשה והוכרז על ידי משרד הפנים יישוב חדש בשם מדרשת בן־גוריון", אומר דרור אלוני, מנכ"ל מדרשת שדה בוקר החל מאפריל 2020. "משום מה לא הוגדר בתקנון מערכת היחסים בין היישוב החדש למדרשה אשר על אדמתה הוקם ולמועצה האזורית רמת נגב, שאליה הוא משויך. ב־2009, מסיבה שאנחנו מנסים להבין, לא חודש הסכם החכירה של מדרשת שדה בוקר עם מנהל מקרקעי ישראל. ב־2018 החליטה הממשלה כי יש להגדיר מחדש את יחסי המדינה עם המדרשה, ואל לממשלה להמשיך ולתמוך בה. בצר לה, שכרה הנהלת המדרשה את שירותיה של חברה כלכלית להכנת תוכנית התייעלות.

דרור אלוני (צילום: מדרשת שדה בוקר)דרור אלוני (צילום: מדרשת שדה בוקר)

התוכנית הוצגה ואומצה על ידי הדירקטוריון, ונציגי הממשלה גזרו ממנה הסכם המבטל לחלוטין את ההסכם מ־1973 ומביא לכך שבאופן מדורג תופסק התמיכה הממשלתית, ועד לשנת 2024 תעמוד על אפס. במהלך 2019 היה משבר אמון בין הדירקטוריון למנכ"ל. הוא עזב ומונה תחתיו מנכ"ל בפועל. נבחרתי על ידי הדירקטוריון בדצמבר 2019, ואושרתי על ידי רשות החברות באפריל 2020. בדצמבר 2019 מונה סמנכ"ל כספים חדש, ובתוך פרק זמן קצר הוצגה תוכנית עבודה מתוקצבת ל־2020, בהתאם לעקרונות תוכנית ההתייעלות. הכנתי מתווה של חמש שנים, אשר בסופו נתנתק באופן מוחלט מעטיני הממשלה. לשם כך צריך שיח, אשר באופן לא ברור נדחה על ידי מנכ"ל רשות החברות".

אלא שבשל הקורונה נקלעה המדרשה לקשיים כלכליים. "השבנו להורי בית הספר כמיליון שקלים על ביטול פעילות, וכן ספגנו למעלה מחמישה מיליון שקלים של אובדן הכנסות בבית ספר שדה, אשר יועדו לתמוך במערכת החינוכית", אומר אלוני. "בסך הכל הנזק נאמד בלמעלה מ־6.5 מיליון שקלים. בד בבד נקטנו פעולות חיסכון רבות בהיקף של כ־2.5 מיליון שקלים, כך שהנזק המצטבר בגין הקורונה בשנת 2020 עומד על כ־4.3 מיליון שקלים. אנחנו חברה לתועלת הציבור. אין לנו יתרות או רזרבות. הייעוד שלנו הוא חינוך, ובלי תמיכה - לא נוכל לשלם שכר לעובדים ולספקים".

מחודש מרץ התריעו אנשי המדרשה על המשבר ופנו אל שרי משרד החינוך והמנכ"לים, אל משרד האוצר ורשות החברות למציאת מענה. לדבריהם, תשובות לא הגיעו. גם הדירקטוריון הנוכחי פועל בחוסר של נציג מדינה, שכן מנכ"ל רשות החברות הודיע לדירקטורית מטעם המדינה על סיום כהונתה, ללא מינוי מחליף. מינוי דירקטור בחברות הממשלתיות אורך כמה חודשים, ולכן הדירקטוריון אינו מוסמך לקבל החלטות.

בסוף חודש אוקטובר האחרון התכנסה ועדת החינוך של הכנסת לדיון בעתיד המדרשה. הדיון נערך בהובלתה של ח"כ אורלי פרומן, ועל פי הפרוטוקול, קיימת תמיכה גורפת מכל סיעות הבית. "מהדיון בוועדת החינוך נפקדה נציגת החשב הכללי במשרד האוצר, אף שהוזמנה כמה פעמים", אומר אלוני. "ועדת החינוך קראה למשרדי הממשלה למצוא פתרון אשר יעמיד את המדרשה על רגליים איתנות לשנים רבות. סמנכ"ל הכספים של משרד החינוך ניסה כמה פעמים להביא את כל הנוגעים בדבר ממשרד האוצר ומרשות החברות להסכמה, אך ללא הצלחה. שר החינוך הבטיח שיפעל למציאת מענה וטרם הצליח".

פעילות מכינת הנגב (צילום: Eratos the nes of Alexandria)פעילות מכינת הנגב (צילום: Eratos the nes of Alexandria)

"מדרשת שדה בוקר בנגב היא מגדלור ייחודי של חינוך ברוח מורשתו של דוד בן־גוריון", צייץ בטוויטר בימים האחרונים שר הרווחה איציק שמולי. "פניתי לשרי האוצר והחינוך כדי שימצאו באופן בהול את הדרך שתאפשר לה להמשיך ולחנך עוד דורות רבים של תלמידים".
בעקבות פניית "מעריב", התכנסה אמש (לאחר מועד סגירת הגיליון) ישיבה דחופה של משרד החינוך בנושא.

לא רק לימודים

פרופ' נגה קרונפלד שור (55), בוגרת מחזור ד' של התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר, סיימה את לימודיה ב־1983, בנותיה נעמה והילה גם הן בוגרות התיכון לחינוך סביבתי, בנה ארנון הוא תלמיד כיתה י"ב בתיכון, ובתה רחל היא תלמידת כיתה ט' בו. "גדלתי בכפר שמריהו, והיה לי קשה מאוד בבית הספר", היא מספרת.

פרופ' נגה קרונפלד שור (צילום: אריק סולטן)פרופ' נגה קרונפלד שור (צילום: אריק סולטן)

"עברתי מכיתה לכיתה, עד שבכיתה ז' קראתי שפותחים בית ספר חדש. נשמע לי מעניין. אמרו לי שלא אתקבל, כך שהתחלתי ללמוד כדי ללכת לשם. מבחינתי, זו הייתה הצלה. אני זוכרת את השיעור הראשון בבית הספר: גיאולוגיה אצל ד"ר בנצי בר־לביא. אמרתי: 'מעניין לי'. זה אחד הדברים שהכי מאפיינים את בית הספר. מגיעים לשם ילדים כי זה מה שהם רוצים לעשות. אלה היו ארבע השנים הכי משמעותיות בחיי. מה שקורה במדרשה זה חינוך משמעותי ממש. לקיחת אחריות על עצמך ועל הסביבה, ניהול עצמי ומיצוי עצמי. אלה דברים שלא מחנכים אליהם היום. כשבתי הגדולה הגיעה לכיתה ח', התחלנו לדבר על זה. חששתי. אבל כמו שאני התעקשתי, גם היא התעקשה ונכנסה לבית הספר.

לכל ילד שרוצה יש משפחה מאמצת, כך שאם הוא מרגיש שהוא צריך קצת בית, הוא יכול ללכת אליה. אחד הדברים היפים הוא שמקנים שם חשיבות ללימודים, אבל זה לא העיקר. כמרצה באוניברסיטה, הרבה פעמים אני מזהה את הבוגרים של התיכון לחינוך סביבתי, שכמעט כל תלמידיו חיים בתנאי פנימייה, לא רק כסטודנטים, אלא בסגל. בית הספר מגדל אזרחים מועילים, שעושים דברים משמעותיים".

גם עידו עמר הדני (37), נשוי ואב לשניים, מורה לשל"ח ולגיאוגרפיה ועמית במכון מנדל בירושלים, הוא בוגר התיכון לחינוך סביבתי, ועד לא מזמן שימש כראש מכינת הנגב וכמנהל המרכז למנהיגות. עמר הדני הגיע למדרשה באמצע שנות ה־90 כתלמיד בפנימייה בתיכון לחינוך סביבתי. "התיכון הזה שינה את חיי ב־180 מעלות", הוא מספר, "נחשפתי שם לעולמות החינוך, הטיולים והסביבה, שהגדירו את הבחירות שלי עד היום. כשחזרתי למכינה ב־2011 לנהל אותה, ראיתי כמה המקום משמעותי לאלפי אנשים סביבו. חינכנו למנהיגות – בנים ובנות מכל הארץ, מכל הרקעים - ותרמנו לכל מרחב הנגב: עבודה עם בדואים, עם אנשים עם צרכים מיוחדים, קשישים ועוד, על פי ערכי בן־גוריון. אסור שהמדרשה תיסגר בגלל העשייה החינוכית הדרמטית שנעשית שם.

עידו עמר הדני (צילום: אלבום פרטי)עידו עמר הדני (צילום: אלבום פרטי)

המקום הזה הוא הגורם מספר אחת לתנועה המיישבת של הנגב. כמעט כל בוגרי התיכון חוזרים לנגב, בוגרי המכינה חוזרים לעשייה חברתית, בוגרי קו הזינוק נשארים כמנהיגות מקומית בנגב. מעבר לזה, זה המקום שמכניס אנשים לתחומי הסביבה והקיימות. כמעט בכל ארגון סביבתי יש בוגרים של התיכון לחינוך סביבתי. זו שמורת טבע, תרתי משמע. אסור שהמקום ייעלם מעל דפי ההיסטוריה".

"בטווח המיידי, על המדינה לפצות את מדרשת שדה בוקר בסכום של כ־4.3 מיליון שקלים עבור נזקי הקורונה", מסכם אלוני. "לטווח הארוך, על רשות החברות הממשלתיות ומשרד החינוך לקרוא לנו לדיון מחודש בתוכנית ההתייעלות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה:
"משרד החינוך פועל יחד עם משרד האוצר והחשב הכללי שלה למצוא פתרון שיאפשר את המשך פעילותה של המדרשה".
ממשרד הדיגיטל (האחראי על רשות החברות) לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.