פרס א.מ.ת. (אומנות, מדע, תרבות) הוא פרס המוענק מדי שנה בישראל מאז שנת 2002. כבכל שנה, גם הפעם יוענק הפרס לאנשי רוח ולמדענים אשר הפגינו הצטיינות אקדמית או מקצועית ששינתה את פני החברה הישראלית. הפרס מוענק במעמד ראש הממשלה בחמישה תחומים שונים: תרבות ואומנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח ומדעי החברה.

השנה יוענקו שני פרסים בתחום הננו־טכנולוגיה, פרס בתחום הביוכימיה, פרס בתחום הפסיכולוגיה, שני פרסים בתחום חקר המקרא ושני פרסים נוספים בתחום האדריכלות. לרגל ההכרזה על הזכייה שוחחנו עם הזוכים, ודבריהם מובאים להלן.

"עמדתי לפני המיקרוסקופ ולא האמנתי למראה עיניי"- פרופ' רשף טנא, ננו-טכנולוגיה

המחקר של פרופ' טנא הוביל לפיתוח תחום חדש לחלוטין בכימיה, שגרם לשינוי בעקרונות תיאורטיים של התארגנות חומרים בפאזות ננו־סקופיות, והן לשינוי מבחינה יישומית.

"כדי לפתח חומרים ייחודיים בממדי ננו - כדורונים קטנים וננו־צינוריות שגודלם אלפית מעובי השערה בערך - נדרשנו לייצר פאזות טהורות בכמויות נכבדות", מסביר פרופ' טנא. "מבחינה פרקטית, פיתחנו חומרי סיכה שבהם עושים שימוש בחברות המשמשות לתעשייה הכבדה. תעשיות אלה נעזרות בחלקיקים המזעריים הללו כדי לייצר מוצרי סיכה שונים עבור טורבינות, מכוניות, אוניות ומכרות".

לדבריו, העקרונות שפיתח משולבים כיום בספרי כימיה מודרניים רבים וגם בספרי פיזיקה. "את הננו־חלקיקים שפיתחנו אנחנו מכניסים לפולימרים כדי לשפר את התכונות המכניות וכן את יציבותם התרמית. שריון פולימרים הוא נושא בעל חשיבות מעשית עצומה בתעשיית הרכב, אביזרי בית, התקנים רפואיים ועוד. לאחרונה ערכנו ניסויים בתחום הדפסה תלת־ממדית, שעשויה לשמש בעתיד כחלק משיטות טיפול רפואיות מתקדמות", הוא אומר.

על הזכייה בפרס היוקרתי אומר פרופ' טנא: "התחלנו את המסע לפני 29 שנים. ברגע הראשון שעלינו על התגלית, עמדתי לפני המיקרוסקופ שחשף חומר שלא היה מוכר לאף אחד מעולם ולא האמנתי למראה עיניי. זוהי גאווה ותחושה נפלאה לזכות בפרס היוקרתי ואני מעריך את ההוקרה".

"אנשים מקבלים טיפול בבוקר ומיד הולכים לעבודה. זה הפרס הגדול עבורי" - פרופ' יחזקאל ברנהולץ, ננו־רפואה

"העובדות מדברות בעד עצמן: חלקיקים קטנים יודעים לעשות דברים שחלקיקים גדולים או מולקולות בודדות לא יכולים", מספר פרופ' ברנהולץ, שזכה בפרס עבור פיתוחים בננו־רפואה, המשמשים כיום לפיתוח תרופות מתקדמות. "היות שכלי הדם והרקמות החולות מעט פרוצים ומחוררים יותר בהשוואה לרקמות בריאות, חלקיקים אלה יכולים להגיע למקומות באופן סלקטיבי, וכך הם מגיעים לגידולים סרטניים ולמקומות דלקתיים או מזוהמים. הודות ליכולת זאת, כשהחלקיקים הללו מגיעים ליעדם, הם משחררים תרופות שכלואות בהם ואלה מגיעות היישר לרקמה החולה הרלוונטית".

התגלית הגדולה של פרופ' ברנהולץ הובילה לפיתוח דוקסיל, תרופה המשמשת כיום לטיפול בסרטן השד ובסרטן השחלות. יתרונה הגדול נובע מהעובדה שבניגוד לסוגי כימותרפיה אחרים, היא אינה גורמת לתופעות לוואי קשות כמו איבוד שיער והקאות.

"אנשים שמשתמשים בתרופות שפיתחנו מספרים לי שבבוקר הם מקבלים טיפול ומיד לאחריו הולכים לעבודה וממשיכים בשגרת היום", הוא אומר. "העובדה שפיתחנו תרופה שעוזרת לאנשים לסבול פחות ולחיות באיכות חיים טובה יותר, היא הפרס הגדול ביותר עבורי. בראשית הדרך הצבתי לעצמה מטרה: לפתח תרופה שתאפשר איכות חיים שגם תאריך חיים. אני שמח שעמדנו בה, ושיכולתי לנצל את הידע התיאורטי לטובת מדע יישומי שבפועל תרם לחיי החולים. אני גאה להיות מהחלוצים שפיתחו את אחד הכיוונים המשמעותיים ביותר בפיתוח תרופות".

תרופה נוספת שפיתח פרופ' ברנהולץ משמשת כיום לטובת ניסויים לטיפול בחיידקים עמידים. זוהי בשורה גדולה עבור עולם המדע והאנושות, שכן לדבריו, לפי התחזיות אנחנו צפויים להתמודד בשנת 2050 עם תמותה משמעותית כתוצאה מבעיית העמידות לחיידקים אלה - בעיה המדירה שינה מעיניהם של מדענים רבים ברחבי העולם.

יחזקאל ברנהולץ  (צילום: זוג הפקות)יחזקאל ברנהולץ (צילום: זוג הפקות)

"לעתים אני מתפלא שאני מקבל שכר עבור עבודתי"- פרופ' דן תופיק, ביוכימיה

המחקר של פרופ' דן תופיק מתמקד בתחום החלבונים והאנזימים. לפי ההסבר שלו אלה משמשים כמנוע וכגלגלים של אורגניזמים חיים. "הייתי מוקסם מיכולותיהם של האנזימים", מודה פרופ' תופיק בחן.

"מטרת המחקר שלי הייתה לבחון כיצד הם נוצרו בתהליכים אבולוציוניים אשר השפיעו על תהליכים טבעיים ועל מוטציות בגנים. ואכן, הטכנולוגיות שפיתחתי מיושמות כיום בכל מיני תחומים בביו־טכנולוגיה. אולם חשוב להבין כי היכולות לנצל את התובנות לטובת יישומים בשטח לא היו אפשריות, אלמלא השגנו את התובנות העקרוניות של התהליכים המהותיים שחקרנו".

פרופ' תופיק מאושר על הזכייה בפרס א.מ.ת.: "זה כיף גדול מאוד. ובכנות, אני כל כך אוהב את מה שאני עושה, כך שלעתים אני מתפלא שאני בכלל מקבל שכר עבור עבודתי, קל וחומר זוכה בפרס יוקרתי שכזה".

דן תופיק (צילום: זוג הפקות)דן תופיק (צילום: זוג הפקות)

"הוכחנו שאפשר לחקור הורות גם באמצעות כלים מדעיים"- פרופ' רות פלדמן, פסיכולוגיה

המחקר של פרופ' רות פלדמן מציג גישה רחבה לחקר הבסיס הביולוגי של קשרי קרבה, ובודק כיצד המערכות הנוירו־ביולוגיות וההתנהגותיות התומכות בקשר הורה־ילד מתורגמות לקשרי קרבה לאורך החיים: עם חברים, עם בני זוג ועם קבוצת השווים; וכיצד הם מסייעים לפתח יכולות מורכבות כגון אמפתיה, חמלה והדדיות.

במחקרי אורך שבוצעו מינקות לבגרות, פרופ' פלדמן בוחנת כיצד המערכות הביולוגיות המתפתחות בקשר שבין הורה לתינוק תומכות בחוסן פיזי, נפשי ומנטלי, ולעומת זאת - כיצד כשלים המתרחשים בקשר זה פוגעים בהתפתחות הלמידה, בוויסות הרגשי, בניהול הסטרס, במערכת החיסון, בהתפתחות המוח ובבריאות הנפשית לאורך החיים.

"המחקר שלנו מונחה על ידי שאלות תיאורטיות רחבות: שאלת הגוף־נפש, שאלת האדם בתוך החברה, ובגדול - במה שהופך אותנו לבני אדם", היא מספרת. "כדי לענות על שאלות אלה אנחנו נעזרים בכלי מחקר מדוקדקים ממגוון תחומים: תצפיות התנהגותיות, הדמיה מוחית, בדיקות הורמונליות, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית. בכלי המחקר ובמודלים התיאורטיים שבנינו משתמשים חוקרים ברחבי העולם לשם בניית תוכניות התערבות להורים וילדיהם".  

"בעבודה המחקרית אתה פונה תמיד קדימה, אל השאלה הבאה", אומרת פרופ' פלדמן. "ואילו הפרס מאפשר לך לעצור לרגע, להביט לאחור על הדרך הארוכה, ולהודות".

רות פלדמן (צילום: זוג הפקות)רות פלדמן (צילום: זוג הפקות)

"שמחה שהתחום זוכה להוקרה"- פרופ' דבורה דימנט, חקר המקרא

פרופ' דבורה דימנט זוכה בפרס א.מ.ת. עבור הישגיה בחקר המגילות הגנוזות. עבודתה הייחודית חשפה שיטות לעיבוד המקרא בספרים המאוחרים. פרופ' דימנט מספרת שגילתה את כישרונה הייחודי כבר בתקופה שבה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר תמיד ידעה מהן התשובות בהרצאות, רק מפני שכבר הבינה את "צורת המחשבה" של הברית החדשה, לדבריה.

"מרבית עבודתם של החוקרים נעשית בין ארבעה קירות, ולכן זה מאוד משמח שהתחום זוכה להוקרה ולהכרה שבסופו של דבר מציגה לציבור את העבודה המחקרית החשובה", אומרת הפרופ' לרגל הזכייה.

דבורה דימנט (צילום: זוג הפקות)דבורה דימנט (צילום: זוג הפקות)

"תמיד שמח להעביר את הידע לדור הצעיר"- פרופ' אליעזר גרינשטיין, חקר המקרא

הפרס מוענק לפרופ' גרינשטיין עבור הישגיו בחקר המקרא ועבור השוואת הספרות האוגריתית עם ספרות המקרא. לדבריו, הוא עדיין לא השיג את כל המטרות המחקריות שלו, אך בהחלט מעריך מאוד את ההוקרה שלה זכה.  

"במחקרי יישמתי מספר שיטות, ביניהן שיטות ממדעי הרוח והחברה לצד פרשנויות וביקורת ספרות, מעט פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה ותורת התרגום. מובן שלא ויתרתי על העיון בטקסטים המקוריים אך תמיד דאגתי להוסיף היבטים ספרותיים מקוריים", הוא מספר.

כמו כן, פרופ' גרינשטיין מטפח ומקדם את חוקרי העתיד בתחום, ועד כה סיימו ללמוד בהנחייתו לא פחות מ־36 דוקטורנטים. "אני תמיד שמח להעביר את הידע לדור הצעיר, וכיום אני גם מסייע לחוקרים צעירים שאינם נמנים בין תלמידיי ואף לחוקרים מהדור הוותיק שמעוניינים בכך", הוא אומר.

אליעזר גרינשטיין (צילום: זוג הפקות)אליעזר גרינשטיין (צילום: זוג הפקות)

"הוכחנו ששימור מבנים מביא לשגשוגה של עיר"- פרופ' שמאי אסיף, אדריכלות

פרופ' שמאי אסיף זוכה לפרס היוקרתי הודות לעשייתו הרבה בתחום האדריכלות, אשר עיצבה את דמותה של ישראל. אסיף אחראי על תחום אדריכלי מקיף - החל מבניינים בודדים ומוסדות אקדמיים, דרך תוכניות של שכונות וערים ועד למתאר ארצי. כמו כן, אסיף הנהיג את מהפכת השימור בתל אביב–יפו ובמקומות אחרים בארץ. "הוכחנו ששימור מבנים אינו מהווה חסם לפיתוח של עיר אלא להפך - מביא לשגשוגה ולפיתוחה. אני חושב שתל אביב־יפו היא הדוגמה הטובה ביותר לכך", הוא אומר.

פרופ' אסיף שמח מאוד לשמוע על הזכייה: "עבודת האדריכלות מאומצת ומלווה באתגרים רבים. שמחתי מאוד על כך שהמקצוע שבו אני עוסק למעלה מ־50 שנה זוכה להוקרה ולהכרה ציבורית, כאלה שלצערי עובדי ציבור רבים העוסקים בתחום לא תמיד זוכים להן. אין ספק שהעידוד שלו זכיתי בעשייה האקדמית בטכניון מקדם גם את פריצות הדרך הבאות ותורם לחינוכו של הדור הצעיר".

שמאי אסיף (צילום: זוג הפקות)שמאי אסיף (צילום: זוג הפקות)

"זכייה שמהולה בעצב ושמחה"- ברכה חיוטין, אדריכלות

הזכייה בפרס מרגשת מאוד את ברכה חיוטין האדריכלית הוותיקה. "מיכאל חיוטין, שותפי לעסק ובעלי האהוב, הלך לעולמו לפני זמן לא רב, ולצערי לא זכה לחוות איתי את הרגע המרגש הזה", היא אומרת. "לכן, עבורי, הזכייה על תרומתנו לתרבות האדריכלית בארץ מהולה ברגשות מעורבים של עצב ושמחה".

בני הזוג חיוטין הקימו את מפעל חייהם האדריכלי בשנות ה־80 והטביעו את חותמם על מבנים ומתחמים רבים. היא התמחתה במבנים והוא בבינוי ערים.

"הייתה בינינו סימביוזה נהדרת", מספרת חיוטין. "בנינו עוד ועוד מבני ציבור וחינכנו דור שלם של אדריכלים. תמיד האמנו בדיאלוג בין הקונטקסט ההיסטורי לבין התקופה העכשווית, ואני חושבת שהמבנים שהקמנו מייצגים את העניין בכבוד". 

ברכה חיוטין (צילום: זוג הפקות)ברכה חיוטין (צילום: זוג הפקות)


הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם קרן פרס א.מ.ת.