כניסת אקדמאים מתחומי דעת אחרים למערכת ההוראה, תופעה שצברה פופולריות בשנים האחרונות בישראל, התעצמה עוד יותר בתקופת הקורונה. "כיום אנחנו נמצאים במצב שבו 50% מהמורים החדשים הם אקדמאים שהחליטו לעשות הסבה, וזו מגמה מרתקת", אומר איל רם, סמנכ"ל ומנהל מנהל עובדי הוראה במשרד החינוך שאחראי על תחום הכשרת המורים, קליטתם והתפתחותם לאורך הקריירה.

"הסבת אקדמאים למקצועות ההוראה היא תופעה שהולכת וגדלה בארץ, וזה מבורך. מגיעים למערכת אנשים נפלאים וראויים, שלשמחתנו הרבה גם נשארים בה באחוזים גבוהים".

מסלול הכשרת המורים צבר תאוצה בחודשים האחרונים, לנוכח הצורך בגיוס מורים חדשים ומנגד, לנוכח הגידול במספר המובטלים במשק בעקבות המשבר. "אנחנו מקימים במכללות ובאוניברסיטאות מערך רחב היקף של תוכניות ייחודיות לגיוס מורים מקבוצות שונות באוכלוסייה", מספר רם.

"בין אם אלה דוברי אנגלית שיעשו הסבה להוראת אנגלית, בין אם זו תכנית מיוחדת לרבי סרן פורשים ובין אם אלו תוכניות להייטקיסטים. פנינו לשירות התעסוקה והצלחנו להגיע בפנייה ייעודית לאקדמאים במקצועות נדרשים שיש בהם צורך, בפרט בתקופת הקורונה. הם מקבלים מלגה מלאה ללימודים ועזרה במנגנון ההשמה. בתוך שנה מההכשרה, המורה כבר נמצא במערכת. משהו בקורונה מטלטל את המערכות, ואני רואה פה הזדמנות אדירה לשינוי".

אלא שתוכניות הכשרת המורים אינן מספיקות: כיום מיושמות בשטח תוכניות פיתוח מקצועי עבור מורים שכבר עובדים במערכת החינוך. "כחניך בקורס טיס, כמות השעות שהיינו מתכוננים לכל טיסה וכמות השעות של התחקיר אחרי הטיסה היו כאין וכאפס לעומת זמן הטיסה עצמה", מספר רם.

"כך גם בהוראה, כמו במקצועות נוספים, אני רואה צורך לחקור את הפרקטיקה. מורים נמצאים הרבה פעמים לבד בזירה. לכן בנינו מערך שלם המכונה 'חקר הפרקטיקה', שמסייע למורים לחקור את העשייה שלהם בכיתה כדי לשפר את עקומת הלמידה באופן דרמטי".

תפרט.
"הפילוסוף ג'ון דיואי דיבר על למידה מניסיון. לפי השקפתו, מטרת החינוך היא לשכלל את יכולותיו של האדם ללמוד מניסיון העבר. המטרה היא לייצר קהילה שבה יחד עם קבוצת עמיתים אתה, כמורה, יודע לזהות היכן אתה טועה, כיצד תשפר את טעויותיך, והאם מה שהצעת לשפר באמת עבד.

את המנגנון הזה אנחנו מנסים לקיים לאורך כל תהליכי הלמידה שאנחנו מייצרים, גם בעולם הכשרת המורים. באקדמיה הכפלנו את שעות ההכשרה המעשית, שמגובה בקהילה מקצועית שתסייע. גם בקהילות מיוחדות שמוקמות בהן מורים יכולים לצפות במורים אחרים, להביא ראיות ועדויות משיעורים, שנועדו לעזור למורה ללמוד מהניסיון ולחדד את יכולותיו".  

בנוסף, יש מרכזי סימולציה שבהם מורים יכולים להתאמן על סיטואציות מחיי היומיום. "המורה מתאמן בסימולציה מול שחקן מנוסה, למשל עימות בין הורה למורה וכו'", מספר רם. "הסימולציה מעניקה עוד זווית למידה משנת חיים עבור המורה".

לצד כל אלה, 57 אלף מורים נרשמו טרום הקורונה לקורסים דיגיטליים שמציע משרד החינוך, ובקיץ האחרון נוספו עוד תוכניות למידה והעשרה שמשכו אליהן מורים רבים, "כמי שמצפה מהמורים ללמוד ולעשות שינוי משמעותי בדרכי ההוראה שלהם, מה שקורה בימינו, לצד האתגר הגדול, זו חגיגה גדולה", טוען רם.

אייל רם  (צילום: יח''צ)אייל רם (צילום: יח''צ)

נושאי הדגל

לצד הגידול במספר המורים, הקורונה הובילה להתפתחותה ביתר שאת של זירת תומכי ההוראה. "זיהינו שיש אנשים שמגיעים לבית הספר כדי לתמוך במורים, כגון גמלאים, סטודנטים של תוכנית 'מסע' המגיעים לישראל לשנה־שנתיים ועוזרים ללמד אנגלית, מהנדסים מאינטל שמדרבנים את תלמידי המתמטיקה", מספר רם.

"החלום שלי הוא שכל אדם במדינת ישראל מתישהו יהיה תומך הוראה. יש לנו כיום 50 אלף תומכי הוראה, והמשרד רוצה להגיע ל־100 אלף, כך שכל מורה שירצה תומך הוראה - יוכל להשיג; כך שבכל ארוחת שישי ברחבי הארץ יישב תומך הוראה. הניסיון מלמד שעשרה אחוזים מתומכי ההוראה הופכים בסופו של דבר להיות מורים בעצמם".

מה חשיבותם של מורים בעידן הקורונה?
"מורים הם ההזדמנות הגדולה ביותר שיש למדינה. כמעט כל תחלואי העולם יכולים להגיע לידי פתרון על ידי מורים טובים. בתקופת הקורונה המורים הפכו, לצד רופאים ושוטרים, לחזית המאבק וההתמודדות. מעמד המורה אומנם חווה לא מעט חבטות בתקופה הזאת, אך בסופו של דבר מדובר בעבודה חיונית, בשליחות.

יותר מ־50 אלף סטודנטים להוראה נמצאים בימים אלה בעיצומן של הכשרות, 10,000 מורים נקלטים מדי שנה במערכת, וכאמור כ־50 אלף תומכי הוראה משתלבים מדי שנה בהתנדבות על מנת לסייע למורים היכן שניתן. יש הרבה פעילויות שאנחנו עושים כדי להראות כיצד המורים הם נושאי הדגל של החברה הישראלית בכל התחומים". 

הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם משרד החינוך