תלמוד תורה חרדי בלב תל אביב אולי נשמע כמו דבר והיפוכו, אבל זהו סיפורו של בית הספר "אהלי מנחם" בשכונת יד אליהו בעיר, שבו מאות תלמידים מקהילת חב"ד. בניגוד לרוב המוסדות החרדיים בארץ, בבית הספר הזה מלמדים לימודי ליבה. בנוסף, שם, בימים כתיקונם שאינם ימי קורונה, משחק בנו של עורך דין תל־אביבי במגרש הכדורגל לצד בנו של רב בית הכנסת, רגע לפני שהם נכנסים לכיתה ללמוד גמרא.

ניצניו של המוסד החינוכי נבטו לפני כ־40 שנה, עת מינה הרבי מליובאוויטש את הרב יוסף גערליצקי, צעיר חב"דניק יליד קנדה, עם רעייתו הינדה, ילידת כפר חב"ד, להיות שלוחיו בעיר תל אביב. שנים ספורות לאחר תחילת פעילותם הם שאלו את הרבי אם לנסות לפתוח מוסד תורני בעיר, כמו ישיבה, כדי לנסוך בה אווירה של יהדות, או שמא מוסד חינוכי לילדים. תשובת הרבי הייתה נחרצת: "לפתוח תלמוד תורה על טהרת הקודש לילדים".

בתחילה לא היו מבנה, תקציב או תלמידים. ב־1984, בשנה הראשונה לפתיחת המוסד, הוא כלל חמישה תלמידים ומורה אחד. אחרי שלוש שנים כבר למדו במוסד כ־40 ילדים שהגיעו מדי יום בשני טנדרים מקרטעים מרחבי העיר. בשנת 1994, עשור לפתיחת המוסד, הביא הרב גערליצקי את ידידו אל"מ (במיל') אביגדור קהלני, אז ממלא מקום ראש העיר תל אביב, לביקור ב"תלמוד תורה".

"קיבלתי את שוק חיי", מספר קהלני. "תמיד שמעתי מבני משפחתי התימנים על לימוד התורה על הרצפה אצל ה'מורי' בתימן, אך לא האמנתי שבישראל של שנות ה־90 עדיין יש ילדים שלומדים כך, ועוד כאן אצלנו בתל אביב. בחדרים קטנטנים הצטופפו ילדים בני 6 כמו סרדינים ולמדו חומש, לחלקם אפילו כיסאות לא היו. ידעתי שהרב גערליצקי מתעקש ש'חב"ד זה של כולם', ולכן אין לו בעירייה ייצוג פוליטי. באותו רגע החלטתי שאעשה הכל כדי שעיריית תל אביב תכיר במוסד הנפלא הזה".

"זה המוטו שלנו, של פעילות חב"ד בכלל, ושל בית הספר בפרט: לימוד התורה והקניית ערכי היהדות אינם שייכים לאף סקטור", אומר הרב יוסף גערליצקי. "הם פתוחים לכל עם ישראל בשווה, ושייכים לכל ילד מכל משפחה. בית הספר איננו מיועד דווקא לילדים ממשפחות חרדיות או חב"דניקיות, הוא נועד לכולם, פשוטו כמשמעו. שילמנו על העיקרון הזה מחיר, ויישומו כרוך בהתמודדות יומיומית לא פשוטה, אבל בזכותו הגענו למקום שאנו נמצאים בו היום, שהוא סוג של התגשמות חלום".

אביגדור קהלני וחבריו  (צילום: אריאל בשור)אביגדור קהלני וחבריו (צילום: אריאל בשור)

משימה לא פשוטה

הגשמת החלום לא באה בקלות, כאמור. בכירים בעירייה ובמשרד החינוך התרגלו לראות במשך שנים את הרב גערליצקי מגיע שוב ושוב למשרדיהם, שנה אחרי שנה, חמוש בעיקר בחיוכו המפורסם ובמאור פניו, אבל גם בסבלנות אין קץ, נדחה שוב ושוב עם בקשתו לתמיכה כלכלית: "אחת ההוראות שקיבלתי מהרבי בתחילת שליחותי הייתה לדאוג שכל ילד יהודי בתל אביב ידע את 'מודה אני' ו'שמע ישראל'. זוהי משימה לא פשוטה, אבל שליח של הרבי אינו יכול לנוח לרגע כל עוד לא השלים את המשימה שקיבל".

המאמצים והעקשנות נשאו פרי. כיום תלמוד התורה הזעיר משמש כקמפוס שוקק חיים בעיר, ובו לומדים יותר מ־600 ילדים מגילי הגן ועד סיום בית הספר היסודי, ביום לימודים ארוך, הכולל לימודים תורניים ברמה גבוהה ("לא פחות מאף 'חיידר' בבני ברק ובכפר חב"ד", אומר אחד ההורים), וגם כאמור לימודי ליבה מלאים.

"בציוני מבחני המיצ"ב בעברית ובמתמטיקה אנחנו במקומות הראשונים במחוז", מספר המנהל הרב שניאור אהרן. "ברוב המבחנים אנו אף מדורגים בעשירון העליון הארצי. לא אכחיש שעיקר מטרת בית הספר הוא להנחיל תורה, משנה, גמרא וחסידות, וחשוב יותר – להנחיל את דרכי החסידות ואת ההתנהגות החב"דית, אהבת ישראל, מידות טובות, כיבוד הורים. אבל התורה והחסידות מחנכות גם לשאוף למצוינות, בלי פינוק ובלי הנחות, ולכן גם בשאר התחומים תלמוד התורה מצליח".

רותם ג'ארד, עורך דין ממרכז העיר, מעולם לא חשב שישלח את בנו לבית ספר חרדי, אך עכשיו הוא כבר שולח לשם את ילדו השלישי. "בלי לשים לב, הפכתי להיות שגריר של המוסד", הוא אומר. "אני מספר עליו לכולם תמיד בהנאה גדולה. אינני יודע אם אפשר למצוא בעיר עוד בית ספר עם יחס אישי כזה לכל ילד ולכל הורה. מדובר בצוות שלם, מהמחנכים ועד המזכירות, שעובדים בתודעה של שליחות.

מבחינתם, הצלחתו ואושרו של כל ילד הם משימת חיים. יש שלוחים של חב"ד עבור הצעיר הישראלי בקטמנדו, ויש שלוחים של חב"ד עבור הילד שלי. השאיפה להישגים ולמצוינות אף פעם לא באה על חשבון האמפתיה, הדאגה וההתחשבות בכל תלמיד לפי אישיותו וכישוריו. יש כאן יופי והרמוניה בין תלמידים מרקעים שונים, בין לימודי הקודש והחול. כיף לראות זאת".

"אני מסורתית יותר ובעלי הרבה פחות", מספרת הדר גולי, עורכת דין מצפון תל אביב. "הוא קיבוצניק, ספורטאי, רחוק משמירת מצוות. לקח לי קצת זמן לשכנע את עצמי, והרבה זמן לשכנע את בעלי, אבל בסופו של דבר שנינו הבנו שאם חשוב לנו החינוך, ולא רק לשלוח את הילד לבית הספר, אנחנו צריכים חינוך מסוג אחר. הבן שלנו כבר בשנה השישית בתלמוד תורה חב"ד, וזו ההחלטה הכי טובה שקיבלנו. את מה שהבן שלי מקבל כאן לא ניתן לקבל באף מסגרת חינוכית אחרת".

"כל הורה שרואה איך הילדים של היום גדלים, עם הסמארטפונים והמסכים והנגישות המהירה מדי לכל דבר בעולם, חש חששות באופן טבעי. כיום אני די בטוחה שמצאתי את הפתרון לחששות האלו. לימודי המשנה והגמרא ומקצועות הקודש, השילוב והחברות עם ילדים הגדלים באורח חיים תורני, הצוות הנפלא והמשקיעני, פעילויות הפנאי החינוכיות והערכיות, החינוך לאיפוק, לכבוד הדדי ולאהבת חינם, ובכלל כל עולם הערכים שעומד בבסיס ההוויה החב"דית – כל אלו יוצרים חממה לגידול ילדים ערכיים, שמחים, מאירי פנים, קשובים ומתחשבים, גם בדור הסמארטפונים".

הרב יוסף גערליצקי ומנדי בנו (צילום: שלומי יוסף)הרב יוסף גערליצקי ומנדי בנו (צילום: שלומי יוסף)

כמו פעם

הרב מנחם גערליצקי, שליח חב"ד בשכונות הצפון החדש בתל אביב ובנו של הרב יוסף גערליצקי, מנהל בשנים האחרונות את רשת מוסדות חינוך חב"ד בתל אביב, שבית הספר "אהלי מנחם" הוא גולת הכותרת שבהם. הוא לוקח אותנו לסיור בבית הספר בשעות אחר הצהריים. עקב מגבלות הקורונה, הילדים מחולקים לקבוצות קטנות במגרשי המשחקים המטופחים, וקבוצות נוספות עוסקות בחוגי העשרה מיוחדים בתוך הכיתות, בהם אלקטרוניקה, נגרות, מוזיקה וקפוארה.

"החוגים כשלעצמם הם חשובים ומחכימים מאוד, אבל מבחינתנו אלו עוד שעות נוספות יקרות להחדיר בילדים ערכים, לסייע להם לעצב את אישיותם בדרך החסידות", אומר הרב מנחם גערליצקי. "אני נזכר בסבא שלי, הרב ישעיהו גופין ז"ל, שפתח בשנות ה־50 בית ספר למלאכה בכפר חב"ד, אסף אליו אלפי נערים מכל הארץ ולימד אותם את מקצועות הנגרות, הדפוס והחשמלאות. כל דקה של עיסוק בשימון המכונות ובהברגת הברזל הייתה ספוגה במסר ובתוכן יהודי. הוא גידל שם דור שלם של אנשי מקצוע, המחוברים עד היום הזה בכל נימי נשמתם לתורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל".

לדברי הרב מנחם גערליצקי, ייחודו של בית הספר בתקנון קפדני וברור הנשמר היטב, כולל גם תלבושת אחידה ומוקפדת מכף רגל ועד ראש. "המעניין הוא שדווקא ההורים שאינם ממשפחות חרדיות מרוצים יותר מההגבלות ומהתקנון, בעיקר מהחוקים המחמירים של מניעת גישה חופשית לאינטרנט ולסמארטפונים", הוא אומר. "מההורים בשכונות הצפוניות והעשירות של תל אביב אני שומע דבר אחד: אני רוצה שהילדים שלי יהיו כמו הילדים של פעם. אנשים משוועים לחזרה של מושגים כמו כיבוד הורים, כבוד הדדי, אמונה וזהות פנימית ושורשית. תלמוד התורה שלנו עונה בדיוק על הצורך הזה".

כצפוי, אתגרי הקורונה העמידו במבחן לא פשוט את שגרת בית הספר. "צוות ההנהלה והמורים מצא את הדרך להמשיך את הלימודים במרחב הווירטואלי בימי הסגרים והבידודים, בצורה מלאה וחווייתית, יחד עם הקפדה יתרה על אינטרנט מסונן", אומר הרב מנחם גערליצקי. "בית הספר תפקד כל העת בצורה כמעט מלאה, עם שיעורי בית ומבחנים. מורים התקשרו מדי יום לשוחח עם ילדים, ואף באו לבקרם פיזית בביתם. גם בימים שאין בהם סגר, כל ילד שנאלץ להיכנס לבידוד ואינו מגיע לבית הספר, דואגים המורים ליצור עמו קשר ולחבר אותו לחבריו ולחוויות המשותפות בכיתה".

“אפשר לומר שבית הספר נמצא בשיא, אבל האמת היא שהוא רק בתחילת דרכו", מסכם הרב יוסף גערליצקי. "יש לבית הספר עוד הרבה שאיפות לגדול ולהתפתח, לתרום ולשנות בשיח התל־אביבי. ההשקעה בבית הספר היא חלק מהפעילות להבאת אור היהדות וערכיה לכל ילדי בתי הספר ומוסדות החינוך בתל אביב. לכל ילד בתל אביב מגיע לשאוב מידות טובות ממורשת אבותיו".  

בי''ס חב''ד בתל אביב (צילום: שלומי יוסף)בי''ס חב''ד בתל אביב (צילום: שלומי יוסף)