הודעתו של ראש הממשלה נתניהו על כוונתו להאריך עד סוף יולי את שנת הלימודים הנוכחית, ששובשה בשל מגבלות הקורונה – הצליחה כבר לעורר ביקורת בקרב מורים, תלמידים, ארגוני המורים ועוד. לצדם, יש אנשי חינוך הגורסים כי יש דרכים נוספות לפצות על השנה האבודה של תלמידי ישראל. "משרד החינוך צריך להתאים את היקף הלימודים לשנה הנוכחית", אומר ד"ר אדם הישראלי מהפקולטה לחינוך בסמינר הקיבוצים. "אין לצפות שהילדים ישלימו את כל החומר, ואין מה להיכנס למרוץ המטורף, כי אי אפשר להשלים את כל החומר. זה נכון לישראל ולכל העולם".
ציפיות ריאליסטיות
"פערים בחומר הלימודי נוצרים לפעמים גם בשנה רגילה, על אחת כמה וכמה בשנה הזאת, שנת הקורונה", אומר דן פוטרמן, מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך, המלווה 30 בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ שברובם לומדים ילדים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך. "לא צריך לחכות לקיץ. כדאי לנצל כל רגע שיש כבר עכשיו, אם בהוראה מרחוק, בכיתה או בהוראה היברידית. כדי לצמצם פערים, כדאי לשים את רוב המשקל על כישורים הקשורים באוריינות ושפה. הייתי ממליץ כבר עכשיו לשים יותר דגש על כישורים אלה, כי זה הבסיס ללמידה בכל מקצוע בבית הספר".
"אין שום ספק שאם הממשלה מציעה להאריך את שנת הלימודים ולהיכנס לתוך חודש יולי, יש בכך תרומה, ובתנאי שהאמצעים עומדים לרשות בתי הספר ואז הם ידעו לעשות את הדבר הנכון ביותר", אומר פרופ' עמי וולנסקי מאוניברסיטת תל אביב, חוקר מערכות חינוך, לשעבר המדען הראשי של משרד חינוך.
צריכים חמצן
"מה שאותי הכי מטריד זה לא הפערים הלימודיים כי אותם התלמידים ישלימו - אם לא עכשיו אז בתחילת שנת הלימודים הבאה", אומר פרופ' יוסי הראל־פיש, מומחה בינלאומי לבריאות הציבור ובריאות נוער, ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן והחוקר הראשי של ארגון הבריאות העולמי בישראל. "אני מברך על כך שיאריכו את שנת הלימודים בעוד חודש לא כדי לשבת בכיתה וללמוד מתמטיקה, אלא כדי להוציא את הילדים מהבית, לעשות פעילויות בחוץ ולהפיח בהם קצת חמצן. גם ההורים צריכים את החמצן הזה לא פחות מהילדים".
התרעות פיקוד העורף