בכל שנה אירוע הנעילה של יום העצמאות הוא טקס הענקת פרסי ישראל. הטקס הממלכתי המרגש, שנערך באולם טדי במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים, התקיים הערב (חמישי) בהשתתפות קהל מצומצם בהתאם להנחיות, לאחר שבשנה שעברה התקיים באופן וירטואלי בגלל משבר הקורונה.

בטקס השתתפו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך יואב גלנט, יו"ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות וראש עיריית ירושלים משה ליאון.

ראובן (רובי) ריבלין, בנימין נתניהו, יואב גלנט (צילום: אמיר יעקובי)ראובן (רובי) ריבלין, בנימין נתניהו, יואב גלנט (צילום: אמיר יעקובי)

השנה הוענק הפרס לשמונה אישים על תרומתם לחברה, למדע ולתרבות. כמו בחלק מהשנים שעברו, גם השנה נקשרו שערוריות בפרס. הפעם אלה היו פרופ' עודד גולדרייך, שלא יקבל את הפרס על חקר מדעי המחשב לאחר שנודע כי הוא תומך בתנועת החרם על ישראל וקרא להחרים את אוניברסיטת אריאל. להבדיל, יו"ר זק"א לשעבר יהודה משי זהב ויתר על הפרס על מפעל תרומה מיוחדת לחברה ולקהילה בעקבות התחקיר ב"הארץ" על הטענות כי תקף והטריד מינית נשים.

טקס פרס ישראל (צילום: אמיר יעקובי)טקס פרס ישראל (צילום: אמיר יעקובי)

הבמאית ושחקנית הקולנוע מיכל בת אדם, שקיבלה את פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע, אמרה על הבמה כי "אני מאוד שמחה לקבל את הפרס, ואני מאוד עצובה שאנחנו ארבעה וארבע הערב, בגלל שחסר כאן זוכה אחד".

ראובן (רובי) ריבלין, בנימין נתניהו ומיכל בת אדם (צילום: מארק ניימן, לע''מ)ראובן (רובי) ריבלין, בנימין נתניהו ומיכל בת אדם (צילום: מארק ניימן, לע''מ)

שר החינוך יואב גלנט נשא דברים ובירך את הזוכים: "זה היום שלכם, יום שבו הלב מתרחב ובצדק, יום שבו גאווה ונחת שזורות זו בזו. זה היום שבו מדינה שלמה מוקירה את הישגיכם יוצאי הדופן. מצדיע לכם על כברת הדרך המרשימה שפסעתם ומודה לכם על חיי עתירה עשייה. חיים שהם מופת ליצירה, למחקר ולתרומה יוצאת דופן לחברה ולמדינה. אין אח ורע במדינות תבל להישגים מרשימים כל כך בפרק זמן כה קצר. הישגים אלו לא הגיעו יש מאין. רוח האדם היא העומדת ביסוד הישגיה של מדינת ישראל. ביום העצמאות הזה אנו זכאים וְחייבים להביט בגאווה אל עבר פירות יצירתנו המשותפת ולהיות גאים ואפילו שבעי רצון ולו ליום אחד בשנה".
  
"המגפה כנראה מאחורינו, אבל פצעינו לא נרפאו", אמר גלנט. "הנגיף אולי ניגף - אבל פנינו להתמודדות אחרת, קשה וּמפרכת. לחמנו השנה מול נגיף בלתי-נראה שחשף גם את חולשותינו, מול מגפה שהציפה גם את הפערים בינינו. מגזר אחד ביקר את התנהלותו של מגזר שני, קבוצה אחת זעמה על קבוצה אחרת. ועתה, בשוך המגפה, עת ריפוי נוספת היא לנו. ריפוי השסע שהלך ונפער בנו יותר ויותר, איחוי הפצע שעודנו שותת, איחוד השורות והעצמת המשותף על המפריד. במקום שיח מתלהם - הידברות מכבדת, במקום חידוד המפריד - העצמת המשותף, האחדות והשותפות הן צורך חיוני לקיום חברה ראויה ותנאי בסיסי ליכולתנו לעמוד אל מול איום חיצוני. מי שסבור כי ניתן להיות חזקים לאורך זמן כלפי חוץ בעודנו מפולגים וחצויים פנימה - חוזה בשיגיונות שווא.

כמה חשוב שנזכור כולנו: לא כל יריב הוא בוגד או אויב, לא כל מה שאינו טוב - הוא בהכרח רע, לא כל מי שאינו בעדנו - בהכרח רוצה ברעתנו. המשותף ביננו רב על המפריד. הרוח המאחדת והממלכתית המאפיינת מדי שנה את יום הזיכרון ואת יום העצמאות – הרוח הזוֹ יכולה וראויה להישמר גם אחריהם", אמר השר.

את הטקס הנחו אלמז מנגיסטו ודני דויטש. בין המופיעים היו זהבה בן, שפתחה את הטקס בביצוע מיוחד לשיר "חלומות של אתמול" ואליה הצטרפה המבצעת המקורית של השיר רוחמה רז, דוד ד'אור שביצע חידוש מיוחד וחגיגי לשיר "הללויה וזה השיר", שי צברי ועדן אלנה שביצעו שיר מיוחד עם 11 נגני תזמורת, חנן בן ארי ששר את שירו "אלוף העולם" לכבודם של כלות וחתני הפרס ולהקת ג'יין בורדו שביצעה עיבוד מיוחד לשיר "ערב של שושנים" - השיר הישראלי שזכה להכי הרבה ביצועים ותרגומים לשפות זרות.

זהבה בן (צילום: אמיר יעקובי)זהבה בן (צילום: אמיר יעקובי)

עדן אלנה ושי צברי (צילום: אמיר יעקובי)עדן אלנה ושי צברי (צילום: אמיר יעקובי)

חנן בן ארי (צילום: אמיר יעקובי)חנן בן ארי (צילום: אמיר יעקובי)

את הטקס חתם הזמר והיוצר אברהם טל בהצדעה לעולם התרבות שחזר לבמות לאחר שנה קשה במיוחד, עם ביצוע מיוחד לשירו "מחוזקים לעולם".

אברהם טל (צילום: אמיר יעקובי)אברהם טל (צילום: אמיר יעקובי)

שמונת מקבלי הפרס מגיעים מתחומים שונים ומגוונים: מספרות וקולנוע, דרך חקר המקרא והמזרח הרחוק וכלה במדעי החיים. 

פרופסור יאיר זקוביץ מהאוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל לחקר המקרא. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

יאיר זקוביץ חתן פרס ישראל לחקר המקרא (צילום: Valerie Kerr-Zakovitch)יאיר זקוביץ חתן פרס ישראל לחקר המקרא (צילום: Valerie Kerr-Zakovitch)

חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק הוא פרופסור בן-עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית, "על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. פרופ' שילוני פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".

עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם". בנוסף הדגישה הוועדה כי "בשנת 2000 העניק לו קיסר יפן את עיטור ההצטיינות הגבוה כוכב הזהב והכסף. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו. לרגל הזכייה בפרס הוא התקבל על ידי הקיסר והקיסרית בארמונם בטוקיו".

פרופ' בן-עמי שילוני (צילום: באדיבות המצולם)פרופ' בן-עמי שילוני (צילום: באדיבות המצולם)

כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית, חקר הקרימינולוגיה היא פרופ' אריאלה לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה, על תרומתה בתחום חקר הזקנה. "פרופ' לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה", כתבו חברי ועדת הפרס. "היא הייתה חלוצה בחקר הזקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העליה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים. היא כתבה למעלה ממאתיים פרסומים אקדמיים אשר התפרסמו בבמות מובילות והעמידה דורות של תלמידים. הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל.

היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה, ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזיקנה באוניברסיטת חיפה, וכן הקימה תכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, ביניהם רופאים ועובדים סוציאליים".

פרופ' אריאלה לבנשטיין (צילום: CC BY-SA 4.0,עמי לבנשטיין)פרופ' אריאלה לבנשטיין (צילום: CC BY-SA 4.0,עמי לבנשטיין)

כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית היא פרופ' ניצה בן דב מאוניברסיטת חיפה. חברי ועדת הפרס כתבו בנימוקיהם כי בן דב "הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי".

עוד הדגישה הוועדה כי ספרה האחרון, "חיי מלחמה", מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית. מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות. בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ' בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".

פרופ' ניצה בן דב (צילום: יוסי בן דב)פרופ' ניצה בן דב (צילום: יוסי בן דב)

כלת פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע היא הבמאית ושחקנית הקולנוע מיכל בת אדם. ועדת הפרס כתבה בנימוקיה כי "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר בשנת 1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית והמורדת. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית.

עוד הדגישה הוועדה כי, גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה בה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים-עשר סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו. בנוסף ציינה הוועדה כי הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".

מיכל בת אדם (צילום: יוני המנחם)מיכל בת אדם (צילום: יוני המנחם)

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים הוא פרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית, "על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".

פרופ' אלי קשת (צילום: קרן א.מ.ן)פרופ' אלי קשת (צילום: קרן א.מ.ן)

כלת פרס ישראל בתחום ספרות ושירה – יוצרים ומתרגמים היא המשוררת והסופרת נורית זרחי. "המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית", כתבו חברי הוועדה בנימוקיהם. "המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים".

עוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".

כלת פרס ישראל - נורית זרחי (צילום: רוני טהרלב)כלת פרס ישראל - נורית זרחי (צילום: רוני טהרלב)

חתן פרס ישראל למפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה הוא ד"ר יוסף צ'חנובר. בנימוקיה למתן הפרס ציינה הוועדה כי הוא ניתן לד"ר צ'חנובר "על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה: הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. במהלך עשייתו רבת השנים הייתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעתות שלום ומשבר וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין. בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל".

ראובן (רובי) ריבלין וד''ר יוסף צ'חנובר (צילום: מארק ניימן, לע״מ)ראובן (רובי) ריבלין וד''ר יוסף צ'חנובר (צילום: מארק ניימן, לע״מ)

בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון: מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".