בכל שנה אירוע הנעילה של יום העצמאות הוא טקס הענקת פרסי ישראל. הטקס הממלכתי המרגש, שנערך באולם טדי במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים, התקיים הערב (חמישי) בהשתתפות קהל מצומצם בהתאם להנחיות, לאחר שבשנה שעברה התקיים באופן וירטואלי בגלל משבר הקורונה.
בטקס השתתפו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך יואב גלנט, יו"ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות וראש עיריית ירושלים משה ליאון.
כמה חשוב שנזכור כולנו: לא כל יריב הוא בוגד או אויב, לא כל מה שאינו טוב - הוא בהכרח רע, לא כל מי שאינו בעדנו - בהכרח רוצה ברעתנו. המשותף ביננו רב על המפריד. הרוח המאחדת והממלכתית המאפיינת מדי שנה את יום הזיכרון ואת יום העצמאות – הרוח הזוֹ יכולה וראויה להישמר גם אחריהם", אמר השר.
את הטקס הנחו אלמז מנגיסטו ודני דויטש. בין המופיעים היו זהבה בן, שפתחה את הטקס בביצוע מיוחד לשיר "חלומות של אתמול" ואליה הצטרפה המבצעת המקורית של השיר רוחמה רז, דוד ד'אור שביצע חידוש מיוחד וחגיגי לשיר "הללויה וזה השיר", שי צברי ועדן אלנה שביצעו שיר מיוחד עם 11 נגני תזמורת, חנן בן ארי ששר את שירו "אלוף העולם" לכבודם של כלות וחתני הפרס ולהקת ג'יין בורדו שביצעה עיבוד מיוחד לשיר "ערב של שושנים" - השיר הישראלי שזכה להכי הרבה ביצועים ותרגומים לשפות זרות.
את הטקס חתם הזמר והיוצר אברהם טל בהצדעה לעולם התרבות שחזר לבמות לאחר שנה קשה במיוחד, עם ביצוע מיוחד לשירו "מחוזקים לעולם".
שמונת מקבלי הפרס מגיעים מתחומים שונים ומגוונים: מספרות וקולנוע, דרך חקר המקרא והמזרח הרחוק וכלה במדעי החיים.
עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם". בנוסף הדגישה הוועדה כי "בשנת 2000 העניק לו קיסר יפן את עיטור ההצטיינות הגבוה כוכב הזהב והכסף. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו. לרגל הזכייה בפרס הוא התקבל על ידי הקיסר והקיסרית בארמונם בטוקיו".
היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה, ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזיקנה באוניברסיטת חיפה, וכן הקימה תכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, ביניהם רופאים ועובדים סוציאליים".
עוד הדגישה הוועדה כי ספרה האחרון, "חיי מלחמה", מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית. מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות. בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ' בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".
עוד הדגישה הוועדה כי, גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה בה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים-עשר סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו. בנוסף ציינה הוועדה כי הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".
עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".
עוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".
בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון: מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".
התרעות פיקוד העורף