בשנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ הקורונה, חוותה מערכת החינוך לא מעט טלטלות. שלל ניסיונות והתאמות נעשו לאורך הדרך על מנת להתמודד עם התחלואה המתפשטת ובד בבד להמשיך את המסגרות החינוכיות - למידה בקבוצות קטנות, למידה מרחוק דרך זום, לימודים היברידיים המשלבים הגעה לכיתה עם למידה מרחוק, צמצום מספר המקצועות הנלמדים, למידה א־סינכרונית, שבה הלימודים יכולים להתקיים ללא תלות בזמן או מקום, ולמידה מחוץ לכותלי בית הספר.

כידוע, מתווה פתיחת שנת הלימודים הקרובה קובע כי הלימודים בכל השכבות ובכל היישובים בארץ שאינם אדומים ייפתחו ב־1 בספטמבר, ללא קפסולות.

המתווה, שנקרא "מודל השכבות", שם דגש על עריכת מספר גבוה של בדיקות בקרב תלמידי מערכת החינוך, בהן בדיקות סרולוגיות שמטרתן למצוא ילדים שהיו חולים סמויים והתאוששו מקורונה, ולכן יש להם רמת נוגדנים גבוהה, כדי להעניק להם מעין "תו ירוק" שיפטור אותם מבידוד. ביום פתיחת שנת הלימודים יידרשו ילדים עד גיל 12 להציג אישור מההורים שבוצעה בדיקת קורונה ביתית ותוצאתה שלילית. כמו כן, הוחלט להחיל את מתווה התו הירוק על עובדי ההוראה בגנים ובבתי הספר.

לפי המתווה, התלמידים יחוסנו בשטח בתי הספר בשעות הלימודים, בכפוף לאישור ההורים. אושר גם מתווה הלמידה בערים אדומות, שלפיו כאשר מספר התלמידים המחוסנים בכיתה בשכבות ח'־י"ב נמוך מ־70%, הכיתה תעבור ללמידה מרחוק.

כמו כן, לפי המתווה, בבית ספר שבו יתגלו חולים מאומתים יופעל מודל "כיתה ירוקה": חולים מאומתים ייכנסו לבידוד בעוד כל יתר הנוכחים הרלוונטיים יעברו בדיקות קורונה. בכיתות יתבקשו התלמידים להקפיד על עטיית מסיכות, שמירת מרחק זה מזה ועל למידה במרחבים פתוחים.
אי־הוודאות שמרחפת מעל יישומו של המתווה, המחלוקות בין גורמים בממשלה ובמערכת החינוך והבריאות לגביו, והשינויים התדירים שלו – מעוררים חשש בקרב גורמי חינוך בשטח, כמו מורים ומנהלי בתי ספר, שמתקשים לדמיין כיצד תיראה השנה הקרובה.

“אנחנו נכנסים לעוד שנת לימוד בצל הקורונה, והאתגר הגדול ביותר שיש לנו כמנהלים וכצוותים של בתי ספר הוא לשמור על החוסן של הצוות שלנו בראש ובראשונה כי כמובן זה אחר כך מקרין לילדים, ואחרי כן על חוסן הילדים ואחרי כן על חוסן הורי הילדים”, אומרת אורנה וינברג, מנהלת בית הספר היסודי “הגומא” בכפר בלום. “אני נתקלת במקרים שלא נתקלתי בהם בעבר בנוגע למצבם הנפשי והכלכלי של ההורים. אנחנו צריכים לשמור עליהם. יש לנו מעל 550 תלמידים, וההורים הפכו להיות הרבה יותר קרובים אלינו”.

הגדירי חוסן.
“חוסן הוא באמת מושג מאוד רחב, אבל בגדול הכוונה היא לשמור על הרווחה הנפשית והאישית של כל איש צוות וכל תלמיד. לדעת שהוא יהיה מסוגל להתמודד עם השינויים המהירים שקורים במציאות הבלתי שגרתית הזו וידע לקבל אותם באהבה ולא בתסכול ובאנטגוניזם. כשהגיעה הקורונה, בתוך חדר המורים שלנו היה מאוד קשה לקבל את השינויים.

"היום אנחנו כל הזמן נושמים עמוק, ולכן אני לא מתרגשת מ־1 בספטמבר למרות שאני לא יודעת איך אני פותחת את השנה. אני כן יודעת שיהיה בסדר. עד פתיחת שנת הלימודים עוד יהיו הרבה מאוד שינויים, ולכן להבדיל משנים עברו אני עושה הכל עם הרבה יותר אורך נשימה”.

כדברי וינברג, את החודש הראשון לשנת הלימודים היא תפתח בעירבון מוגבל. “הודעתי לצוות שאני בונה מערכת טנטטיבית לתשעה ימי לימוד בספטמבר, והמערכת הקבועה עצמה תיבנה רק באוקטובר”, היא אומרת. “את תשעת הימים הללו נקדיש למקומות שאני חושבת שחשוב לשים עליהם דגש ונשקיע בחוסן הכיתות, בגיבוש החברתי, בדינמיקה בין המורים והתלמידים.

"אני הרבה יותר משקיעה את מרצי כרגע בהתמודדות עם השינויים שאני רוצה לעשות בבית הספר, בעקבות כל הלקחים שהפקנו בתקופה האחרונה, וההבנה שדברים צריכים להשתנות כי אתמול הוא לא כמו מחר. אני משקיעה יותר בשינויים הפדגוגיים והפרסונליים, במבנה של סדר היום ובמהות הקשר בין מחנכת לכיתה שלה, בין מורה מקצועית לתלמידים שהיא פוגשת לאורך השנה. אנחנו רוצים ללמד השנה בניית סדר יום, בניית סדרי עדיפויות. בעיניי אלו המיומנויות הנדרשות כיום, במיוחד בהנחה שהשנה הזו לא הולכת להיות יותר פשוטה משנים קודמות”.

את אופטימית לגבי פתיחת השנה?

“עמוק פנימה יש לי חשש מבידודים המוניים והיעדרויות של מורים. כבר כיום יש לי כמה מורות בבידוד. בשנה שעברה נתנו לנו המון כלים להתמודד עם השעות האלה, כולל עוזרי הוראה, והשנה אין לנו את זה. נגסו לנו נגיסה גדולה בשעות, וכאן קשה לי להיות אופטימית, אבל אני משתדלת להיות מוכנה לכל תרחיש ולשמור על הכוחות הפנימיים שלנו ועל הרצון הטוב של המורות לתת את נשמתן למקום הזה. גם לזה יש גבול בסוף”.

פתרונות גמישים

אוהד מאורר, מורה למתמטיקה בגימנסיה הריאלית ובאקדמיה הצעירה בראשון לציון, חושב ששנת הלימודים הקרובה צריכה להיפתח עם דגש על הלמידה הפרונטלית, וצמצום חלקוה של הזום בחיי התלמידים. “גם בחינוך הפורמלי וגם בחינוך הבלתי פורמלי האתגר העיקרי הוא הריחוק”, הוא אומר. “במשך 23 השנים שבהן אני מלמד מתמטיקה למדתי להסתכל על עיני התלמידים והתלמידות ולקרוא את מצב רוחם תוך כדי השיעור. בשנה האחרונה הבנתי שהתלמידים לא מרגישים בנוח בזום, פחות אפשר להרגיש אותם, ולכן חשוב שהשנה תיפתח בלימודים פרונטליים ובדגש על הלך הרוח של התלמידים”.

אוהד מאורר (צילום: קרן שם טוב)אוהד מאורר (צילום: קרן שם טוב)

דגש נוסף שלדברי מאורר יש לקחת בחשבון הוא עידוד התלמידים ודרבונם להישגים. “כתוצאה מהקורונה יש פערים שנפתחו בהספק הלימודים”, הוא אומר. “כדי לצמצם אותם צריך לטפח את האמונה העצמית של התלמידים ולנסוך בהם ביטחון שהם מסוגלים להתגבר על הקשיים והפערים ולהפיח בהם תחושת מסוגלות. צריך להיות לצדם בצורה יותר אישית ולעזור להם להתפתח”.

התיכון החברתי בתל אביב נפתח בשנה שעברה, בעיצומה של הקורונה. “למרות שנכנסנו ישירות למציאות הזו, הצלחנו לאפשר לימודים באופן סדיר”, אומר אוהד להב, מנהל משותף בתיכון. “הכיתות שלנו מלכתחילה בנויות ל־25 תלמידים, כך שזה השתלב כבר בתוך מבנה הקפסולות שהתווה משרד החינוך וזה נכון גם לגבי השנה הקרובה”.

הד להב (צילום: צילום פרטי)הד להב (צילום: צילום פרטי)


מהם האתגרים שצפויים לכם בשנה הקרובה?
“האתגר הכי רציני הוא הרצון למפגש. אין ספק שזה הדבר שהיה הכי חסר - בני נוער באים לבית ספר כי זה המקום שהם פוגשים בו את החברים שלהם ואת האדם המבוגר שדואג להם. על כך צריך להקפיד בשנה החדשה, גם אם זה אומר למצוא דרכים גמישות כמו לפגוש את הנערים בבית שלהם, לעשות מפגשים מחוץ לכותלי בית הספר. בית הספר יצטרך השנה למצוא פתרונות גמישים כי זה בסיס הלמידה, וזה מה שהקורונה לימדה את כל בתי הספר וצריך ליישם”.

להב טוען כי הפעולה הראשונה והחשובה שיש לפתוח עמה את שנת הלימודים הקרובה היא יצירת ודאות. “חובה לייצר לתלמידים חוויית ודאות בתוך הכאוס הזה, גם אם אין ודאות בפועל. אנחנו דוגלים השנה בלהטיל על בני הנוער פרויקטים ומטלות במקום לערוך מבחנים, כי כשאתה חלק מפרויקט קבוצתי, זה מעורר אצלך סקרנות ורצון ללמוד, ואתה מבין שאתה לא לבד. זה מעודד אותך ללמוד יותר.

אם אי אפשר להיפגש פיזית כי יש סגר או בידוד, אז אפשר להמשיך את העבודה בטלפון או בוואטסאפ, וזה מספק סביבה יותר יציבה לתלמידים ומפיג את המתח של שינויי המתווה בצל הקורונה. חשוב לשים את הדגש על פרויקטים, על מטלות ועל סדנאות בקבוצות קטנות ולשים בראש סדר העדיפויות את הקבוצתיות של התלמידים. בהקשר הזה הקורונה היא פרס למערכת החינוך כי היא גרמה לכולם להסתכל על המודל החינוכי בצורה אחרת, יעילה ומקורית”.

“התהליך העיקרי שבלט בשנה הקודמת במערכת החינוך, וצריך לדגול בו בשנת הלימודים החדשה הוא ‘טכנופדגוגיה’”, טוען יוסי שפרבר, מנהל תיכון אנקורי בפתח תקווה. “כלומר יצירת מדיניות רשת חברתית, מנגנון שיוצר תקשורת בין מחנכים לתלמידים במדיות הדיגיטליות. הגישה העומדת בבסיס השיטה הזו היא SEL: Social Emotional Learning, שבמסגרתה אנחנו שמים לנגד עינינו את החוויה הרגשית שהתלמידים עוברים. התפקיד שלנו בשנה הקרובה הוא לקחת את המצב הכאוטי הזה ולייצר קוסמוס. בתי הספר צריכים לנרמל את חוויית החיים של התלמידים ולייצר קהילתיות. בתקופת הקורונה התחדדה מאוד ההבנה של מיקום הקהילתיות בתוך המערכת החינוכית”.

יוסי שפרבר (צילום: רונן קרוק)יוסי שפרבר (צילום: רונן קרוק)


איך אתם נערכים לפתיחת השנה בצל אי־הוודאות?
“בגלל שאנחנו מנוסים בכל התקופה הזו בשינויים האלה, אנחנו כבר מזמן אמורים לדעת איך להתאים את עצמנו למציאות המשתנה הזו ולהתכונן מראש לכל תרחיש, בין שזו למידה בכיתה, למידה בשטח פתוח, או למידה בבית. הדגש צריך להיות על ייצור סדר, יציבות ומשמעות עבור התלמידים ושמירה על שגרה קבועה בכל סיטואציה שתבוא”.

לדעתו, אחת הדרכים לעשות זאת היא ללמוד לדבר עם תלמידים בשפה שלהם. “למשל, אני מעביר מסרים לתלמידים דרך הטיקטוק כי אני יודע שככה אני יכול לגרום להם להקשיב לי ולגעת בהם, דרך שימוש בכלים שלהם”, הוא אומר.

לשדר יציבות

תומר בליטי, מנהל בית הספר התיכון לאמנויות בירושלים, טוען כי הכלי העיקרי שחשוב לספק לבתי הספר בשנה הקרובה, ולא סופק אשתקד, הוא זמן התראה מספיק. “חשוב לקבל ממשרד החינוך בזמן את המידע לגבי סגרים, שינויי מתווה וכו’ כדי שנוכל להיערך מספיק זמן מראש לשינויים, ובכך לשדר לתלמידים יציבות”, הוא אומר. “לנוכח מה שלמדנו, אסור לוותר בשום אופן על המפגש הפיזי והאישי של התלמידים, חובה לקבל שיתוף פעולה מלא מהמשפחות, ובעיקר לצמצם את אי־הוודאות. אחרי זה נתמודד עם כל השאר. אנחנו מכירים את עניין הלמידה מרחוק וגם את הלמידה בחוץ ומודעים למחירים שהן גובות, ודווקא בגלל שזה לא זר לנו, קריטי בעיניי לפתוח את בתי הספר ללא שום היסוס”. 
תומר בליטי (צילום: דביר פרלשטיין)תומר בליטי (צילום: דביר פרלשטיין)