בדרך כלל ה-1 בספטמבר הוא תאריך שהורים וילדים רבים נושאים אליו את עיניהם. אלא שהפעם, לנוכח אי־הוודאות של האופן שבו שנת הלימודים הזו תתנהל, בצל הקורונה, המחלוקות הרבות על המתווה של פתיחת השנה, והחשש מהדבקה – יש הורים שבוחרים להשאיר את ילדיהם בבית, לפחות עד תום החגים, למרות הקשיים הכרוכים בכך עבורם.

נפתלי בנט קורא לבני נוער להתחסן נגד הקורונה (צילום: עומר מירון /לע"מ)

“אני כבר לא סומכת על אף אחד מלבד על עצמי”, אומרת נילי ליס מכרמיאל, אם לילדים מתבגרים בחטיבת הביניים ולילד בן 7 וחצי שעולה לכיתה ב’. “מבחינתי, הגדולים מחוסנים ויכולים ללכת לבית הספר למרות שהחשש קיים, אבל הקטן? שיישאר בבית עד שיביאו פתרון אמיתי לסוגיה הזו של הפצצה המתקתקת. זה נורא מפחיד לשלוח את הילד כשהוא לא מחוסן. הייתה לנו אמא מאומתת ששלחה את בנה המאומת לכיתה, וכולנו נכנסנו לבידוד בגלל זה. בבתי ספר יסודיים, בגלל שהילדים לא מחוסנים, זה בעייתי, וזה עניין של זמן עד שכל ילדי הכיתה ובית הספר ייכנסו לבידוד”.

איך את כהורה מסבירה זאת לילד?
“הילד מבין שאנחנו נמצאים במצב של קורונה, והוא בעצמו מקפיד לשמור על עצמו, מסתובב עם אלכוג’ל ומסיכות. הוא בעצמו שואל איך ייראה יום הלימודים. אני לא יודעת גם איך להסביר לו את זה. הוא מרגיש את אי־הוודאות, גם הגדולים שלי מרגישים את אי־הוודאות הזו. הקטן מאוד מוטרד. הוא רוצה להתחיל בית ספר, אבל מצד שני יש קורונה”.

מה הפתרון לדעתך?
“אני בעד שילדים בבית ספר יסודי יתחילו את השנה בזום עד שימצאו פתרון הגיוני ויעלו על רעיון שלא כולם ילמדו ביחד. אתה תראה לבד שאחרי החגים הכל ייסגר. עם כל הכאב שבדבר, אני לא מסוגלת לשלוח אותו. לדעתי הכי נכון לדחות את הלימודים עד אחרי החגים כדי שיוכלו להגות פתרון נורמלי”.

“על עיוור”

הוויכוח על מועד פתיחת שנת הלימודים ניטש כמעט עד הרגע האחרון, כשלבסוף הוכרע לטובת פתיחתה ב־1 בספטמבר בעידודה של שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, שתומכת בהחזרת התלמידים לשגרה חינוכית בהקדם האפשרי.

לפי המתווה הנוכחי, הורים לתלמידים בגנים או עד כיתה ט’ יתבקשו, אך לא יחויבו, לערוך להם בדיקות אנטיגן (בדיקות קורונה ביתיות) לפני 1 בספטמבר כדי למנוע כניסת מאומתים למערכת החינוך כבר ביום הראשון. לפי המתווה, הלימודים יתקיימו עם מסיכות לתלמידי כיתות א’ ומעלה, ויוחל תו ירוק על המורים, כלומר צוותי ההוראה יחויבו להתחסן או להציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה. עם זאת, לא ברור כיצד ינהגו מול מורים שיסרבו להתחסן ולהציג בדיקה שלילית. כמו כן, בכיתות ח' עד י"ב בערים אדומות שבהן לא יהיו לפחות 70% מחוסנים או מחלימים בכיתה - ילמדו בזום.

עולה חשש כי יישומו של המתווה לא יספיק על מנת למנוע תחלואה נרחבת בקרב התלמידים, ועד מהרה רבים יידבקו וייכנסו לבידודים. המתנגדים למתווה גורסים כי היה צריך לדחות את פתיחת השנה עד לאחרי החגים.

על רקע תחושת הכאוס, החליטה גם רחל ויטיס מגבעת שמואל, אם לשלושה, שלא לשלוח את בנה בן ה־9 ובתה בת ה־11 לבית הספר. “כרגע גבעת שמואל כתומה חזק, ועד להודעה חדשה החלטנו לא לשלוח את הילדים לבית הספר”, היא אומרת. “לגבי הבן הקטן שלנו, שבגן טרום חובה, אנחנו עוד מתלבטים”.

רחל ויטיס (צילום: צילום פרטי)רחל ויטיס (צילום: צילום פרטי)


כדברי ויטיס, שהיא ובעלה זיו עובדים בהייטק מהבית, השהות של הילדים מחוץ למסגרות חינוכיות מקשה עליהם. “קרסנו בשנה האחרונה מהצורך להיות עם הילדים כל הזמן בבית וקיווינו שהשנה הם יוכלו ללכת לבית הספר כי זה משפיע עלינו מכל הבחינות, משפחתית, זוגית ונפשית”, היא אומרת. “אבל אנחנו לא מסוגלים לשלוח אותם למדגרת קורונה”.

אחד השיקולים שגרמו לזוג ויטיס שלא לשלוח את ילדיהם הוא תקופת החגים. “חבל לשלוח את הילדים לבתי הספר, שידביקו אחד את השני ואז יבואו לשולחן החג ויפגשו קרובי משפחה מבוגרים וידביקו גם אותם”, היא אומרת. “זה סיכון יותר גדול מאשר בתקופה רגילה. אנחנו מחכים לראות מה יקרה עד סוכות. להערכתי, חצי מהילדים יהיו בבידוד וחצי יהיו חולים, אז אנחנו לא מפסידים פה הרבה”.

לפי הנחיות משרד החינוך, ילדים שיישארו בבית למרות ששנת הלימודים מתנהלת כהלכתה, לא יוכלו ללמוד מרחוק ולא יקבלו מענה לימודי. “זה אבסורד”, היא אומרת. “אין היום פתרון לילדים שמחליטים להישאר בבית בזמן ששאר הכיתה לומדת, אלא אם כל הכיתה תיכנס לבידוד. אין שום מענה לנושא הזה. כרגע התוכנית היא ‘בואו נשלח את הילדים לבתי הספר ולא נספק להם הגנה’. אין שום פתרון שימנע הדבקה המונית של ילדים. אומנם עצם היותם של הילדים בבית כל היום משפיע עלינו, אבל אלו הילדים שלנו, ואנחנו לא מוכנים לקחת סיכון על הבריאות שלהם. יש לנו אחריות על הילדים שלנו”.

רות מקרני שומרון היא אם לשש בנות, שלוש מחוסנות ושלוש שטרם התחסנו מפאת גילן הצעיר. “לגבי המחוסנות אני בסך הכל די רגועה”, היא אומרת. “החשש שלי הוא לגבי בת ה־5 שעולה לגן חובה, בת ה־8 שעולה לכיתה ג’ ובת ה־11 שצפויה לעלות לכיתה ו’. די ברור לי שאם אני שולחת את שלושתן ב־1 בספטמבר, לפחות אחת מהן תיכנס לבידוד בראש השנה”.

מה את מצפה שיקרה ב־1 בספטמבר?
“מי שלא ישלח את הילדים - יהיה זהיר, ומי שישלח - יהיה לא זהיר. כל המנגנון של משרד החינוך מבוסס על לסמוך על ההורים, אבל אין מנגנון פיקוח על הדבר הזה. לא שלחתי את בנותיי לבית ספר קיץ מאותה סיבה, ובאמת שתיים מתוך שלוש הכיתות שלהן נכנסו לבידוד בגלל הדבקה. אין הנחיה עכשיו לא לערבב בין שתי כיתות יחד. יש תחושה שפותחים את השנה הזו ‘על עיוור’, בהימור”.

לדעתך אחרי החגים ידעו בבתי הספר להתמודד יותר טוב עם המצב?
“כן, זה ניסוי וטעייה למרבה הצער, שחזור מושלם של שנה שעברה. בשנה שעברה 1 בספטמבר היה יותר רחוק מראש השנה, פתחו והבינו שטעו. אין מקום לטעויות בדברים האלה. היו להם שנה וחצי להסיק מסקנות. על טעויות כאלה ילדים צריכים לשלם בחייהם? אני עוקבת אחרי הנתונים ורואה שמקדם ההדבקה הולך ויורד, אבל אחרי החגים מקדם ההדבקה יכול לרדת עוד יותר. אם יפתחו ב־1 בספטמבר מקדם ההדבקה יקפוץ, ראינו מה קרה אצל החרדים. זה מפחיד מאוד. יש תחושה של חוסר אחריות”.

אובדי עצות

גם יאנה לנגר, אם לבן 5, החליטה כי לא תשלח את בנה לגן ב־1 בספטמבר. “אני עצמאית והדבר הראשון שאני רוצה הוא לשלוח את הילד לגן, גם בגלל שזה ישחרר לי את יום העבודה וגם כי הוא זקוק לחברה, אבל אני לא מוכנה לשלוח אותו בסיכונים הנוכחיים – ויש סיכונים”, היא אומרת.

ההחלטה של לנגר גמלה בה בשבועיים האחרונים. “תחילה היינו צריכים לקחת את הילדים לבדיקות מהירות בכל יום אם רצינו לבלות איתם באטרקציות שונות, ועכשיו כשהם חוזרים, האחריות הזו נופלת שוב על ההורים להיות אחראים לבצע את הבדיקה", היא אומרת. "אני חלילה לא אומרת שיש הורים אצלנו בגן שיעשו בכוונה וישלחו ילד ללא בדיקה, אבל מה אם הם ימהרו ויעשו בדיקה בצורה לא טובה? גם לגבי עצמי, אני לא יכולה להיות בטוחה שהבדיקה באמת נאמנה למציאות כי קראתי מחקרים שטוענים שהבדיקות לא מהימנות ב־100%, כך שהסיכויים למחלה או בידוד של הילד קיימים והם מאוד סבירים”.

יאנה לנגר (צילום: צילום פרטי)יאנה לנגר (צילום: צילום פרטי)


הילד יישאר בבית עד אחרי החגים?
“אני רוצה להאמין ולקוות שאחרי החגים יגבשו מתווה יותר מגובש. אין פתרון מושלם, אבל כשמדובר על חודש לימודים אל מול ימי לימוד בודדים בחודש ספטמבר, אז מאזן הכוחות בין העלות והתועלת משתנה קצת. מה שעצוב לי הוא שאני מרגישה שלא סופרים אותנו, ההורים, לא מדברים איתנו ולא מסבירים לנו. יש הרבה דברים לא הגיוניים, וזה מפחיד אותי לשלוח את הבן שלי ככה לגן”.

במקרה של עינב לוביץ’ מצרפי מפרדס חנה, שיש לה מחלת רקע שנחשבת אוכלוסייה בסיכון לתחלואה בקורונה, החשש משליחת בתה בת ה־16 למסגרת החינוכית אף דרמטי יותר. “בגלל שאנחנו משפחה שנמצאת בסיכון בשל מצבים בריאותיים, ולמרות שהילדים מחוסנים, זה מפחיד לשלוח אותם במתווה הנוכחי”, היא אומרת. “אני לא מתכוונת לשלוח את בתי עד שיהיו אפס נדבקים. אין אחריות של בית הספר בנושא”.
כדברי לוביץ’, המנהלת את מאבק המתווה לילדים בסיכון, יש עשרות אלפי ילדים שהם או בני משפחתם נמצאים בסיכון לתחלואה בקורונה, ולכן לא יוכלו לפתוח את השנה ב־1 בספטמבר. למרות זאת, אין להם מענה. “כל ההורים במשפחות עם רקע של בעיות בריאותיות נקלעו למצב של אובדן עצות”, היא אומרת.

עינב לוביץ' (צילום: צילום פרטי)עינב לוביץ' (צילום: צילום פרטי)


ואיך הילדה מרגישה עם המצב?
“מצד אחד היא רוצה לחזור לבית הספר ולבלות עם החברים שלה, אבל מצד שני היא לא רוצה להדביק ולהרוג את אמא שלה. זו בעיה רצינית. במקום שיאפשרו לימודי זום, המתווה הנוכחי הוא עם ראש בקיר, ואני לא מתכוונת רק לילדים ממשפחות עם מחלות רקע, אלא לכל ילדי ישראל. החשש גדול מדי מכדי לשלוח את הילדים לבתי הספר ולגנים”.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: “תוכנית ההפעלה של מערכת החינוך כוללת חמש שכבות הגנה שנועדו להבטיח את שלומם ואת בריאותם של התלמידים וצוותי החינוך, ובכללם: ביצוע בדיקות סרולוגיות לאיתור תחלואה סמויה, ביצוע בדיקות מהירות לאיתור תחלואה גלויה, הפעלת מתווה ‘כיתה ירוקה’, הפעלת תוכנית ‘מגן חינוך’ בערים אדומות ושמירה על כללי התנהגות בזמן מגיפה: עטיית מסיכות (מכיתה א’), אוורור כיתות לימוד, הקפדה על היגיינה אישית, שמירה על ניקיון מרחבי הלימוד ועוד. כל זאת לצד מאמץ ההתחסנות הלאומי”.