הממשלה מבקשת מוועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה) לאשר היום תקנות שיאפשרו החזרת לימודים בזום בערים אדומות בכיתות שבהן שיעור המחוסנים אינו גבוה מספיק, אולם בכנסת גוברת ההתנגדות לכך.

השכל אמרה אתמול ל"מעריב": ״אני מבינה את ההיבטים הבריאותיים והמחויבות שלנו לעשות כל שביכולתנו למנוע את התפשטות המחלה. בד בבד, האפשרות להחזיר את תלמידי ותלמידות ישראל ללמידה דרך מסכים היא הרסנית".

לדבריה, "מדי יום אני רואה את החששות של ההורים ובעיקר את הנזקים החמורים שנגרמו לילדים ולבני הנוער בעקבות הסגרים. נשמע את הנתונים ואת המשרדים, אבל בראש ובראשונה נבחן כיצד אנחנו דואגים לתלמידים ונמנעים מלמידה בזום״.

גם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ גלעד קריב (העבודה) יצא אתמול נגד חזרה ללימודים בזום, ואמר במהלך דיון שקיימה הוועדה בתקנות הקורונה: "לטעמי השארת מערכת החינוך פתוחה ומתפקדת היא יעד חיוני ומרכזי של הממשלה והבית הזה".

קריב הוסיף: "לצד ההגבלות יש מקום להטיל מגבלות על זירות נוספות כדי למנוע פגיעה בתפקודה של מערכת החינוך. יש לעשות את כל המאמצים לאפשר תפקוד תקין של מערכת החינוך. ישיבת תלמידים בביתם אל מול מסכי מחשב - זה לא תפקוד תקין".

גלעד קריב (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)גלעד קריב (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)


במסגרת המתווה החדש, שאושר במשאל טלפוני על ידי שרי הקבינט, ברשויות אדומות לא יתקיימו לימודים פרונטליים גם בכיתות ז'־י"ב שבהן שיעור המחוסנים קטן מ־70%, אלא בשטח פתוח או בלמידה מקוונת. עוד מוצע כי מתווה צמצום המגעים יחול על כיתות א' עד ו' ברשויות המסווגות בצבע אדום. תקנה נוספת קובעת כי תלמיד ייחשב מחוסן גם אם קיבל רק את מנת החיסון הראשונה, וזאת למשך 30 ימים מקבלתה.


על פי נתוני משרד הבריאות, בחודש האחרון  יותר מ־50% מהמאומתים לקורונה היו מגיל שנה עד 19. עוד עולה מהנתונים כי בקרב בני ה־5 עומד אחוז המחוסנים באוכלוסייה על 10% בלבד, בקרב בני 6־11 על 17%, ואילו כשעולים לשכבות הבוגרות יותר אחוז ההתחסנות עולה.

כך למשל בקרב בני 12־15 הוא עומד על 61%, בקרב בני 16־18 על 78% ובקרב בני 19־39 על 87%. נכון לאתמול ישנם 455 אנשי צוות של מוסדות חינוך המאומתים לקורונה ועוד 5,297 תלמידים מאומתים. במקביל, ישנם 1,156 אנשי צוות בבידוד ועוד 40,833 תלמידים בבידוד. אחוז הבדיקות החיוביות בקרב התלמידים הוא 2.2%.

 "אי אפשר להתייחס לתלמידים כמו אקורדיון שפותחים וסוגרים"

על רקע חזרת הלימודים לזום והמשבר החינוכי המתמשך, הורים רבים מספרים כי הם חוששים מפגיעה במצב הלימודי של ילדיהם. כזכור, על פי החלטת קבינט הקורונה תלמידים בכיתות בישובים אדומים שיש בהן שיעור התחסנות של פחות מ־70% ייאלצו ללמוד בצורה מקוונת.

"הבן שלי בכיתה ט', בקרוב הוא אמור להתחיל להיבחן בבחינות הבגרות, ובקצב הזה לא ברור מה יהיה. כבר שנתיים שאנחנו חיים במציאות הזויה. אי אפשר להתייחס לתלמידים כמו אקורדיון שפותחים וסוגרים", אומרת דגנית טל לרמן, אם לשלושה מרעננה.

כמו דגנית, כך גם אלעד פקלר מאבן יהודה: "יש לי שני ילדים במערכת החינוך. במיוחד נוכח הווריאנט החדש, אין שום הצדקה לסגור את המערכת. דווקא הוא עוד יוביל לסיום הקורונה. כבר ראינו שהוא פחות מוביל למחלה קשה ואולי בזכותו יהיה כבר חיסון עדר. זה הזמן להתחיל להתייחס למגיפה הזאת כמו למחלה ויראלית אחרת ולהתמקד בהבראת מערכת החינוך".

"אחרי שנתיים של זום, להחזיר את התלמידים לשם שוב – זה עוול. כל השיח הזה על ערים אדומות הוא מיותר. הרי ברור לנו שבסוף הכוונה של הממשלה היא לסגור הכל ושתוך מספר ימים כל המדינה תהיה אדומה", הוסיפה.


בית ספר סגור בקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בית ספר סגור בקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


במענה לחשש ההורים, מנכ"ל רשת החינוך עתיד דני פסלר מספר: "הצוות החינוכי של רשת עתיד בכל הארץ ובחתכי האוכלוסייה השונים ערוך ומוכן למעבר מחודש ללמידה מקוונ, לאחר כשנה וחצי של הפקת לקחים ויישומם. עם זאת, הלמידה הפדגוגית והתיאורטית היא שנייה בחשיבותה עבורנו, לאחר הבטחת החוסן הנפשי של הילדים והנערים ויצירת סביבה מכילה ומחזקת עבורם, גם מרחוק".

פסלר מוסיף כי "המורים והמנהלים שלנו מתודרכים ומוכשרים לזהות סימני מצוקה ולספק מענה רגשי וחברתי לכל תלמיד, ובחודשים הקרובים, ככל שיידרש, נסיט את הזרקור מההישגים הלימודיים לטובת התאקלמות התלמידים מחדש למציאות החיים המאתגרת".

חיים פלזנר סמנכ"ל וראש תחום נוער בOU ישראל, מסר כי "כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, חייבים להתגייס ולעשות ככל יכולתם לשמור על שגרת לימודים עבור הילדים ובני הנוער. אנחנו רוצים להעצים את הנוער, לשמור אותו מחובר לסביבה מיטיבה, למבוגרים משמעותיים, לחברה מאפשרת, אי אפשר לעשות את זה בזום. אנחנו לא מחפשים רק בייביסיטר או סידור לילדים ופחות מוטרדים מהחומר הלימודי שהם מפספסים. אנחנו רוצים לשמור עליהם ולהעצים אותם".

"בתקופה האחרונה, בגלל הניתוק ממערכות החינוך, שמספקות מעטפת לילדים ולנוער, אנו נתקלים במקרים קשים של אלימות, דיכאון, התמכרויות, פשיעה ותופעות חברתיות לא פשוטות בגילאים צעירים ובהיקפים שלא הכרנו בעבר, אנחנו במלחמה על עתיד ילדינו. חייבים לעבות ולגבות את בתי הספר, ליצור פלטפורמות יישוביות וקהילתיות שיתנו מענה חינוכי ברמה הפיזית לבני הנוער והילדים. חייבים לצאת מהזום", הוסיף.

נשיא המכללה האקדמית לחינוך חמדת בשדות נגב, פרופ' חיים שקד, אמר: "נכון וחשוב לנקוט צעדי מניעה, בוודאי בווריאנט שידוע כמדבק מאוד ובוודאי שבשאר האספקטים עדיין רב הנסתר עם הגלוי. עם זה, בהיבט הפדגוגי גרידא הולך ומתברר יותר ויותר שהלמידה מרחוק אינה תחליף אמיתי ללמידה בבתי הספר. מעבר לפן הרגשי מחקרים ראשונים כבר מראים שההספק הלימודי והידע שנרכש וההישגים הרבה יותר נמוכים בלמידה מרחוק מאשר למידה סדירה בבתי הספר".