“בחודש האחרון, כל יום אנחנו מקבלים הודעות על תלמיד אחר מהכיתה שנמצא מאומת ו/או נכנס לבידוד, והתלמידים מיואשים”, אומרת ש’, מורה בבית ספר.
“אני רואה בעיניים שלהם את הפחד והחרדה, הם מצד אחד ילדים ורוצים לשחק ולפגוש את החברים שלהם, ומצד שני הם מפחדים להידבק ולהיכנס שוב לבידוד. ההחלטה ללמוד מרחוק באה מההורים שלחצו, מאיתנו, המורים, שמפחדים להגיע אפילו לחדר מורים מחשש להידבק, ומהמנהל. המצב בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים, ובכלל במערכת החינוך, בימים האלה הוא כאוס, קטסטרופה, ולי כמורה ולקולגות שלי יש תחושה שאין מבוגר אחראי במשרד החינוך שדואג למורים, לתלמידים וגם למשפחותינו. יש תחושה שזורקים אותנו מתחת לאלונקה ומפקירים אותנו”.
עוד נקבע כי תמשיך לחול חובת עטיית מסיכות בבתי ספר, מוסדות החינוך ימשיכו לפעול בהתאם למגבלת ההתקהלות הכלליות במשק, ורופא מחוזי במשרד הבריאות יהיה מוסמך להורות על סגירת מוסד חינוכי, בהתייעצות עם מנהל המחוז הרלוונטי במשרד החינוך.
“מערכת חינוך לא יכולה לתפקד ככה. בהחלטה משותפת של ההורים ושל מנהלות בתי הספר, החלטנו ליישם זאת כמה ימים כדי לדאוג לבריאות של התלמידים שלנו. רשות מקומית יכולה לקבל לידה את ההחלטה להעביר לימודים ללמידה מרחוק, ובמסגרת זו עשינו בדיקה והגענו למסקנה שכרגע, אם כל יום שכבה נכנסת לבידוד, ועוד אחד חולה – כך נעצור את הגל הזה. ההחלטה התקבלה בשיתוף עם מנכ”ל המועצה ומנהלת אגף החינוך במועצה”.
“ברגע שראינו שהמדינה הולכת לכיוון של כאוס ונושא הקורונה עלה קומה, והתחילה רמת תחלואה מאוד גבוהה, הבנו שאנחנו צריכים לקחת אחריות על התלמידים שלנו ועל המורים ולהתחיל להכין אותם ללמידה מרחוק כי זה יגיע בכל מקרה”, אומר המנהל, הרב עתניאל מנצור. “היה חשוב לנו לרכך את המכה של התלמידים, כדי שלא ייכנסו כל שני וחמישי לבידוד, וזה יפגע בהם. ההנחיות מאפשרות אמנם לימודים כרגיל בבתי ספר, אבל בפועל אתה רואה שהתחלואה רק גוברת”.
התרעות פיקוד העורף