תמר לנגבורד, מורה לאנגלית בתיכון בשוהם, מתחזקת חשבון טיקטוק הכולל 84 אלף עוקבים ומעל שישה מיליון לייקים וצפיות. “ראיתי בזה קצת אמצעי לנצח את התלמידים במשחק שלהם", היא מספרת. “מה שיפה בטיקטוק זה שהתלמידים נכנסים לשם מרצונם החופשי, ויש לי 84 אלף ילדים בגילי בית ספר שעוקבים אחרי מורה מרצונם החופשי, ואף אחד לא מכריח אותם להקשיב לי. כשאני נוגעת שם בנושא חינוכי, זה פותח להם את הראש והם מגיעים לכיתה יותר בטוחים בחומר".

לנגבורד, המופיעה בטיקטוק כ־[email protected] לא לבד: בחודשים האחרונים, בצל הקורונה, החלו עוד ועוד מורים ומחנכים להנגיש לתלמידיהם את התכנים החינוכיים גם בטיקטוק. חלקם הפכו לכוכבי רשת של ממש עם עשרות ולעתים מאות אלפי עוקבים, מיליוני צפיות ולייקים, וקהל עצום של תלמידים המצפים לסרטון הבא שלהם. “הטיקטוק ככלי עזר חינוכי היא פה כדי להישאר", אומרת לנגבורד. “זה כרטיס הכניסה שלנו לעולם של הילדים. אני מעלה בממוצע סרטון אחד ביום, ומשתדלת להשקיע בזה כי אני רואה את האפקט".

תמר לנגבורד (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)תמר לנגבורד (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)

מה גרם לך לגלות את הטיקטוק?
“אני בת 33 ויש לי חברה בגילי שסיפרה לי שיש לה טיקטוק. אחרי שסיימתי לגלגל עיניים ולצחוק עליה: ‘את בת 12?’, הלכתי לראות מה כל המהומה כי ידעתי שהילדים כבר לא בפייסבוק ולא באינסטגרם, אלא רק בטיקטוק. ראיתי מורים נוספים שמלמדים שם, וזה נראה לי כמו משהו שאני יכולה לעשות אותו בהצלחה – אז נכנסתי לזה.

התוכן שגרם לי להתפוצץ היה חשיפה בצורה מופרכת ומוגזמת סודות של מורים, כמו למשל שבקיץ שמים את המורים בטעינה. זה הגיע לרמה שילדים שאני לא מכירה עוצרים אותי ברחוב כדי להצטלם איתי סלפי. בהתחלה זה היה קצת מוזר שמישהי בת 12 רוצה להצטלם עם מורה בת 33, אבל התרגלתי. כשצברתי מספיק פופולריות החלטתי לנצל את הפלטפורמה כדי ללמד אנגלית ולתת ערך מוסף".

איך המנהלת שלך רואה את העיסוק שלך בטיקטוק?
“יש לי מנהלת מגניבה וזורמת שמאוד אוהבת את זה. היא התלהבה לגמרי. גם ההורים של התלמידים מתלהבים מזה. אני חושבת שזה בגלל שמה שאני עושה מאוד חיובי, ראוי ומטפח את התלמידים".

מורה נוספת לאנגלית שהפכה לאושיית טיקטוק היא שני ספיר, המלמדת בבית הספר הריאלי בחיפה ומתחזקת חשבון בשם [email protected] הכולל 37.4 אלף עוקבים ולמעלה מ־800 אלף לייקים.

“פתחתי חשבון בקורונה כי חשבתי מה לעשות כדי לדבר לתלמידים ולהמשיך להעביר להם תכנים חינוכיים", מספרת ספיר. “לאט־לאט האלגוריתם של טיקטוק האכיל אותי בעוד מורים שהנגישו תכנים חינוכיים בטיקטוק, והבנתי שזה כלי שעובד. בזום זה לא עבד כל כך, אז חיפשתי דרכים חדשות לעשות דברים חדשים והחלטתי להעלות תכנים בטיקטוק. מהר מאוד הבנתי שזה יעיל ומעולה".

הפריצה של ספיר הגיעה עם הסרטון השני שהעלתה, אשר זכה בתוך 24 שעות ליותר מ־100 אלף צפיות: “העליתי טכניקות לפתור סיפור UNSEEN, וזה הפך לוויראלי. כל התלמידים שהגיבו לי, שאינם התלמידים שלי בהכרח, אמרו לי שזה סייע להם בבחינות, אז הבנתי שיש פה משהו. אני משתדלת להעלות חמישה סרטונים בשבוע, ובעיקר מתרגשת לקבל פידבקים מתלמידים שזה מסייע להם".

שני ספיר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)שני ספיר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)

איך ההורים של התלמידים מקבלים את זה?
“המזל שלי הוא שגם ההורים וגם צוות המורים תומכים וחושבים שזה נורא מגניב. עוד מורים בבית הספר מראים את הטיקטוקים שלי בשיעורים שלהם, וגם מנהל בית הספר דוגל בחדשנות, אז זה מתאים לחזון שלו".

דני בולר, מורה למתמטיקה בגימנסיה הרצליה בתל אביב, מוכר לילדי הטיקטוק בשם Ask dani. החשבון שלו כולל 120.7 אלף עוקבים ומעל לארבעה מיליון לייקים. "כשהתחילה הקורונה התחלתי ללמד את התלמידים שלי מתמטיקה בזום, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא קל ולא מסתדר לכולם, אז החלטתי להכין מצגות מתמטיקה רציניות ליוטיוב", מספר בולר.

"ואז ידידה שלי המליצה לי לפרסם את המצגות בטיקטוק כי כל הילדים נמצאים שם. התחלתי לעשות את זה, אבל אז נולד לי ילד ונגמר לי הזמן להכין מצגות, אז סתם התחלתי לדבר למצלמה על נושאים מתמטיים שהתחשק לי לדבר עליהם, וזה תפס".

דני בולר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)דני בולר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)

מתי קלטת שזה הופך לתופעה?
“את הכאפה הרצינית קיבלתי כשישבתי בבית קפה, ופתאום ניגש אליי ילד בן 10 ואמר לי שהוא רואה את הסרטונים שלי ונהנה. הייתי בהלם מוחלט. זה היה הרגע שבו הבנתי שקורה פה משהו גדול. במקביל להוראה ולטיקטוק, אני גם מתכנת בהייטק, ועכשיו החלטתי לעזוב את ההייטק במטרה להתמקד יותר במה שאני עושה בטיקטוק ובחינוך".

מה גורם לתוכן כמו מתמטיקה להפוך ללהיט בטיקטוק?
“אני מדבר בשפה של התלמידים, בגובה העיניים, בצורה שילד בן 10 יכול ללמוד ולהתחבר. אף אחד לא יכול להגיד לי מה לומר, ואני שואל את הצופים מה הם רוצים לדעת ועונה על שאלות מתמטיות. המטרה שלי היא לעורר את האהבה והסקרנות של התלמידים לנושא המתמטיקה, כדי שהם ירצו אחרי זה ללמוד מתמטיקה. הפלטפורמה הזו מאפשרת לי לעשות את זה, ואני מקפיד להעלות סרטון חדש בכל יום".

גם לביא שחר, מורה לפיזיקה בבית הספר הפרטי “טבע הדברים" בנס ציונה, נהנה מהצלחה ויראלית כשחשבון הטיקטוק שלו, [email protected], מונה 62.2 אלף עוקבים ומעל 2.8 מיליון לייקים. “נכנסתי לזה בתקופת הקורונה מתוך סקרנות לדעת מדוע התלמידים שלי כל הזמן בטיקטוק", מספר שחר.

“התחלתי להעלות בשביל הכיף בדיחות שלא זכו להצלחה משמעותית עד שבדיחה אחת הצחיקה הרבה ילדים והגיעה לרבע מיליון צפיות. הילדים שאלו אותי לאיזה מקצוע אני מורה, אמרתי שאני מורה לפיזיקה, ובתוך זמן קצר הערוץ שלי הפך להיות ערוץ למענה על שאלות בפיזיקה. עם הזמן התרחבתי לערוץ למענה על שאלות בנושאי ביולוגיה וגם בנושאי חינוך, לבוש וערכים חינוכיים".

לביא שחר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)לביא שחר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)

אתה רואה את העתיד החינוכי גם בטיקטוק?
“לדעתי יותר ויותר משתמשי טיקטוק מבינים שיש מה לעשות בה מעבר לבדיחות קרש וריקודים ושהאפליקציה הזו נותנת עוד כל מיני דברים. המורים ששרדו בטיקטוק – זה אומר שהם מלמדים באופן מעניין. בדקה בטיקטוק אתה יכול להסביר לילד מה שלא הצליחו להסביר לו בשעה של שיעור. זה כמובן לא תחליף לשיעורים פרונטליים, אבל זה מעביר להם את המגניבות בלימודים ובמקצוע בשפה שהם מבינים".

ותודה לבובה
גל בובר, מורה להיסטוריה ולאזרחות בתיכון מקיף י"ב “המעיין" בראשון לציון, הרגיש מובך בהתחלה להשתמש בפרצופו האמיתי בטיקטוק, ולכן המציא את הבובה המחנכת “ישראל". כיום חשבון הטיקטוק שלו, [email protected], כולל אלפי עוקבים ומאות אלפי צפיות.

“יש לי ערוץ יוטיוב שאני מלמד בו היסטוריה, ושם השיעורים מלאים ומפורטים", אומר בובר. “התלמידים שלי ביקשו ממני לפתוח את הטיקטוק ואמרו לי שאני חייב להיות שם כי זה יגרום לילדים נוספים להצטרף לערוץ היוטיוב שלי ולצפות בשיעורים, אז הלכתי על זה. בהתחלה חשבתי שזו פדיחה שיראו אותי, אדם מבוגר, בטיקטוק ויצחקו עליי. בהמשך הבובה ישראל הפכה להיות גימיק".

באיזה שלב הבנת שהעניין תופס?
“ראיתי שיותר תלמידים נרשמים לערוץ היוטיוב שלי בעקבות הטיקטוק, וגם ראיתי יותר תלמידים שמתייגים חברים וכותבים דברים בסגנון: ‘בזכות סרטון של חצי דקה בטיקטוק הבנתי את החומר שלמדנו בכיתה’".

גל בובר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)גל בובר (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)

מה דעתך על הנגשת תכנים חינוכיים בטיקטוק בטווח ארוך?
“אני חושב שזה בלתי נמנע, לאור הקדמה. כמובן שאין תחליף להסברים המפורטים בכיתה, אבל אופי הלמידה השתנה. גם התחיל להיות קטע כזה לפני הבגרות שתלמידים עושים סרטונים בטיקטוק שבהם הם מלמדים אחד את השני, וזה מהנה לראות כי הם לא לועגים אחד לשני, אלא הם נעזרים אחד בשני".

יש חוקים
גם ליאת גורי, מורה להיסטוריה ולאזרחות בחטיבת הביניים אורט סינגלובסקי בתל אביב, מתהדרת בחשבון טיקטוק, ,[email protected], עם 48.2 אלף עוקבים ומעל 1.5 מיליון לייקים. “אני מאמינה שאם אני רוצה להבין את העולם של התלמידים שלי, אז אני חייבת להיות בעולם שלהם", טוענת גורי. “בכל השנים שחינכתי העליתי לתלמידים שלי תמונות וסרטונים לאינסטגרם.

לפני הקורונה הייתי מקיימת שיעורי חינוך נגד הטיקטוק והייתי מסבירה שזה מפריע להם בלימודים וגורם להם לעשות תאונות וכו’. השינוי נוצר בקורונה - רציתי לתקשר עם התלמידים שלי ולהוציא להם סרטונים מצחיקים, אז הבת שלי, שהיה לה טיקטוק, הראתה לי איך זה עובד".

בהמשך החליטה גורי להשתמש בחשבון כדי להנגיש לתלמידים תכנים העוסקים בזכויותיהם. “יום אחד, בארוחת שבת, הבת שלי אמרה לי שלמורים מותר לעשות הכל לתלמידים. אמרתי לה: ‘מה פתאום! יש חוקים’. אז התחלתי להסביר לה מה החוקים שמוטלים על מורים ומה זה חוזר מנכ"ל. אחת הבנות שלי עודדה אותי לדבר על זה בטיקטוק, וכך עשיתי".

ליאת גורי (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)ליאת גורי (צילום: צילום מסך מתוך טיקטוק)

מה היו התגובות?
"קיבלתי מלא תגובות מתלמידים שלא ידעו שיש להם זכויות. הבנתי שהיחס לא מכבד מצד חלק מהמורים. אנחנו אמורים להוות דוגמה לתלמידים, ואם אנחנו לא נותנים להם כבוד מינימלי, אז לאן הגענו? תלמידים שאלו אותי כל כך הרבה שאלות שהבנתי שהם צמאים למידע".

איך יתר המורים הגיבו לזה?
“רוב המורים והקולגות מפרגנים. כיום תלמידים שנמצאים בשיחה עם מנהל או מורה פתאום מודעים לזכויות שלהם ויודעים מה מותר ומה אסור למנהל לעשות ולמורה להגיד ולעשות. זה שם את הקולגות שלי, המורים, במקום לא נעים, אבל בדיוק בגלל זה אני והקולגות שלי בטיקטוק – למען התלמידים".