מגיפת הקורונה הביאה לא מעט שינויים לחיינו: ישראלים רבים נאלצו לעזוב את מקום עבודתם ויצאו לחל"ת. אחרים נאלצו להמציא את עצמם מחדש ולהחליף מקצוע. אלא שאת המחיר הגדול ביותר שילמה מערכת החינוך, ועם המעבר ללמידה מרחוק התרחבו הפערים הלימודיים בין התלמידים. כדי להפחית אותם הוסיף משרד החינוך, בגיבוי משרד האוצר, תקנים רבים לתומכי הוראה. תקנים אלה נותרו מיותמים ולא נעשה בהם כל שימוש, בעיקר כי לא נמצאו כאלה שירצו להיכנס למערכת החינוך. כך נותר על כנו המחסור באנשי הוראה – ואף החריף, כפי שמעידים מנהלי בתי ספר רבים.

"נתנו לנו תקנים ואמרו לנו 'תעסיקו בהם מורים'. אבל איש לא חשב שאף אחד לא ירצה לעבוד בתנאים הללו", מספרת מנהלת באחד מבתי הספר במרכז הארץ. אחר הוסיף: "השנתיים האחרונות של הקורונה הותירו חותם גדול מאוד בנפשם של המורים, שמרגישים שהעבודה פשוט לא מתגמלת. אני כמנהל מרגיש שהמורים מנסים לצאת מהמערכת בכל דרך אפשרית. מובן שיציאה לשבתון או לחל"ת זה משהו שאמור להחזיר בסוף את המורים למערכת, אבל זה גם מעמיד אותנו בבעיה לקראת שנת הלימודים הבאה".

נקודה נוספת, שמעלה מנהל מדרום הארץ, היא הבעיה באיוש תקנים במקצועות מסוימים. "יש תחומים שממש נפגעו. אין בכלל מורים לאנגלית, והם נחטפים בצורה לא רגילה. לפעמים אפילו שלא בצדק, ואז אנחנו מקבלים מורים לא איכותיים. השכר לא מתגמל את העובדים במערכת החינוך, ומנהלי בתי הספר נשארים עם כמות גדולה של שעות שלא ניתן לממש. שנת הלימודים הקרובה תהיה בסימן שאלה גדול גם מבחינת המנהלים".

פערי שכר עצומים

כדי להבין את המצוקה שעליה מדברים המנהלים יש לבחון את תלוש השכר של מורה בישראל. לפני כמה חודשים פרסם הממונה על השכר במשרד האוצר את דוח הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית. על פי הדוח, בשנת 2020 עמד השכר הממוצע למשרת חינוך על 13,880 שקלים ברוטו.

לכאורה נתון מעודד וגבוה מהשכר הממוצע במשק (שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד ב־2020 על 10,952 שקל). אלא שכמו במשק, גם במערכת החינוך מילת המפתח היא "פערים". וכשמדובר במערכת ש־19% בלבד מ־138,597 עובדיה נכללים במגזר הציבורי, אין פלא שמתקבל הנתון העגום שלפיו מורים ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה בתחילת דרכם.

במערכת החינוך היה מי שהדגיש השבוע כי פערי השכר המגדריים במערכת החינוך עדיין נמוכים ביחס לכלל המשק, וגם פערי השכר המגדריים נמוכים יחסית לכלל המשק ועומדים על 5% בלבד. אבל בכיר במשרד החינוך הודה השבוע כי ברמת השכר ההתחלתית הנוכחית קשה לגייס מורים חדשים.

"השכר מורכב מדרגות ותק", הוא מסביר. "בממוצע מקבלים קידום אחת לשלוש־ארבע שנים. מתי מורה מגיע לשכר ממוצע של 13,880? כמה שנים הוא צריך לעבוד? כדי להגיע למשכורת כזאת, גם עם גמולים של חינוך, מורה עם תואר ראשון צריך לעבוד לפחות 16־17 שנים. זה שכר מאוד נמוך. האם אפשר לצפות שמורה שנכנס למערכת בגיל 25 יגיע לשכר הממוצע הזה רק לקראת גיל 40? זה אבסורד".

עוד מדגיש אותו בכיר כי גם השכר הזה רלוונטי רק להיקף משרה של 100%. "כל טבלת השכר מתייחסת למשרה מלאה. אם מורה מועסק ב־80% למשל, מה שקורה לא מעט, אז כמובן שהשכר נגזר בהתאם. מורים רבים לא מועסקים במשרה מלאה מכל מיני סיבות". חוסר התגמול במקצוע גורם להשפעות ארוכות טווח, ואין ספק שמדובר באחת הסיבות המרכזיות לכך שבשנה האחרונה חלה ירידה של 20% בנרשמים ללימודי הוראה.

כיתה בבית ספר (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)כיתה בבית ספר (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


"השאיפה שלנו כמדינה צריכה להיות שכשאנשים ילכו ללמוד הכשרה אקדמית הם יתלבטו בין הנדסה להוראה. בין רפואה להוראה. בין משפטים להוראה. ולא בין הוראה למקצועות זוטרים אחרים", אומר גורם במשרד החינוך. "צריך לייקר את מקצוע ההוראה, כדי שאנשים בעלי איכות יראו גם במקצוע הזה מקום מקדם, מעצים, חזק וכמובן - גם מתגמל ושיכול לפרנס משפחה".

סוגיה נוספת שעלתה בדוח הוצאות השכר קשורה באתגר המינהלי שבפניו עומד כמעט כל מנהל: חוסר היכולת לסיים העסקת מורה קבוע מסיבות של אי־התאמה, למעט מקרים של שלילת רישיון לעסוק בהוראה. מדובר בפרוצדורה ארוכה ומורכבת, שבשנת 2020 התבצעה בשלושה מקרים בלבד.

הדבר מקשה על מנהלים לבצע מיטוב לכוח האדם שלהם, שכן מורה ותיק זוכה לקדימות בהקצאת שעות הלימוד. לפיכך, גם מורים מצוינים עם פחות ותק לא מצליחים להגיע למשרה מלאה. אלה שמורות עבור מורים הרבה פחות טובים – אך כאלה שנהנים מהעדפת המערכת אך ורק בשל הוותק שלהם.

בימים אלה מתקיים משא ומתן אינטנסיבי בין הסתדרות המורים למשרדי האוצר והחינוך בנוגע להסכם שכר חדש. "לעובדות ולעובדי ההוראה, שהיו במשך שנים נאמנים למערכת מתוך תחושת שליחות, נמאס מהיחס המזלזל ומחוסר הכבוד כלפיהם", אומרת מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. "המורים מסרבים להשלים עם העובדה ששכרם הנמוך נתפס כמובן מאליו וכגזירת גורל. הם אומרים 'די לניצול' ועוזבים את המערכת".

"אנחנו נמצאים רגע לפני צניחה חופשית לתהום", מתריעה בן דויד. "מערכת החינוך לפני קריסה בגלל עזיבה מסיבית של עובדי הוראה ומנהלים שמסרבים להמשיך לעבוד בשכר נמוך. אין לי מושג כיצד יהיה ניתן לפתוח את שנת הלימודים הבאה באופן תקין. כבר עכשיו ברור שכיתות לא ייפתחו ומאות גנים ייסגרו".

עוד היא מדגישה כי "הבעיה מחריפה עוד יותר משום שמשרד האוצר מנותק ומתעלם מהמצב. הם גוררים רגליים, ואם לא ייחתם הסכם שכר עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, לא נוכל לעצור את המורים מלעזוב בצורה המונית. רק הסכם שכר טוב ייתן תקווה לעובדי ההוראה להמשיך במערכת".

"אנשים לא רוצים להיות מורים"


נראה שגם במשרד האוצר מודעים לבעיה ומנסים להגיע לפתרון מול הסתדרות המורים. "הקורונה אומנם השפיעה משמעותית על המורים, אבל השכר לא השתנה", מסביר בכיר במשרד החינוך. "עיקר המחלוקת מול הסתדרות המורים כיום היא שאלת התעדוף: אנחנו רוצים להשקיע את מרב המאמצים במורים המתחילים, וההסתדרות רוצה תוספת אחוזית אחידה, שבה השכר של כולם עולה באותו שיעור. לזה אנחנו לא מוכנים".

לדבריו, "יש השוואה שה־OECD עושה בין השכר הממוצע של עובדים עם השכלה דומה למורים - ובמעמד הזה ישראל במצב טוב. אבל יש בעיה של יוקרתיות המקצוע. אנשים לא רוצים להיות מורים. "אנחנו מבינים שיש בעיה במבנה השכר, וזה מרכיב מאוד משמעותי, אבל אפשר לחשוב גם על הליווי שהם מקבלים ממשרד החינוך, ובכלל על היחס. כמה אוטונומיה יש למנהלים? איזה גיבוי מורים מקבלים במקרי אלימות כלפיהם? מה מצב התנאים שהם זוכים להם? באיזה מצב חדר המורים שלהם? חלק ממעמד המורה מורכב מעוד דברים, גם מעבר לשכר".

לא ברור עד כמה יתר הסוגיות אכן קריטיות עבור מורה בתחילת דרכו, אך נראה שבמבחן המציאות התיאוריה הזאת לא ממש עומדת. לא מעט מורים מכל רחבי הארץ התראיינו לכתבה – וכולם ציינו את מרכיב השכר כבעייתי ביותר.

"כשנכנסתי למקצוע ידעתי מראש מהם האתגרים שעמם אתמודד", מודה דפנה, שנמצאת בשנה השלישית כמורה. "העובדה שלעתים אצטרך להתמודד עם הורים או עם תלמידים בעיתיים לא מנעה ממני לרצות להגיע למערכת. כן ציפיתי לקבל שכר טוב וראוי הרבה יותר. להתפרנס ממשכורת של ארבע ספרות זה פשוט לא הגיוני בשנת 2022, כשיוקר המחיה בשיאו וכשגם לנשים יש אפשרויות העסקה טובות בהרבה".
הקורונה חשפה תופעה נוספת שציינו לא מעט מנהלים. בתקופת המשבר ניתנה לבתי הספר אפשרות לרכוש תוכניות חינוכיות רבות מחוץ למערכת, אך לא ניתן היה לשפר את שכר המורים המועסקים כיום.

"במקום שאתגמל מורים טובים שנמצאים אצלי, עודדו אותנו רק להביא אנשים חיצוניים. באו בגישה שהאיכות נמצאת דווקא מחוץ למערכת, במקום לטפח את זו שקיימת בתוכה. זה גרם לכך שאני שומע על מורים טובים שאומרים, ובצדק, 'בשביל מה לעבוד בתוך המערכת? אני אפתח עוסק פטור ואמכור לבתי הספר שירותים כעובד מחוץ למערכת, ולא כעובד במשרד'. אפשר להאשים מורה כזה?". ואכן, התהום שעליה מדברת בן דויד קיימת. מספר המורים והמורות שפורשים מהמערכת מרצונם עולה בהתמדה. בשנה האחרונה למשל פרשו מורים בשיעור של פי שניים בהשוואה לשנה הקודמת.

א', מחנכת בבית ספר לחינוך מיוחד, החליטה שהספיק לה ושהיא יוצאת לחל"ת. "אני נמצאת בבית הספר כתשע שנים, וזו תהיה השנה האחרונה שלי כמורה לתקופה הקרובה", היא אומרת. "ההחלטה לא הייתה פשוטה, אבל אחרי שנתיים־שלוש עמוסות מאוד, בעיקר בגלל הקורונה, החלטתי שהתנאים שמציע משרד החינוך לא מספיקים.

"מסגרות החינוך המיוחד עבדו כרגיל בתקופת הקורונה, בזמן שהמסגרות החינוכיות של ילדיי היו סגורות. ציפו ממני להסתדר, והרגשתי שאני פשוט לא מעניינת את המערכת. כשהילדים שלי חולים אני צריכה לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע לעבודה, כי אין מי שיחליף אותי. אני לא מסכימה לזה יותר".

גם דגנית מאזור השרון החליטה לעזוב את מערכת החינוך אחרי עשר שנים בבית הספר. "הרגשתי שאין מקום לאנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה להתפרנס בכבוד. מה שמצופה ממורה אל מול מה שהוא משתכר - זה שמיים וארץ. הציפייה שאתה תלווה ילדים, תראה אותם, תכיל אותם, תלווה את ההורים, תדריך, תהיה גם מורה, גם פסיכולוג וגם חבר - וכל זה עבור משכורת שלא מאפשרת לשלם שכר דירה וקניות בסופר – זה מופרך", היא אומרת בכעס.

"אני מרגישה שאנשים בעלי יכולת ושמעריכים את עצמם יכולים להתפתח הרבה יותר במקומות אחרים. גם השיקול הכלכלי הוא לא מילה גסה. יש סיבה לכך שאנשים איכותיים בכלל לא שוקלים לפנות להוראה. אז על אף המשמעות הרבה מאוד שהייתה לי בתחום - בסוף המשכורת הכריעה. חלק מלהרגיש טוב בעבודה זה גם לדעת שאתה מקבל שכר טוב. פניתי לחינוך פרטי, ששם המשכורת גבוהה יותר.

"עצוב לי שרק ילדים שההורים שלהם יכולים להרשות לעצמם יקבלו מורים יותר איכותיים. אם תשאל כל אחד מה הדבר שהכי חשוב לו בחיים, כולל שרי הממשלה, יגידו לך שזה העתיד של הילדים שלהם. ועדיין אותם שרים מפנים לעתיד הזה תקציבים מגוחכים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לכתבה: "המחסור במורים הוא ארוך שנים, והוא הלך והתעצם לאורך השנים האחרונות. הפתרון הנדרש נעוץ בשיפור שכרם של המורים, במתן גיבוי ובחיזוק מעמדם. לשם כך המשרד מקדם מספר תהליכים שונים בנושא".