בשורה רעה להורים: הסתדרות המורים הודיעה אמש כי בשל המבוי הסתום, שאליו נקלע אתמול המשא ומתן מול משרד האוצר על תנאי המורים, לא יתקיימו היום לימודים בכל הארץ בגני הילדים, בבתי הספר ובאולפנים. במוסדות החינוך המיוחד הלימודים יתקיימו כרגיל. מהסתדרות המורים נמסר: "אנו חוזרים לנקוט צעדים ארגוניים חריפים, לאחר שפקידי האוצר הודיעו כי לא יוכלו לתת הצעה גבוהה יותר משכר של 8,600 שקל לחודש לעובד הוראה מתחיל וכמה מאות שקלים לעובד ותיק".

בהסתדרות המורים הוסיפו: "הישיבה שהתקיימה הבוקר במשרדי הסתדרות המורים, בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר, הממונה על השכר באוצר קובי בר־נתן ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, הסתיימה ללא תוצאות, כשהאוצר מתבצר בעמדתו להעלות את שכר עובדי ההוראה רק במעט. בהסתדרות המורים סירבו בתוקף להצעה שאין בה שום בשורה אמיתית לעובדי ההוראה ואין ביכולתה להציל את מערכת החינוך מהמצב הקשה שבו היא נמצאת".

בן דויד מסרה: "אנחנו מנהלים כבר חצי שנה משא ומתן עם פקידי האוצר, וההצעה היחידה שהם שמו היא פשוט לעג לרש. לפקידים שם לא אכפת מכלום. לא מחינוך, לא מהתלמידים ולא מההורים. אנחנו חוזרים ומזהירים שלמרות נסיונות רבים שלנו ומחוות של רצון טוב, כגון הפסקת העיצומים, האוצר מתעקש לא לפתור את המשבר ומוביל את ישראל לכאוס גם בשנת הלימודים הבאה".

מזכ''לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, במחאת עובדי ההוראה (צילום: אבשלום ששוני)
מזכ''לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, במחאת עובדי ההוראה (צילום: אבשלום ששוני)

ליברמן אמר: "השביתה מיותרת ופוגעת בתלמידים ובהורים ולא משרתת גם את ציבור המורים. אין מחלוקת שצריכים להעלות את שכר המורים משמעותית. אני קורא ליפה בן דויד - במקום לשבות, לשבת! רק ככה אפשר להגיע להסכם אמיתי שישדרג את מערכת החינוך".
שנת הלימודים הנוכחית תסתיים בכל מקרה בסוף השבוע, אבל הדאגה העיקרית היא לשנת הלימודים הבאה, כשבמערכת החינוך חסרים אלפי עובדי הוראה ורבים פרשו ממנה בגלל תנאי השכר הירודים, בעיקר של המורים המתחילים.

במשרדי האוצר והחינוך מסכימים עם הטענה ששכר המורים, בעיקר המתחילים, אינו מאפשר קיום בכבוד וכי יש לשפר אותו משמעותית, אולם באוצר מתעקשים להכניס לתוך ההסכם הזמני והחלקי שהיועצת המשפטית לממשלה אישרה לחתום עליו למרות המצב הפוליטי גם שינויים בלוח החופשות. אתמול התברר כי אחת מנקודות המחלוקת העיקריות היא, כאמור, השכר למורים המתחילים והתוספת הזעומה שמציע האוצר למורים הוותיקים.

בנק ישראל: לשפר את תנאי המורים, לשדרג את מעמדם ולסנכרן חופשות
מדוח חדש שמפרסם בנק ישראל עולה כי מעמד מקצוע ההוראה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית - מה שמקשה על משיכת אנשים בעלי כישורים גבוהים למערכת החינוך. כמו כן, מהשוואה בינלאומית של הישגי התלמידים השואפים להיות מורים בבגרותם עולה שבישראל לתלמידים אלו רמת הישגים נמוכה יותר ממרבית מקביליהם במדינות ה־OECD. גם בבחינה של מאפייני הרקע של התלמידים המעוניינים להיות מורות ומורים נמצא שבישראל הם מגיעים ממעמד חברתי כלכלי נמוך יותר ממקביליהם ב־OECD.

בין הצעדים המומלצים בדוח: הגברת האוטונומיה הניתנת למורים ולמנהלים; העלאת שכרם של מורות ומורים מתחילים והוספת רכיבי שכר המותנים בהישגים, בהתמחות במקצועות שבמחסור ובהוראה בבתי ספר חלשים; וכן נקיטת פעולות לשיפור התנאים הפיזיים בעבודת המורים. זאת לצד שינויים במערכת החינוך עצמה, שיאפשרו זיהוי מורות ומורים מצליחים לפי תרומתם ותמרוץ ממוקד בהם.

נקודה נוספת שנבחנה הייתה כמה עולה למשק השבתת מערכת החינוך ומה ההשפעות על הצלחת התלמידים. מהנתונים עולה כי כל שבוע השבתה של מערכת החינוך גורעת מהתוצר של המשק כ־6.2 מיליארד שקל בשל היעדרותם של ההורים ממקום העבודה. נוסף על כך, שיבוש הלימודים הנרחב עלול להשפיע על התלמידים בטווח הארוך, בפרט בעקבות ירידה בכמות ובאיכות של ההון האנושי שיצברו במהלך חייהם.

בנק ישראל (צילום: רויטרס)
בנק ישראל (צילום: רויטרס)

במקביל מסקר שערך בנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכיתות הנמוכות עולה האפשרות שמבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק. כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה. יותר מ־15% דיווחו כי הם או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה. כמחצית מהנשאלים תמכו בהצעה להגדיל את הסנכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי והפיכת ימי חופשה קיימים במערכת החינוך לימי לימודים מן המניין. 15% מהנשאלים התנגדו להצעה.

בין היתר, בנק ישראל מציע לבחון הצעה חלופית בת שני חלקים. ראשית, סנכרון בין שבוע הלימודים לשבוע העבודה: מחד גיסא הארכת שנת הלימודים וקיצור החופשות, ומאידך גיסא ביטול הלימודים ביום שישי, כך שסך שעות הלימוד אינו משתנה. מהלך זה מצמצם יותר ממחצית מפער ימי החופשה, ועשוי להביא לגידול ישיר בתוצר של כמיליארד שקל בשנה לכל הפחות. שנית, הפעלת "שישונים" – מסגרות העשרה חיצוניות בימי שישי, שההשתתפות בהן תהיה רשות.

בדוח נכתב: "פער ימי החופשה כרוך בנטל כספי ישיר להורים העובדים ובעלויות משקיות עקיפות בתחומי פריון העבודה, ההוראה והרווחה. כדי לצמצם את פער ימי החופשה הממשלה מפעילה את תוכנית 'בתי הספר של החופשים', המקטינה את הפער בכשישית".