המעבר של הילדים מן הגן לכיתה א' מרגש מאוד, אך גם מטריד את ההורים ואת צוותי ההוראה הן בגני הילדים והן בבתי הספר, שכן הילדים המתעדים לעלות לכיתה א' שהו לא מעט בבתיהם עקב מגפת הקורונה וצברו פערים רגשיים וחברתיים כמו גם פערים קוגניטיביים בשפה ובחשבון. בכתבה זו ריכזתי עבורכם ההורים עשר עצות שימושיות, שיסייעו לכם כדי להכין את ילדיכם בצורה הטובה ביותר לקראת המעבר לכיתה א': 

  1. מוכנות לכיתה א' – אל תשוו את מצב המוכנות של ילדיכם לכיתה א' לילדים אחרים שעלו בעבר לכיתה א', ואל תפעילו לחץ על ילדיכם בדבר אי מוכנותם לכיתה א' (אם קיימת כזאת). הילדים העולים השנה לכיתה א' צברו פערים קוגניטיביים בזמן אי שהותם בגני הילדים בשנתיים וחצי האחרונות – שנים בהן התפתחות המוח הינה בעלת השפעה רבה על מסלול התפתחותו של הילד גם בעתיד.

  2. קורס מוכנות לכיתה א' – תהליך המוכנות לכיתה א' ולבית הספר בכלל הינו תהליך מתמשך, שלא ניתן להשיגו בחוג של כמה מפגשים. חשוב להשאיר את הקיץ לחוויה ולהתרגשות, בעיקר לאור הטלטלה הרגשית שהילדים חוו בתקופת הקורונה. אם ילדיכם מביעים רצון ועניין ללמוד, ספקו להם חוברות עבודה או למדו אותם בדרך של למידה מזדמנת בחיים האמיתיים כמו למשל, לימוד אותיות/מילים מכתוביות בפרסומות, מניית מדרגות כשעולים ויורדים אותן, קריאת כתוביות במרכזים מסחריים, מניית שטרות ומטבעות של כסף במעמד של קנייה ועוד. 

  3. שיח רגשי עם הילד – תקופת הקורונה חשפה את הילדים למצבי סטרס רבים. אפשרו לילד לבטא את רגשותיו ולדבר על החששות העולים אצלו. ייתכן שיעלו גם רגשות שליליים ולגיטימיים בנושאים מסוימים שישנה חשיבות רבה לאפשר שיח סביבם.

  4. זכות הבחירה לילד – אפשרו לילד לבחור את התיק והציוד הנדרש לבית הספר. חשוב שלילד יהיה מקום של בחירה, כיוון שהבחירה תגרום לו להתרגשות ולמוטיבציה גבוהה לקראת המעבר לבית הספר. הבחירה כמובן נתונה לשיקול דעתם של ההורים.

  5. היכרות עם המוסד הבית ספרי – אפשרו לילד שיח סביב בית הספר, מהו בית ספר, מי לומד שם, כיצד מתנהלת שגרת היום שם, במה שונה בית הספר מהגן ומהו שמו של בית הספר בו הם עתידים ללמוד. כמו כן שוחחו עימו על המפגש עם המחנכת. חשבו יחד איתו מה היה רוצה לשאול את המחנכת. ספרו לו על הרצון של צוות בית הספר להיפגש אתו ועוד. ההכנה תפחית את החרדה שלו ותגביר את שייכותו לבית הספר.

  6. הגעה לבית הספר והאיסוף ממנו – חשוב מאוד לדבר עם הילד על ההגעה לבית הספר. מתי יוצאים, כיצד הוא מגיע כל יום וכיצד הוא חוזר. האם בעזרת הסעות, האם ברגל, האם עם אחד ההורים. מאוד חשוב לתרגל היכן נמצאת תחנת ההסעה, להגיע לשם פיזית או לחלוף בדרך עם האוטו מספר פעמים, לבדוק עם מי הילד עולה, לבדוק האם יש מלווה בהסעה לערוך עמו היכרות לילד. אם הילד הולך ברגל חשוב להראות לו את נתיב ההליכה ולתרגל אותו יחד, עד שידע לעשות זאת בעצמו ובאופן בטוח.
    ד''ר מירב אייזנברג, מדריכה פדגוגית ומרצה במכללה האקדמית אחוה (צילום: אלבום פרטי)
    ד''ר מירב אייזנברג, מדריכה פדגוגית ומרצה במכללה האקדמית אחוה (צילום: אלבום פרטי)
  7. היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים – חשוב שתשריינו מראש חופשה ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים. נוכחות ההורים עם ההגעה לבית הספר ובאיסוף הילד בתום יום הלימודים, תשרה תחושת ביטחון לילד בתהליך ההסתגלות לבית הספר וההורים יהוו מעין גשר ל"שדה" הזר והלא מוכר. זאת ועוד ההורים יהיו זמינים לכל בעיה שעלולה להתעורר ביום הראשון בבית הספר.
  8. היכרות עם חברת הילדים – ניתן לבדוק עם צוות בית הספר אילו ילדים לומדים בכיתה, לעיתים הילדים למדו יחד באותו הגן וישובצו באותה הכיתה, כך שניתן לנסות ולהפגיש ביניהם טרם שיבוצם בכיתה. המפגש החברתי חשוב עוד יותר לאור הפערים החברתיים שנוצרו בעקבות הריחוק החברתי. המפגש החברתי יספק הזדמנויות להבנה, לעיבוד וליישום של תהליכים חברתיים בקרב ילדים ותמנע רתיעה ממגע ראשוני בקרב הילדים.

  9. 'חונכות נבונה' – במידה ויש אחים או שכנים שלומדים באותו בית הספר וגרים באותו הבניין ויוכלו לסייע, ניתן בהחלט להיעזר בהם ולהפוך אותם ל"חונכים" שילוו את הילד ויפחיתו אצלם חרדה. כמובן שיש לבדוק זאת במעוד מועד ולשוחח איתם טרם פתיחת שנת הלימודים. 
  10. חזרה לשגרת זמני ארוחות וזמני שינה – פעמים רבות במהלך החופשה ישנו בלבול בזמני הארוחות ובזמני השינה. חשוב לתרגל זמני אכילה שגרתיים כשבוע טרם פתיחת השנה. כך לדוגמא, ארוחת הבוקר תתקיים ב-10:00 ולא ב-12:00 או ב-13:00 וכך גם הארוחות האחרות במהלך היום. בנוסף יש לתרגל זמני שינה סדירים על מנת להחזיר את הילד אט אט לשגרת הלימודים. 

הכותבת הינה מדריכה פדגוגית ומרצה במחלקה לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה.