סקר חדש שנערך על ידי מרכז וירבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי רוב הציבור בישראל (61%) חושב שיש לדון בכיתות בנושאים אקטואליים שנויים במחלוקת. עם זאת, בפילוח לפי זיקה לדת עולה כי רוב החרדים (64%) לא חושבים שיש לעסוק בנושאים אקטואליים שנויים במחלוקת בבתי הספר, לעומת 61% מהדתיים ו־78% מהחילונים, שחושבים שדווקא נכון לעסוק בנושאים אלה.
יו"ר מועצת התלמידים והנוער ל"מעריב": "אלו לא אירועים נקודתיים, אלא תופעה נרחבת"
לקראת "יום המורה": סיפוריהם של אלו שמובילים את אנשי הדור הבא
נקודה חשובה נוספת שעלתה היא ש־67% מהנשאלים חושבים שעדיף שהילדים שלהם ילמדו בכיתות עם ילדים מקבוצות שונות מהם מבחינה דתית, לאומית, תרבותית וכדומה, לעומת כיתות שבבתי ספר נפרדים. עם זאת, בפילוח לפי זיקה לדת עולה כי בעוד 83% מהחילונים מעוניינים שילדיהם ילמדו עם קבוצות ילדים שונות, בעוד שרוב הציבור החרדי (74%) רוצה שילדיו יהיו רק עם הדומים להם.
כך או כך, ועל אף רצון הציבור, יש מורים שמעידים כי הם מפחדים לעסוק בנושא בתוך מערכת החינוך. שאדי סלאח, מורה לספרות ולהיסטוריה מספר: "מורים רבים חוששים לשוחח עם תלמידיהם בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני, גזענות, קהילת הלהט"ב ויחסי דת ומדינה.
יותר ויותר מורים מפעילים צנזורה עצמית כדי לא להסתבך עם הורים זועמים ולא לייצר קונפליקטים בכיתות. לדעתי, המהות והחשיבות של בית הספר היא גם לפתח חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים שחייבים לעסוק בסוגיות האקטואליות ולדעת לנהל ויכוחים על סוגיות נפיצות".
תהילה ליליאן, מורה למדעים ומרצה בתוכנית רג"ב להכשרת מורים, מציינת: "עיסוק בנושאים שנויים במחלוקת בכיתה דורש מיומנויות מורכבות שאינן חלק מהכשרת המורים והפיתוח המקצועי כיום. מורים מתמודדים לא פעם עם הלחץ והדרישה 'לעסוק בעיקר' ולהימנע משיח שכזה עם התלמידים לטובת עיסוק במקצועות אחרים שתופסים עדיפות כמכינים אותם לעולם העבודה. זו הסיבה שמורות ומורים רבים נמנעים ומשאירים שיח זה מחוץ לכותלי הכיתה".
יעל נאמן, מנהלת קרן לאוטמן, מתייחסת לסקר וקוראת למורים לעסוק בנושאים רגישים בכיתות: "הסקר מוכיח כי אזרחי ישראל מאמינים בחשיבותה של הדמוקרטיה ומעוניינים בערכיה. החינוך האזרחי אינו יכול להתקיים בוואקום וחייב להתרחש בהקשר של זמן, מקום ואירועים. הריסון העצמי שמפעילים אנשי החינוך בכך שאינם משוחחים עם תלמידיהם על נושאים השנויים במחלוקת אינו מחויב המציאות".