שר החינוך הנכנס יואב קיש (הליכוד) הצהיר במהלך דיון בוועדת הכספים כי המשימה המרכזית של משרדו לקדנציה הקרובה היא הגדלת תקציב החינוך החרדי - ועורר את זעם הנוכחים בוועדה. ענת דוידוב דנה על כך ב־103fm עם שמואל אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, שהביע את דעתו בנושא.
"מה הנוהג שהיה במשך 75 שנים?", פתח אבואב בשאלה. הוא הסביר כי "תלמיד שלומד את לימודי הליבה, לפי שהחוק הממלכתי קבע - לומד עשרה מקצועות. מי שמלמד 100% מהיקף הליבה - מקבל 100% בתקציב, מי שמלמד 75% מהיקף הליבה - מקבל 75% בתקציב, ומי שפוטר את עצמו - אז הם פטורים מלימודי ליבה, אבל המדינה תתן להם רק 50% בתקציב. למה לא יצרו שוויוניות בין התלמידים?".
הוא שיתף: "כשהייתי מנכ"ל משרד החינוך, היו בנות בחינוך החרדי שאישרו להן ללמוד חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית, לימים הן יצאו לשוק העבודה והשתלבו בהייטק עם כל הסביבה הנדרשת לשמור על אורחות חיים חרדים, והשתכרו פי שניים מבנות שלא למדו את לימודי המתמטיקה והאנגלית. הרשויות באות ואומרות 'היום את הכסף שלנו מתחלק בין 25 מוסדות חינוך. ברגע שאתם מוסיפים עוד בתי ספר, נחלק את אותו תקצב בין יותר תלמידים, זו פגיעה בחלוקה'".
הוא הסביר: "יש פה ויכוח האם הסרגל הנכון הוא הסרגל השוויוני או האם הסרגל של מערכת החינוך קובע את התקציב על בסיס היקף הלימודים. יש פה גם ויכוח מאוד אידיאולוגי - החרדים חושבים שלימודי הקודש הם היסודות הנכונים. לעומת זאת, למערכת החינוך יש אחריות לגבי הבוגר שישתלב בחיים המודרניים, המתקדמים, הוא לא יכול להשתלב בשוק העבודה רק עם לימודי הקודש. אין מה לעשות, בלי זה האדם שייך לעולם של האתמול, כי העולם של היום ושל המחר מחייב את המיומנויות האלה".
באשר לטענה כי נראה שמדובר בהפרטה טוטאלית של מערכת החינוך, אבואב הבהיר: "75 שנים חשבנו שהדרך שמחברת את כל האוכלוסיות זו מערכת חינוכית ששייכת למדינה, לציבור. היא קובעת את התוכן הלימודי והיא דואגת שכל תלמיד יבוא בשעריה. ברגע שאת מפריטה, את מאפשרת בתי ספר פרטיים, אין מכנה משותף. על בסיס מה יקבלו מחר את כל התלמידים לאקדמיה? ב־1953 בן גוריון עצר את כל ההפרטות והזרמים שהיו. בא בן גוריון ואמר 'בחברה שרוצה בקיום שאין איתו בושה, צריך להקים מערכת ששייכת למדינה'".
הוא המשיך ואמר כי "התוצאה היום היא כי 99% מהתלמידים נמצאים בבתי ספר ציבוריים. לכן, יש לכל תלמיד את מטען הידע. עד לא מזמן כינסו מחדש את כל הניסיונות לעקוף את מערכת החינוך הציבורית, דאגו שזה יהיה ציבורי, לומדים לימודי ליבה וממומנים על ידי המדינה. עכשיו זה יצור עוד הפעם פיזור. צריך להיזהר, להסתמך על הניסיון - לא טוב לשחרר את התלמידים ממטען ידע מסוים שהם חייבים לצרוך, כי זו מתנה לכל החיים, זה לא רק תלמיד יותר טוב. כאשר יודעים שפה, חשבון, יכולת להבדיל בין דעה לעובדה, אלו יסודות שמפתחים לכל בוגר לפתח השקפת עולם, אסור לוותר על זה. העולם כל כך משתנה במרוץ מטורף של טכנולוגיה, איך אנשים ישתלבו?"
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm