קופסת סיגריות עשויה כסף אמיתי, שהיתה שייכת למנהל בית הסוהר בגטו לודז' נמסרה למרכז הבינלאומי "שם עולם" ע"י פולני שהחזיק בה במשך עשור בביתו, לאחר שמצא אותה בין הריסות מבנים בשטח גטו לודז'. שליחים של המרכז הבינלאומי "שם עולם" שעמם יצר הפולני קשר, הגיעו אליו והביאו להשבתו של הפריט הנדיר לארץ.

קופסת הסיגריות, העשויה כסף אמיתי, ניתנה למנהל הכלא, ככל הנראה עבור תמורה של הטבה מצידו על ידי האומן היהודי חיים קליגר ששהה בגטו לודז'. קליגר, ככל הנראה, ביקש לשחרר את אחד מחבריו מהכלא או להיטיב את תנאיו, כאשר חפץ יוקרתי זה שימש כ"פותח דלתות". על הקופסה חרוט שמו של שלמה סלומון הרצברג, מנהל בית הסוהר בגטו שהיה מפקד במשטרה היהודית. יתכן שבזכות השוחד יקר הערך, הצליח קליגר לשחרר את אותו אדם מבית הכלא ולהציל אותו משליחה למחנות עבודה או ליעד בלתי ידוע, כפי שלרוב עלה בגורלם של הכלואים שהיו הראשונים להישלח ע"פ דרישת הגרמנים.

בתמורה לשחרורו, העניק האמן למנהל הכלא עבודת אומנות נדירה ביחס לאותה תקופה - קופסה לאחסון סיגריות עשויה כסף אמיתי עליה עבודת חריטה מורכבת ויוצאת דופן. כדי להפוך את המחווה לאישית עבור המפקד, הוא חרט עליה את שמו ואף את הסימן המיוחד שהיה על זרועו של המפקד, שהעיד על תפקידו במשטרה היהודית.

מנהל בית הסוהר בגטו לודז'. צילום: מכון "שם עולם"

הקופסה נשמרה באופן מדהים גם לאחר שנים שהתגלגלה, והייתה חבויה בין ההריסות ובתי הגטו. האמן שמופקד על היצירה שרד את השואה ונפטר בשנות ה50 בארץ, כך שלא זכה להיות עד לגילוי של יצירת האומנות, בזכותה יתכן והצליח להציל את חייו של חברו מבית הסוהר. קליגר החליט למסור את הפריט הזה כשוחד על אף שידע שמדובר ביצירת אומנות יוצאת דופן, כדי להציל את חייו של חברו. העובדה שהקופסה נשמרה כך אחרי כל כך הרבה שנים, מעיד על איכות החומר.

הרב אברהם קריגר, יו"ר המרכז הבינלאומי "שם עולם" מסביר: "מדובר בפריט מאוד מיוחד, כזה שלא נהוג היה מצוי באותה תקופה, בטח לא בימי מלחמת העולם השנייה. האומן החליט למסור את הפריט הזה כשוחד על אף שידע שמדובר ביצירת אומנות יוצאת דופן, כדי להציל את חייו של חברו. העובדה שהקופסה נשמרה כך אחרי כל כך הרבה שנים, מעיד על איכות החומר והאומנות. תמונתו ששרדה של מנהל בית הסוהר ששרדה, מעידה עד כמה קליגר דייק בסמל שחרט על הקופסה מתוך ידיעה שבזה הוא מחמיא ומכבד את מעמדו של מנהל בית הסוהר. כל פרט שכזה היה לעתים הקו הדק שהבדיל בין להיעתר לבקשה או לסרב לה".

עוד הוסיף קריגר: "בכל פעם שאנחנו מאתרים פריט כזה יש צמרמורות, כי כמובן צפות גם הפעולות הלא נעימות והדרכים החלקלקות שהיה צריך לנקוט אל מול בעלי תפקידים יהודים שנסחפו עם מעמדם למחוזות לא ראויים. הפעם, מכיוון שמדובר בפריט אומנות של אומן יהודי שרוב יצירותיו הושמדו במהלך המלחמה, יש לגילוי הזה ערך רב יותר מבחינת המורשת והזיכרון היהודי".