"סיימתי סמינר חרדי בלי מקצוע. אחר כך עשיתי קורס של חברת הייטק. ההסכם היה שהקורס בחינם ואחר כך אני מועסקת אצלם במשך שנתיים, בשכר נמוך יותר ממה שמקובל בשוק", מספרת יסכה תמרי (28), העובדת בתחום ההייטק שמונה שנים. "עד כאן זה היה מושלם בשבילי, הסכם ששני הצדדים מרוצים ממנו. לאחר שנתיים החוזה נגמר, רוצים לחדש חוזה, ואז יש פערים. משאירים אותך בשכר הנמוך. אחרי המון מלחמות סיכמו איתי על 6,000 שקלים למשרה של שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, בסביבה חרדית מלאה. עזבתי אחרי שלושה חודשים לחברת הייטק בתל אביב בשכר כמעט כפול. משם כבר המשכתי הלאה וכיום אני עובדת בחברה גדולה בתפקיד של בודקת תוכנה". 


בעקבות תלונות דומות של נשים חרדיות המועסקות בענף ההייטק, יתקיים היום בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשותו של ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) דיון בנושא אפליית נשים חרדיות בהעסקתן בתחום ההייטק. "יש הרבה בנות שלא רוצות לעזוב את החברה החרדית, שנוח להן שהעבודה נמצאת בסביבה שלהן", ממשיכה תמרי. "נראה להן מפחיד לעבור לתל אביב, לעולם הגדול. זה לא חלק מהערכים שהן קיבלו בבית. אז למה לנצל אותן? למה לנצל את התמימות שלהן או את חוסר הידע? היום הרבה בנות חרדיות כבר מעיזות לעזוב את המעטפת הזאת, מתקדמות מקצועית ומרוויחות טוב. עדיין יש מעסיקים שמנסים לנצל, אבל זה תלוי גם ביכולת של הבחורה להתמודד מול הצעות שכר, לדעת מה לדרוש". 

בלי מרפקים

"יזמתי את הדיון בעקבות פניות רבות של נשים שהגיעו אלי", מסביר ח"כ מקלב. "התלונות העיקריות היו על אפליה של הנשים החרדיות בשכר בחברות פרטיות, לעומת נשים חילוניות שעובדות בתפקידים מקבילים. מנצלים את זה שהן צריכות לעבוד בכל מחיר, שאין להן מרפקים. נתקלתי גם במקרים של שכר נמוך ב־50% ביחס לאישה חילונית. חרדיות גם פוחדות להתלונן. הן לא נכנסות למאבקים, מתמודדות בשקט. אגב, יש כאלה בציבור החרדי שחושבים שלא צריך להיאבק, כי אגרום לכך שברגע שהאישה תדרוש שכר גבוה, לא יקבלו אותה לעבודה. לכן אני עושה זאת מאוד בעדינות. יש מקומות שמקבלים את האישה החרדית לעבודה לא בגלל הכישורים שלה אלא כי השכר שלה נמוך".

זו תופעה שרווחת רק בענף ההייטק?
"במגזר הציבורי אומנם אין אפליה בשכר, אבל קשה להן להתקבל למשרדי ממשלה כי אומרים שאין ברשותן ניסיון. אלה חסמים של הכשרה. הממשלה רוצה לעזור לנשים חרדיות לרכוש מקצוע - ואחר כך לא משלבים אותן. יש להן יכולות מאוד גבוהות, הן לומדות שנתיים לימודי תעודה, אבל רובן יכולות להתקבל למשרת סטודנטים. ומי שכבר מצליחה להשתלב, קשה לה להתקדם לעמדות ניהוליות". 

לקראת הדיון, הוכן על ידי רועי גולדשמידט, ראש תחום מדע וטכנולוגיה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסמך העוסק בנושא. בין השאר נכתב בו כי על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים החרדיות בהייטק בשנת 2017 עמד על 5.7% (כולל ענף התקשורת) ועל כ־5.4% (ללא ענף התקשורת) – כ־4,900 נשים. לגבי שאלת קיומה של אפליית נשים חרדיות בתחום, נטען כי לא נמצאו נתונים התומכים או מפריכים אותה. במסמך צוין גם כי בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לא התקבלו תלונות בנושא.

"הנתונים הקיימים כיום במשק לא מאפשרים לומר אם קיימת אפליה או לא", מסבירה ניצה קלינר־קסיר, משנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. "אבל כשמסתכלים על נשים חרדיות בשוק העבודה בכלל, הרי שזו קבוצה חלשה מבחינת המיקוח שלה. זה קורה משתי סיבות: קודם כל, בגלל עצם היותן נשים. ידוע שנשים בכלל פחות עומדות על השכר שלהן ועל תנאי העבודה. הסיבה השנייה ייחודית להשתייכות שלהן לחברה החרדית. אלה נשים שפחות מכירות את הזכויות בעבודה, את רמת השכר המקובלת. הנשים החרדיות באו מחינוך של צניעות והסתפקות במועט. תארי לעצמך גם שהמעסיק שלהן הוא גבר. הן גם לא יודעות למי לפנות, ולכן חלשות יותר בשוק העבודה. כמו כן, הרבה פעמים הן גם המפרנסות היחידות ומפחדות להפסיד את מקום העבודה. האופציה של הייטק היא נהדרת מבחינתן, כי הן מקבלות שכר הרבה יותר גבוה. עשינו למשל סקר במכון וראינו ש־70% מהנשים החרדיות מתחת לגיל 30 משתכרות יותר מ־8,000 שקלים ו־44% יותר מ־10,000 שקלים. השכר בהייטק יותר גבוה מאשר בגרפיקה או בהוראה, ענפים שבהם רוב הנשים עובדות. זה נכון שעדיין השכר שלהן בהייטק נמוך מהמקובל בתחום, אבל כאמור לא ניתן לומר אם זו אפליה או לא". 

אז איך אפשר לדעת זאת?
"כדי לומר שיש אפליה בינן לבין הנשים החילוניות, צריך להשוות בין אישה חילונית לחרדית בעלות מאפיינים דומים, למשל מיומנות והיקף משרה. גם אנחנו ראינו שהנשים החרדיות מרוויחות פחות, אבל אני לא יכולה לאמת את עניין האפליה וגם לא להפריך. מה שכן, אין ספק שצריך לשדרג מאוד את ההכשרה, כדי שאישה חרדית תוכל להשתלב גם במשרות בכירות בהייטק, ועל מנת שהפריון שלה יהיה מאוד גבוה ולמעסיק יהיה משתלם להעסיק אותה. תמיד אפשר למצוא מישהו שהופלה, אבל כדי לראות אם קיימת אפליה צריך לעבוד על נתונים מאורגנים. כשהמידע יהיה נגיש ומוסדר, ניתן יהיה לדעת איפה ואיך לטפל". 

דינה (שם בדוי, 43) אישה חרדית, עובדת יותר מעשר שנים בהייטק בבדיקות תוכנה. במהלך תקופה זו היא גם ניהלה צוותים של חרדיות בחברות גדולות. כרגע היא מחפשת עבודה, אבל נופלת בראיונות. "יש לי הרבה ניסיון. אף אחד לא אומר לי שאני לא מתקבלת משום שאני חרדית, אבל ברור לי שבגלל הפאה ההתייחסות אלי היא אחרת לגמרי", היא אומרת. "יש כאלה שחושבים שהחרדיות לוקחות הרבה חופשים משום שיש להן הרבה ילדים, אבל זה לא נכון. לפעמים גם לגבר לא נעים לדבר בחופשיות ליד מישהי חרדית. כבר נתקלתי בזה בחברות פרטיות". 

ומה לגבי השכר?
"לפני שלוש שנים חיפשתי עבודה. באחת מחברות כוח האדם אמרו לי בטלפון שכר מסוים, אבל כשהגעתי לחברה זה ירד אוטומטית ב־3,000 שקלים כשראו שאני חרדית. קשה לנו מאוד להשתלב בתחום אף על פי שהניסיון שלנו לא נופל משל נשים אחרות".

"נפגשתי לפני שבועיים עם סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת הייטק שמעסיקה 30 אלף עובדים בעולם", מספר איציק קרומבי, מנכ"ל פרויקט "ביזמקס" מטעם קרן ק.מ.ח (קידום מקצועי חרדי). "אמרתי לה: 'בואו תעסיקו נשים חרדיות'. היא אמרה שהם לא מוכנים להקים פרויקט מיוחד לחרדיות, כי יגידו שמנצלים אותן, ואילו לשלב אותן בתפקידים רגילים הם לא מסוגלים, כי בשנתיים הראשונות הן יםעדיין לא מוכנות מקצועית". 

קרומבי טוען שאין אפליה של נשים חרדיות בהייטק. "בחלק קטן מהמקרים יש פערי שכר שנובעים מהיקפי שעות והשכלה שונה", הוא מבהיר. "ודאי שיהיה הבדל בין מהנדסת בוגרת הטכניון בעלת תואר שני שעובדת משרה מלאה לבין חרדית הנדסאית בוגרת סמינר שעובדת שני שליש משרה. אבל כשמשווים תפוח לתפוח, אין הבדלים". 

אז על מה בעצם המהומה? 
"זה מיותר, זה מזיק. הסיבה היחידה לכך היא כמה נשים ואנשים שרוצים לקבל כותרות ומוכנים לפגוע בתעשייה ובשילוב של נשים חרדיות בה".
עם זאת, קרומבי מציין שנשים חרדיות רבות שעוברות הכשרה להייטק לא מצליחות להשתלב בתחום. "אישה שסיימה סמינר ובאה מעולם תוכן מאוד שונה ממה שקורה בהייטק, היכולת שלה להשתלב בחברה גדולה, רב־לאומית, הוא מאוד נמוך", הוא מסביר. "ברוב המקרים היא הנדסאית, לא מכירה את התעשייה כלל, לא יודעת איך להתנהל בפגישות צוות, לא מכירה את העולם העסקי, וגם מבחינתה היא רוצה לעבוד בסביבה הקרובה לבית עם כמות קטנה של שעות. כדי שתוכל להשתלב בתפקידים יותר משמעותיים, היא צריכה לעבור תהליך בחברה, גם מקצועי וגם אישי. התהליך הזה הוא מאוד יקר, כי צריך להצמיד לה את המנהלים הכי טובים, לשלב אותה בצוות עם המהנדסות הכי טובות, כדי שבעוד שנתיים היא תוכל להשתלב בחברה גלובלית בתפקידי פיתוח משמעותיים. השנתיים האלה הן גירעוניות. הדרך היחידה שבה הן מצליחות לצלוח את השנתיים האלה היא על ידי סבסוד של משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה נוספים".

אורי מקלב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90


עבודת החלומות
"כפי שציינתי בדברים שאמרתי השנה בהדלקת המשואה ביום העצמאות: תעשיית ההייטק נותנת הזדמנויות שוות לכולם", אומרת רחלי גנות, מייסדת ומנכ"לית חברת רייצ'יפ, שרוב עובדיה הם נשים חרדיות. "זו תעשייה שמחפשת בעיקר את המקצועיות, היכולות, הניסיון והתפוקה. חסרים בארץ 15 אלף עובדים בתחום והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם. לא מפלים מישהי כי היא חרדית".
איך היית מגדירה את מצבה של האישה החרדית בהייטק?

"ההייטק החרדי הוא צעיר יחסית ורוב הנשים החרדיות הצטרפו אליו בשנים האחרונות. הן צוברות ניסיון ומתקדמות, ואנחנו ברייצ'יפ משקיעים ללא הרף בהתמקצעות טכנולוגית ומצוינות אישית. זו הסיבה שיש לנו כבר ראשות צוותים ומנהלות מהמגזר, ובהתאם לכך גם שכרן עולה. העובדות אצלנו מובילות פרויקטים מורכבים. בהשוואה לאפשרויות התעסוקה האחרות שמציע המשק הישראלי, ההייטק מהווה פתרון מצוין לנשים החרדיות: העבודה היא בעיקר מול מחשב, השכר גבוה יחסית וקיימת גמישות מבחינת העבודה מהבית ומבחינת פיזור שעות העבודה על פני היום. המציאות מוכיחה שהבחירה הראשונה כיום של בחורה חרדית מוכשרת היא לימודים בתחומי ההייטק: מסלולים של הנדסאות תוכנה, אלקטרוניקה וגם הנדסה". 

גנות מסכמת ש"התעשייה היום נהנית מנוכחות מרשימה וצומחת של אלפי עובדות חרדיות שמתקדמות יותר ויותר, מקצועית וכלכלית. הניסיון האישי שלי בעולם ההייטק הוכיח לי כי בעזרת מצוינות, מקצוענות והתמדה אפשר לפרוץ כל תקרת זכוכית".