"סיימתי סמינר חרדי בלי מקצוע. אחר כך עשיתי קורס של חברת הייטק. ההסכם היה שהקורס בחינם ואחר כך אני מועסקת אצלם במשך שנתיים, בשכר נמוך יותר ממה שמקובל בשוק", מספרת יסכה תמרי (28), העובדת בתחום ההייטק שמונה שנים. "עד כאן זה היה מושלם בשבילי, הסכם ששני הצדדים מרוצים ממנו. לאחר שנתיים החוזה נגמר, רוצים לחדש חוזה, ואז יש פערים. משאירים אותך בשכר הנמוך. אחרי המון מלחמות סיכמו איתי על 6,000 שקלים למשרה של שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, בסביבה חרדית מלאה. עזבתי אחרי שלושה חודשים לחברת הייטק בתל אביב בשכר כמעט כפול. משם כבר המשכתי הלאה וכיום אני עובדת בחברה גדולה בתפקיד של בודקת תוכנה".
"יזמתי את הדיון בעקבות פניות רבות של נשים שהגיעו אלי", מסביר ח"כ מקלב. "התלונות העיקריות היו על אפליה של הנשים החרדיות בשכר בחברות פרטיות, לעומת נשים חילוניות שעובדות בתפקידים מקבילים. מנצלים את זה שהן צריכות לעבוד בכל מחיר, שאין להן מרפקים. נתקלתי גם במקרים של שכר נמוך ב־50% ביחס לאישה חילונית. חרדיות גם פוחדות להתלונן. הן לא נכנסות למאבקים, מתמודדות בשקט. אגב, יש כאלה בציבור החרדי שחושבים שלא צריך להיאבק, כי אגרום לכך שברגע שהאישה תדרוש שכר גבוה, לא יקבלו אותה לעבודה. לכן אני עושה זאת מאוד בעדינות. יש מקומות שמקבלים את האישה החרדית לעבודה לא בגלל הכישורים שלה אלא כי השכר שלה נמוך".
"במגזר הציבורי אומנם אין אפליה בשכר, אבל קשה להן להתקבל למשרדי ממשלה כי אומרים שאין ברשותן ניסיון. אלה חסמים של הכשרה. הממשלה רוצה לעזור לנשים חרדיות לרכוש מקצוע - ואחר כך לא משלבים אותן. יש להן יכולות מאוד גבוהות, הן לומדות שנתיים לימודי תעודה, אבל רובן יכולות להתקבל למשרת סטודנטים. ומי שכבר מצליחה להשתלב, קשה לה להתקדם לעמדות ניהוליות".
"כדי לומר שיש אפליה בינן לבין הנשים החילוניות, צריך להשוות בין אישה חילונית לחרדית בעלות מאפיינים דומים, למשל מיומנות והיקף משרה. גם אנחנו ראינו שהנשים החרדיות מרוויחות פחות, אבל אני לא יכולה לאמת את עניין האפליה וגם לא להפריך. מה שכן, אין ספק שצריך לשדרג מאוד את ההכשרה, כדי שאישה חרדית תוכל להשתלב גם במשרות בכירות בהייטק, ועל מנת שהפריון שלה יהיה מאוד גבוה ולמעסיק יהיה משתלם להעסיק אותה. תמיד אפשר למצוא מישהו שהופלה, אבל כדי לראות אם קיימת אפליה צריך לעבוד על נתונים מאורגנים. כשהמידע יהיה נגיש ומוסדר, ניתן יהיה לדעת איפה ואיך לטפל".
"לפני שלוש שנים חיפשתי עבודה. באחת מחברות כוח האדם אמרו לי בטלפון שכר מסוים, אבל כשהגעתי לחברה זה ירד אוטומטית ב־3,000 שקלים כשראו שאני חרדית. קשה לנו מאוד להשתלב בתחום אף על פי שהניסיון שלנו לא נופל משל נשים אחרות".
"זה מיותר, זה מזיק. הסיבה היחידה לכך היא כמה נשים ואנשים שרוצים לקבל כותרות ומוכנים לפגוע בתעשייה ובשילוב של נשים חרדיות בה".
עם זאת, קרומבי מציין שנשים חרדיות רבות שעוברות הכשרה להייטק לא מצליחות להשתלב בתחום. "אישה שסיימה סמינר ובאה מעולם תוכן מאוד שונה ממה שקורה בהייטק, היכולת שלה להשתלב בחברה גדולה, רב־לאומית, הוא מאוד נמוך", הוא מסביר. "ברוב המקרים היא הנדסאית, לא מכירה את התעשייה כלל, לא יודעת איך להתנהל בפגישות צוות, לא מכירה את העולם העסקי, וגם מבחינתה היא רוצה לעבוד בסביבה הקרובה לבית עם כמות קטנה של שעות. כדי שתוכל להשתלב בתפקידים יותר משמעותיים, היא צריכה לעבור תהליך בחברה, גם מקצועי וגם אישי. התהליך הזה הוא מאוד יקר, כי צריך להצמיד לה את המנהלים הכי טובים, לשלב אותה בצוות עם המהנדסות הכי טובות, כדי שבעוד שנתיים היא תוכל להשתלב בחברה גלובלית בתפקידי פיתוח משמעותיים. השנתיים האלה הן גירעוניות. הדרך היחידה שבה הן מצליחות לצלוח את השנתיים האלה היא על ידי סבסוד של משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה נוספים".
"כפי שציינתי בדברים שאמרתי השנה בהדלקת המשואה ביום העצמאות: תעשיית ההייטק נותנת הזדמנויות שוות לכולם", אומרת רחלי גנות, מייסדת ומנכ"לית חברת רייצ'יפ, שרוב עובדיה הם נשים חרדיות. "זו תעשייה שמחפשת בעיקר את המקצועיות, היכולות, הניסיון והתפוקה. חסרים בארץ 15 אלף עובדים בתחום והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם. לא מפלים מישהי כי היא חרדית".
איך היית מגדירה את מצבה של האישה החרדית בהייטק?
התרעות פיקוד העורף