ישיבת הממשלה נדחתה בלי לקבוע מועד חדש, מכיוון שהיועמ"שית חייבת מספרים מדויקים כדי להגיש את חוות דעתה הסופית. במקביל מתבצע שיח עם החרדים כדי לברר מהם הקווים האדומים שלהם ולהתאים את המתווה למשהו שהיועמ"שית תוכל להגן עליו בבג"ץ.
לפי גורמים פוליטיים, ראש הממשלה נתניהו הציע בפגישה עם היועמ"שית ושר המשפטים יריב לוין יעד גיוס התחלתי של 2,500 חרדים שיעלה מידי שנה בהדרגה. מלשכת רה״מ נמסר: "הפרסום איננו נכון. הנתון המדווח מתייחס למספר המשרתים הנוכחי בכל המסלולים הקיימים של שירות צבאי ואזרחי".
גורמים בקואליציה כועסים על דרישת היועמ"שית להציג מספרים קונקרטיים כבר כעת, בהחלטת הממשלה בנוגע לחוק הגיוס בעתידי ואף רומזים על הקשר שבין דרישתה לבין הסערה הפוליטית הטרייה. שר בכיר בממשלה אומר בעקבות ההבהרה של בהרב-מיארה: "הדרישה של היועמ"שית להציג כבר כעת מכסות מספריות נראית כמו מסירת ד"ש מהשר היוצא גדעון סער. אין סיבה שהיועצת המשפטית לממשלה לא תוכל להגן בבג"ץ על החלטת הממשלה שנותנת לו"ז של החקיקה ומצהירה כי חוק גיוס יחוקק תוך שלושה חודשים".
יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, התייחס השבוע לסערה סביב טיוטת חוק הגיוס החדש, ואיים כי ככל שהחוק יעבור הוא וחבי סיעתו לא יוכלו להמשיך להיות חברים בממשלה. ״חוק הגיוס כפי שמגבשת הממשלה, הוא כשל ערכי חמור שיביא לקרע עמוק בתוכנו, בשעה שאנו צריכים להילחם ביחד מול אויבינו", אמר גנץ בפתח דבריו, "אנו פועלים כדי שחוק כזה לא יעבור במתכונת הזו. לא נוכל להסתכל בעיניים ללוחמים שנמצאים בגבולות ומעבר להם, ומתבקשים להאריך את שירותם. לא נוכל להישיר מבט לחיילי המילואים שעוזבים מאחור משפחה ועסקים. העברת חוק כזה היא קו אדום בשגרה, ובעת מלחמה כמו מתנוסס מעליה דגל שחור".
"העם לא יוכל להשלים איתה, הכנסת לא תוכל להצביע בעדה, וחבריי ואני לא נוכל להיות חברים בממשלת החירום אם חקיקה כזו תעבור בכנסת ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, באופן שיפגע באחדות ובביטחון המדינה בכלל, בזמן מלחמה בפרט", הוסיף.
לחילופין, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%. כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כחמישה ימים בלבד". הצעת החוק כוללת, בין השאר, קביעת מכסות גיוס בידי הכנסת, טווח זמן של שנה לעמידה במכסות אלה והארכה במידת הצורך. אי־עמידה ביעדים לגיוס חרדים תגרור סנקציות כלכליות, שייכנסו לתוקף בעוד שלוש שנים ובאופן יחסי לעמידה ביעדים.