מערכת ה-S-300, שסופקה לאיראן ב-2016 לאחר עיכוב של כמעט עשור, היוותה את ליבת מערך ההגנה האווירי של המדינה. המערכת הרוסית המתקדמת, שעלותה כ-800 מיליון דולר, מסוגלת ליירט מטוסי קרב, טילי שיוט וטילים בליסטיים בטווח של 200 ק"מ ובגובה של 27 ק"מ. בעקבות העיכוב באספקת המערכת הרוסית, פיתחה איראן מערכות מקומיות כמו "באוור-373" ו"חורדאד-15". למרות ההשקעה הנרחבת בשדרוג יכולות ההגנה האווירית, מומחים מעריכים כי עדיין קיימים פערים משמעותיים במערך, במיוחד אל מול תקיפות משולבות.
"עצם הפעולה היא פגיעה משמעותית"
"חלק מהמקומות אפשר לתקן, חלק אפשר לייבא מהר – הרוסים והצפון קוריאנים מאוד פעילים, וחלק אפשר לייבא בתהליכים ארוכי טווח. אומר בזהירות שכוחם עוד במותנם, זה לא שהבוקר אין להם מערך הגנה אווירית בכלל והם חשופים לגמרי", הדגיש.
התרעות פיקוד העורף