"במהלך האשפוז של אורי, ובמיוחד אחריו, ראינו כמה הפצועים עצמם מטופלים בצורה בלתי רגילה, גם על ידי המדינה ומשרד הביטחון, וגם על ידי עמותות מדהימות שיש. אבל המשפחות לא מטופלות מספיק. בתקופת האשפוז עוד יש עזרה מכובדת של אגף השיקום למשפחות, אבל זה לא תמיד מספיק. ומיד אחרי שהפצועים משתחררים מהאשפוז הקבוע, הקשר בין אגף השיקום במשרד הביטחון למשפחות הפצועים מתנתק, ואין יותר עזרה למשפחות".
מצב מורכב
בסוף 2024 הקימו מושי וכבי אשר את עמותת “אדוות" במטרה לסייע למשפחות הפצועים בישראל, הן חיילים והן אזרחים שנפגעו במלחמות ובפעולות איבה. “אנחנו קוראים לעמותה ‘אדוות’ כי אלו המעגלים שנוצרים סביב הפציעה או הפצוע", מסביר מושי. “תחשוב רגע על טיפולי גוף־נפש: המדינה מעמידה לרשות ההורים ובני הזוג של הפצועים 12 טיפולים פסיכולוגיים, ואם זה לא מספיק, או אם זה לא הטיפול שאנשים צריכים, אין אלטרנטיבה. תחשוב על הורים, על אחים, על בת זוג, או על ילדים. אצלנו שני אחים של אורי היו בשירות צבאי באותה גזרה שהוא היה בה, והם לא ידעו שהוא שם. בדיעבד התברר שהם אפשרו את החילוץ של אחיהם".
אנשים שקופים מאוד
חלק מפעילות העמותה מתמקד באחים ובאחיות של פצועים, “אנשים מאוד שקופים, שאף אחד לא מסתכל עליהם", מתאר מושי. “הם התרגשו מזה שהצענו להם לקיים מפגשי עיבוד עם מנחים מקצועיים. עשינו שתי סדרות כאלה ואנחנו מתעתדים להמשיך. אנחנו גם מקיימים פעילויות לילדי משפחות הפצועים, כולל הקרנת סרטים באולמות ששכרנו, עם חלוקת צ’ופרים וכל מה שיכול לשמח את הילדים".
"בנוגע לנושאים שהועלו בכתבה, בני משפחתו של פצוע "חרבות ברזל" זכאים לטיפולים נפשיים, כולל אחים בגילי 7 ועד 18 ופיצוי בגין אובדן שכר בתקופת האשפוז. פצוע שמתגורר בדירה שאינה רשומה על שמו יכול להצהיר על מקום מגוריו ולקבל את ההנחות ברשות המקומית בהתאם. המענים הניתנים על ידי האגף הינם על פי חוק. כל בקשה נוספת יכולה להתדיין בוועדה לפנים משורת הדין ולקבל מענה בהתאם. זכאויות ושירותים נוספים לפצועים ניתן למצוא באתר אגף השיקום".
התרעות פיקוד העורף