עם זאת הדגיש: "ברור לנו שההסכם הזה היה צריך להיחתם הרבה קודם. אפשר להתווכח אם היה אפשר להקדים ולעשות אותו במרץ או באפריל כשהמתווה כבר היה כתוב, הרי זה אותו מתווה וזה ברור. אפשר גם להתווכח על ישיבת הצעקות, ישיבת הקבינט בסוף אוגוסט, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח – היה אפשר לעשות אותו קודם, היה צריך לעשות אותו קודם. היינו מחזירים הרבה יותר חטופים חיים הביתה והיו נחסכים הרבה חיי חיילים".
כשנשאל לגבי מצבו של חמאס שעדיין קיים השיב: "אני לא מסתכל על זה דרך נתיב של אגו, כי זה לא יביא לשום דבר. מה לעשות שעשינו את הכל כדי לא לתת לו את האפשרות ליהנות מ'תעודת הביטוח שלו'? אבל לומר שחמאס במיטבו אני חושב שזה מופרך. הארגון מרוסק, עזה מרוסקת".
"אני לא מכיר שום ניצחון בהיסטוריה שלא מסתכם בפעולה מדינית. אנחנו מפברואר, יש על סדר היום דבר שנקרא 'החלפת שלטון החמאס', 'היום שאחרי'. האיום הכי גדול על חמאס היה החלפתו על ידי מנגנונים אחרים, ידענו את זה מודיעינית, זה לא עניין של סברה", הוסיף.
לדברי זיו, "ללא ספק אם היינו עושים את זה בזמן, זה היה מביא לאחד משני הדברים. קודם כל זה היה מאיץ את חמאס מהר יותר לעסקה. הדבר השני, בכל מקום שהיו מחליפים את חמאס, היינו מקבלים את החטופים ללא צורך לשלם בכלום".
"נותרנו עם הברירה היחידה, שבעצם העסקה הזו, לא רק שהיא כרגע נותנת את הכוח לחמאס, אלא היא מותירה אותו כברירת מחדל, מכיוון שאנחנו לא דאגנו להחלפה שלו. בתוך העסקה הזאת היה ניתן לייצר תנאים, לשים שם שלטון חדש. כשאני אומר 'הרשות', אני לא מתכוון לרשות מרמאללה. הייתה לנו הזדמנות לעשות פה רפורמה גם ברשות הפלסטינית. אבל הממשלה לא הייתה מוכנה לשמוע את זה, הכל משיקולים פוליטיים", טען.
התרעות פיקוד העורף