אלעד מדגיש כי חיזבאללה עדיין נותר כוח משמעותי בזירה הלבנונית: “יש להבין כי חרף המכה האנושה שחיזבאללה ספג מישראל, עדיין הארגון חזק יותר מכמה צבאות לבנוניים. הכל תלוי בו. אם ירצה – יבצע הפיכה ממשלתית וישיב לעצמו את מושכות השלטון. אם יחפוץ בכך, יסורו למרותו מיליוני שיעים הרואים בארגון את מקור שיוכם האולטימטיבי”.
אלעד מוסיף תיאור נוקב על מצבה של לבנון: “אזרחי לבנון כבר שכחו איך זה שיש להם מים זורמים, חשמל באופן רציף, רחובות נקיים מאשפה נערמת ומטבע שאינו שווה את המתכת או הנייר ממנו הוא עשוי. הארגון מאפשר לממשל החדש לפעול לשיקומה של לבנון ואיננו מתערב. מפעם לפעם נשמעים איומיהם של מנהיגי הארגון, איומים שהם יותר מן השפה ולחוץ, אך לכדי עימות של ממש עם הממשל, או נסיונות לכפות הסדרים או אפילו ירי תגובה לעבר ישראל בעקבות חיסולי בכירים – יש צייתנות מוחלטת”.
לדבריו, ההסבר של נעים קאסם היה חד וברור: “כל עוד ישראל שוהה בחמשת הנקודות האסטרטגיות בלבנון, וכל עוד לא הוסר האיום הישראלי, ועד אשר לא יוסדרו הבעיות הטריטוריאליות שבמחלוקת עם ישראל – חיזבאללה יחזיק בנשקו”.
בקרב הנהגת לבנון, לרבות בקרב שיעים מתונים, הוצעה פשרה מסוימת: “מנהיגים שונים, בתוכם שיעים מתונים, הציעו פשרה: חיזבאללה יאחסן את נשקו במחסני הצבא הלבנוני ולא תהיה לו גישה למחסנים אלה כל עוד המדינה צועדת לקראת מהפך ביטחוני, כלכלי וחברתי”.
אך לא נראה שחיזבאללה ממהר להסכים: “חיזבאללה לא שמח למסור את טיליו ונשקיו. אם יעשה זאת – זו תהיה התפתחות מרעישה שעשויה לפרוץ דרך לעוד ארגוני טרור שיבקשו להפוך לארגונים מדיניים כדוגמת: חמאס, הפ.ק.ק. הטורקי ועוד ארגוני טרור אחדים בעולם”.
התרעות פיקוד העורף