"אני לא מסכים איתכם גם בעניין הזה", ענה ח"כ כבל. "מי שמשקר, אז לא משנה, שימשיך לשקר. יגיע לתפקידים הכי בכירים במדינת ישראל ויעשה את המעשים הכי הכי, כי ממילא הוא שקרן. אז מה העניין? אני עדיין עומד על דעתי בצורה ברורה שמעולם לא התניתי עם שלי התניות מהסוג הזה. אבל זה כבר מאחורינו. זה לא יעזור לי. מעולם לא נפלתי ומעולם לא חטאתי. אפשר לבוא ולהגיד אוקיי, כל מה שהיה עד היום ילך לעזאזל. כאן הנקודה. לפעמים צריך להסתכל לא רק על הדברים כמו שהם. אלא על האדם עצמו. על מסכת חייו. על מסכת פעולותיו".
"לא רק שאין לי במה להתנצל בפני הרצוג, עדיף שאני אמשיך ואני אשתוק. לא אחזור על הדברים האלה. זה לא הזמן שלי עכשיו להתעסק עם הרצוג. אתם יודעים כמה נשאתי אותו על גבי בימים הכי קשים שלו?", בהמשך הוסיף: "הנהגה של פח אשפה, להוציא אותה, שלא תהיה יותר פח אשפה. זה העניין. בואו לא ניתמם. הרי אם הייתי מודיע על תמיכה בהרצוג הייתם מתנפלים עלי אי אני מעז עוד בכלל לתמוך בו. אני מתנצל על הסיטואציה, ולא משנה אם אני צודק בה או לא", הבהיר כבל. "לוקח לעצמי את העניין הזה של החרטה וההתנצלות הכנה גם על השפה, למרות שאני לא מציע לאף אחד לעבור גם בבניין שלכם ולהקליט את האנשים. אני אומר בצורה מפורשת: יש בי חרטה מלאה על הדברים הבזויים שאמרתי בשפה קלוקלת. אני מדבר על ההתבטאויות הלא פרלמנטריות והלא מוסריות".
"חברים שלי שבאים להקליט אותי זה לא בדיוק חברים. מערכת היחסים שלי עם שני האנשים האלה הייתה כמו של אחים. שאף אחד לא יתנשא מעלי בעניין הזה. בכל פעם אנחנו מופתעים מחדש במערכות יחסים מאוד קרובות. אבל במציאות, בחיים, אתה לא מסתובב כל הזמן עם סרגל טווחים וקרן לייזר שבודקת כל אדם שלפניך. החיים הפוליטיים, בוודאי בתוך במפלגת 'העבודה', שבכל שנתיים-שלוש מחליפים מנהיגות, מסיבות נכונות או לא נכונות, הם לא רלוונטיים".