"הימים הללו מאוד מאוד רגישים, גם פוליטית, מפני שהרבה מאוד מרידות לאורך תולדות האסלאם באו ברמדאן. המסורת האסלאמית היא שעשרת הימים האחרונים הרבה יותר רגישים, המתח, האדרנלין הדתי שמסתובב באוויר. לכן העותמאניים היו מכריזים לאורך כל החודש על תחילת הצום בבוקר ועל סיומו בערב באמצעות ירי מתותח. למה תותח? כדי להזכיר לכולם שאמנם עכשיו אנחנו יורים בלי התחמושת אבל יש תחמושת. רגישות רגישות אבל תיזהרו, זה הסיפור".
"יש פה הרבה מאוד מתחים דתיים ועדתיים, לאומיים או היסטוריים, אבל אין ברירה מפני שאיראן היום מקבלת תעצומות כוח מהברית שיש לה עם רוסיה, סין. פה מדובר בברית מאוד מעניינת, חזקה, שהיא ברית עולה לעומת הברית השוקעת שהיא הברית המערבית. ארה"ב לא רוצה להתערב בשום מקום בעולם, אירופה קורסת, אפילו לאוקראינה לא עושים כלום. המערב זו קואליציה שוקעת.
"התדמית הבלתי מנוצחת של מדינת ישראל נפגעה בצורה אנושה לא בגלל המחאות, אלא בגלל מכתבי הקצינים, הטייסים וכו'. תוסיף לזה מכה קודמת שההרתעה הישראלית קיבלה ב־2 ביוני, כשנסראללה שלח שני כטב"מים חמושים במצלמה בלבד אל עבר אסדת כריש, עד שלאוקטובר שבו הוא הצליח להכניע את ממשלת ישראל תחת ראשותו של לפיד לחתום איתו על ההסכם שנותן לו הכול. ברגע שהוא רואה שמדינה כך מתנהגת, כמו עלה נידף, כשכל הגנרלים עומדים בבג"ץ בתור כדי להיכנס להגיד למה צריך להיכנע, אז זה הסיפור. הם עכשיו מכינים לנו מתקפה שאין כדוגמתה".