"אנחנו חיים בתוך המדבר, מסביב חול ודיונות. במקום גלישת גלים, הילדים אצלנו עושים גלישת חולות", אומרת לירון אלעד, חברה בוועד המנהל של בית הספר "בוסתן במדבר" בקהילה החינוכית־התיישבותית ניצנה שבמועצה האזורית רמת נגב.
השנה ילמדו בבית הספר כ־30 תלמידים. "בשנה החולפת התלמידה הראשונה סיימה את כל מסלול בית הספר, ועכשיו היא ממשיכה לתיכון האזורי של המועצה", אומרת אלעד. "העובדה שיש כאן יחסית מעט תלמידים היא יתרון וחיסרון מבחינתנו. האזור שאנו נמצאים בו הוא יחסית מרוחק, לא לכל אחד מתאים לבוא לחיות פה. זה יוצר חלק מהאתגר ומהייחוד שלנו. אנחנו קולטים משפחות ונשמח כמובן לעוד תלמידים".
"אנחנו ממוקמים ממש לחופה של שכונת אכזיב שנמצאת על הים. זוהי סביבה שמדברת ים. פעם בשבוע אנחנו יוצאים ליום מלא בים, ועוד כמה פעמים במהלך השבוע עושים שם טיולים מזדמנים", אומרת ענבל שמילוביץ, מנהלת "גן צדף־גן ים" בנהריה.
לים גם השפעה על הנפש. "המרחב הפתוח נותן ביטוי וחופש אמיתי לרגשות, למחשבות, מאוד מרגיע, מזמן פתיחות מחשבתית", אומרת שמילוביץ. "גם הצוות המדהים שלי זוכה למרחב נשימה וכולנו נמצאים שם לתמוך בעשייה, בחקר של הילדים, להיות קשובים לצרכים שלהם, לזמן להם אתגרים ולחשוף אותם למלאכות שלא תמיד מתאפשרות במרחב הבנוי. הם גם נחשפים לאינטראקציות חברתיות שלא בהכרח קיימות בגן הבנוי. בים גם מתמודדים עם מזג אוויר משתנה. לפעמים האוהל עף לנו, השמשייה זזה. כל הדברים האלה מפגישים את הילדים גם עם אתגרים פיזיים, עם הצורך להתמודד. השהייה בים בעצם מביאה לידי ביטוי את הגן העתידי שנותן לילדים מקום של יזמות, יצירה, ביטוי אישי ולקיחת אחריות".
לתלמידי בית הספר "הבוסתן - בית חינוך בתנועה", אין מקום לימודים קבוע אחד שאליו הם מגיעים לאורך שנת הלימודים. "היינו מגיעים ללמוד במוזיאונים ואתרי מורשת, כמו למשל מכון איילון ברחובות, מוזיאון הים ומלואו בפלמחים. היינו בכפרי נוער, בחוות סוסים. עכשיו אנו הולכים לפתוח את שנת הלימודים במועדון ספורט ברחובות שמארח אותנו כבר ארבע שנים", אומר אורי קופליק, ממייסדי בית הספר.
לדברי קופליק, ילדי בית הספר מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות והביצוע ומהווים חלק בלתי נפרד מניהול המבנה הארגוני־דמוקרטי של בית הספר. "בזכות המעברים הילדים גם מפיקים מיומנויות שונות, כמו שיתוף פעולה, לקיחת אחריות. לומדים איך אפשר למשל להתמודד עם חוסר יציבות", הוא אומר. "הילד מייצר לעצמו תעצומות נפש ויכולת להתמודד עם שינויים. כמו כן, ברגע שאין לילדים מקום קבוע, הם צריכים בצורה יצירתית לייצר זאת. זה גם הסתגלות לשינויים וגם גמישות מחשבתית, חוסן נפשי".
עם השנים, מוסיף קופליק, "מגוון הלוקיישנים שלנו הלך והצטמצם מפני שנהיו יותר ילדים ולא כל מקום יכול להכיל מספר כזה. הרעיון הוא שברגע שנקבל הכרה וגב של אחת הרשויות, אז שיתוף פעולה עמה יפתח לנו גם אופציות נוספות של מיקום, כמו למשל מתנ"סים ובתי תרבות".
"יש לנו משפט: 'אין מזג אוויר לא טוב, יש לבוש לא מספיק טוב'. גם בחורף אנחנו מגיעים ליער. יש לתלמידים מגפיים, חליפות סערה עמידות למים", אומר אמנון רבינוביץ', מנהל "בית חינוך יער גבעת גונן", שפעילותו מתקיימת בעמק הצבאים ובעמק המצלבה וילמדו בו השנה 185 ילדים, מגן ועד כיתה ו'.
התרעות פיקוד העורף